ארכיב עבור 'מסעדות תל אביב-יפו'

נקנוקיות למכביר

יום רביעי,7 ביולי, 2010

לא מעט נכתב על מבחר ואיכות הנקניקיות שהתברכה בהן ארצנו ועירנו בשנים האחרונות, ועוד יותר בחודשים האחרונים. יצאנו, בטרם הניצחון הכתום על התכלת, לבדוק את נקניקיות השף של עופר אלמליח וקובי בנדלק, הזכורים (לי) לטוב מברקרולה ונקודות טעימות נוספות. בכל יום יש מבחר של 4-5 נקניקיות מיוחדות, ולעיתים יותר, המגולגלות על מתקן ידוע, או ניתנות לרכישה הביתה או במשלוח. צמד עולה 19 שקל, יש גם מחווה היסטורית-נוסטלגית של משה בתיבה למען חינוך הדורות הבאים.

זופה דוגז, שם ציוני למופת הוא דוכן צנוע עם 4 שרפרפים ברח' אבן גבירול 138 (טל- 03-6020291),

טעמנו  מנקניקיות: עגל פיקנטי, נקניקיית השף (מבשר לבן) בשר לבן, כוסברה וקארי, עוף וחלב קוקוס, עוף ועשבי תיבול ואולי עוד משהו שהרכבו (המנצח) התערבל ונזרח מפרחוני. אהבנו מאוד את חרדל האגוזים וחרדל הקצח. הכרובים (לבן ואדום) והמלפפונים הכבושים, היו קצת אנמיים לחיכי. מחמת ההזמנה הנרחבת והעניין, צ'ופרנו בצמד כדורי שוקולד, שאכלנו בהנאה בבית במחצית. למען הסר ספק, זה לא בדיוק האוכל הדיאטטי המקובל,  אבל חביב כאתנחתא למי שפסע לא מעט, כל הדרך מהבית אל הדוגז שלו….

 

היום, בפגישת עבודה עם חברים סיפרתי על המקום, והפגישה כמעט ונתקצרה כדי שהחבר'ה יספיקו למהר ולהתנסות. גם קבוצת הביקורת דיווחה על פגיעות טעימות במטרה.

מנת ומלצרית השבוע

יום ראשון,30 במאי, 2010

היינו עם המון אורחים, בעיקר מחו"ל והיה כיף בכל מיני מקומות מוכרים וחביבים. המלצת הבית על המנה המועדפת על פודהה היא גספאצ'ו שרימפס בהרברט סמואל (ואולי יש למנה שם אחר, אבל זו היא בצילום). גם השאר היה נהדר, אבל במנה זו שילוב טעמים ומרקמים מנצח לחיכי;  קרם/מרק בלאדי מרי מנוקד בשלוליות בהירות, עם מחית ושרימפס ומאחורי הסוואה ירוקה של מיני מיקרו עלעלים התחבא קרם ירקרק זוהר ומסקרן, שעד היום, למרות מקרא מפורט מהמלצרית המצויינת, אינני בטוח שאכן היו בו אבוקדו, שומר, ועוד. בכל מקרה שווה לנסות.

 

מלצרית השבוע היא קרן מהשרקוטרי. טיפלה ביעילות, אדיבות, חן  ומקצועיות בשולחן של 16 סועדים עם מגוון שפות ורצונות.

 

hit counter script

אין כמו בבית תאילנדי

יום שני,10 במאי, 2010

זו הייתה אהבה ממגע ראשון. איך שנוצר הקשר ההתחלתי בין הלשון והחיך לפאק-בונג ולפאק-קאנה היה ברור שהירוק הטעים הזה ,ממקור תאילנדי, טוב שהגיע (סופסוף) אל מעבר לסף שפתי.

שני הירקות הללו, שאפשר לתארם כשילוב מאוד מוצלח בין ברוקומיני, פאק-צ'וי ותרד ניבטו אלי לראשונה בתפריט המיוחדים של בית תאילנדי, אחת המסעדות היותר טובות בתל אביב ובוודאי מהשלישייה האסיאתית הפותחת שלי בישראל.

מנהלת המשמרת החביבה (וקצת קריאה מוקדמת ומאוחרת) הבהירו שמדובר בגידול מיוחד לצרכי המסעדה של גבעולים ועלים ירוקים ומאוד טעימים, שמקבלים טיפול קצר מאוד באידוי/הקפצה והופכים במחי ווק לבני לוויה מושלמים לשרימפס, למשל.  Water Spinach, Water Morning Glory, באנגלית – הוא הפאק בונג, והפאק קאנה הוא בעצם ברוקולי תאי.

המסעדה הרוחשת פעילות גם בשישי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, שומרת על אופייה הפשוט והלא מתיימר, קצת במבו-שאנטי והרוב המכריע של תוצרי המטבח – בול לעניין. גם סלט איטריות השעועית עם השרימפס וגם סלט הפפאיה היו נהדרים וכך גם מנה חדשה (לנו) של נאה יאנג בקר מצוין פרוס עם רוטב חריף לטבילה, מנה יעילה שהזכירה לי משום מה משהו שאכלתי ב- SLANTED DOOR  בסן פרנסיסקו. גם בשאר חלקי השולחן נשמעו גרגורי הנאה ודיווחים חיוביים הגיעו (ללא דגימות…). מנה אחת שלא סיפקה את הסחורה הייתה קוביות בשר לבן מטוגן.

עם בירות, מש"קלים וכמה קינוחי טפיוקה סגרנו על כ-130 לראש לפני תישור.

שלח לי קונטיינר

יום ראשון,25 באפריל, 2010

העיצוב – RAW משתמש בנתוני הפתיחה הענקיים,ומשאיר את האימפקט העצום של ההאנגר: חלל אינסופי כמעט, עם נורות תאורה פשוטות ותלויות במסדר. הקונטיינר, כשמו נועד להכיל רבים. במקום שבו פעם הייתה מסעדת הטאבון (או ממש צמוד) בנמל יפו, ועל פי הערכתי יאכלס בקלות 100 – 120 יושבי שולחן ועוד כ-40 על הבר הפנימי הגדול בארץ (?) ויש גם ברצ'יק חיצוני. מבחינת המיקום (חנייה קרובה, המונית וחינם) הקרבה לים והאטיטיוד, יכול להפוך לבאזז של הקיץ, ולהשתקע אצלנו. בהחלט עשויה להיות בחירה ראשונית כשרוצים לשבת על קו הים וברשות הנמלים… יש גם המון קירות וחלל תיקרתי לתצוגות משתנות, כעת תערוכת צילום מעניינת.  חלק מהמטבח פועל מתוך מסגרת (מנוסרת/מרותכת) של מכולת מטען אמיתית. אווירה כבר יש, ולא רק.

 בקונטיינר יש את וינס (מוסטר) שלא ביזבז (משורש באז, כמובן) את כישרונו והיה שותף כבר לשני להיטים מאז 2005 : וינס ותמר והשרקוטרי. בשניהם לא היה לבד וכך גם כאן (אסף תבור וצור שיזף). נפלאות התזונה מתמקדות בפרי הים ודגיו ומשטח טיגון-צלייה אל-לה פלאנצ'ה. הטאץ' הנכון של וינס מביא מגוון נהדר של מנות פשוטות וענייניות עם צביטות טעם מקוריות, אך ממש לא מתוחכם, חגיגי או עילי. רק בן שבועיים ובוודאי שהתפריט עוד ינוע ויתקבע, אנחנו נהנינו ביותר מחלוקת ההתחלות:תמנון על הגריל, ג'מבו שרימפס על הפלאנצ'ה וקלמארי ברוטב תפוז, שבזכותו הזדרזנו להבחין בחסרונו של אבזר ניגוב – מייד תוקן המצב עם לחם כפרי טרי קשה-רך והותרנו את הצלחות יבשות. הלכנו גם על סלט פלפלים עם פטריות, אספרגוס וקונפי שום שהיה לא פחות ממצוין. עוד טעמנו סלט בייבי אוקטופוס ורצועות סלק שהיה טוב, אבל חסר איזה זסט או זץ של טעם בולט (חריף, חמוץ?).

נסיון צילום אייפוני ראשון – יבואו טובים ממנו…מרחוק לקרוב: קלאמרי, תמנון, שרימפס

בעיקריות ניסינו בהצלחה סטייק מוסר ים, פילה לוקוס ובייבי פארידה. כולן היו עשויות מצוין, שום דג לא התייבש ולכול אחת אופי. אין מדובר במנות ענק על אף שכל מנה (עיקרית) לוותה בתוספת טובה וטעימה כשלעצמה של אורז, תפוחי אדמה ("מעושנים") או סלט עגבניות.

בקינוחים ניכרה קצפת משובחת וקולחת שליוותה הן את הגלידות והן את איגלו השוקולד המצוין, כולל המאקרון הטעים. לרוטב השוקולד לא התמכרנו.

הסיכום כולל 4 מש"קלים (10 כ"א) – 609 שקל. עם החשבון הגיעה גלויה עם רשימת DJ לערבים ולשישי בצהריים, הכינו את נעלי הריקוד!

מה יצא לנו מהתארוחה?

יום חמישי,22 באפריל, 2010

בשבוע שעבר ביקרנו ( פודהה ואחיו) ב"מבשלים" שהיה נחמד, בעיקר לפגוש כל מיני מכרים נחמדים. שוחחנו עם ערן שוורצברד ( מינוס כ-20 קילו, מברוק!!!) ומצפים מאוד לראות לאן פניו וכשרונו מועדים, טעמנו מהרצאת-הדגמת פסטה של תמר כהן צדק (שיצאה מהקוצ'ינה והסתדרה טוב מאוד עם הקהל הרב).

מובן שיצאנו עם שקיות. שמן לצ'ינו עדין של גשור,(40 ש' לליטר), מוריד שערות (מנדולינאי)  אצל ריבלין, גרמני ויעיל. ובעיקר כמה נישנושים בסניף (הטעם-העירי) של הקוצ'ינה. הופתענו לגלות (במה שלא הבחנו בביקרנו הממש לא מכברי במסעדה), שנולד מותג ראוי בשם "המזווה של תמר" שמוכר כל מיני מוצרים טעימים ומובחרים: הצטיידנו בפסטה טרייה ומשובחת. בלסמי מצומצם עם תפוז(?) ואכלנו כמה טעימות פייבוריטיות ומוכרות מהמסעדה.

 

 

בשוק האיכרים לקחנו טעימה של גרנולה למיטיבי לסת ובעלי חיך אתגרי : גרנולה (של אוליה) עם כל מיני מרכיבים והבולט בהם הל, מאוד מיוחד. לו הייתי בעל צימר בנצרת הייתי ללא ספק מגיש אותה לארוחת בוקר… עוד פגשנו "בציר" ראשון של תפוחוני אדמה ראטה עם שארית כסות אדמה (אורי רבינוביץ) בדוכן של תקוע הצטיידנו במיני ארטישוקים מקסימים ופנינו לבאות.

מבזק המלצות

יום שבת,10 באפריל, 2010

לא היינו צריכים שהוושינגטון פוסט יגלה לנו, אנו ואורחינו כבר יודעים שתל אביב (והמדינה שמסביב) הם אתר טעים ביותר עם המון מסעדות נהדרות. אורחינו האחרונים ומשפחתנו בהרכבים משתנים סעדו ובילו בכיף רב ובטוב טעם בשילה הנהדרת, באחד העם טאפאס (שאפילו האורחים הספרדים היללו), בשרקוטרי, בבסטה שמגיעה לשיא הפשטות; פשוט תמיד ובשיא! . עוד הצלחנו בעת האחרונה לשוב ולהתענג בקוצ'ינה תמר ולחזות בתמר הפורחת ותופחת. פודהה חוזר ומדגיש כל המקומות מומלצים מאוד וראויים!

פינה מקסימה ברמת אביב הירוקה

יום שני,22 במרץ, 2010

הצעידות רחבות ההיקף שאני עורך בגוש דן מעלות מידי פעם מראות חדשים. היום עברתי רגלית גם בבני ברק ובעיקר בפרדס כץ, הצצה קצרה ונוספת לעוני, עזובה והזנחה ממש קרוב. אבל אם צועדים לכיוון השני מגיעים די מהר לרמת אביב הירוקה. באחד מסיורי בינות לבניינים ושבילים חדשים מצאתי "קיוסק"  שקט בגינה מסופסלת היטב. תחקיר קצר גילה שזה בית קפה עם ארוחות קלות שעונה לשם Z קפה. ופועל ממוקדם בבוקר ועד תחילת הערב. אחרי כמה חודשים שמענו מחיילת שהחבר'ה מבסיסי רמת אביב, תזמורת צה"ל וכאלה גם הם נוטים לשבת שם בצהריים.

לא רחק היום ובאביב השמשי של התיישבנו גם אנו. שירות פאמיליירי בהגשה עצמית, אווירה של חבר'ה וקבועים ואוכל חביב. העיקר הוא הירוק השקט והמיקום המקסים.

טעמנו סנדביץ' רוסטביף טעים, סלט אגסים, אגוזים וגבינה כחולה עשיר וסלט הפתעות (בתמונה) עם גמבה גזר תירס מטוגן, בוטנים ושפע פעלולים נוספים, חביב ביותר. יש במקום עוגות ועוגיות, והכול כמו קבלת הפנים – ביתי ולעניין. יש גם ארטיקים ושתייה וארוחות ילדים.

 גרונימן 8, רמת אביב

ממשיך לנסוע

יום ראשון,3 בינואר, 2010

המחלקה הסושיאלית החליטה פה (משפחתי) אחד שצריך לזוז לכיוון הסושי המתנייד ובא. לפודהה היו ספקות קלים וחששות כבדים מחמת האיכות הצפויה, אך בכדי שלא להעיב על האירוע המשפחתי לא התעקש ושם פעמיו יחד עם כל מגוון הצעירים יותר ופחות.הגענו לקאי ברמת החייל, לא הרחק מאסותא החדש. על אף ערב (יום) השישי (ואולי בגלל) מצאנו חניה חוקית וללא תשלום וחלקנו שולחן משפחתי נרחב (ודומני שיחיד בהיקפו) כך שמשני עבריו יכולים היו נציגי הפמילייה לעצור צלחות סושי ולהעבירת לגריסה מיידית.

dsc00498_s.jpg

אני שמח לבשר שהמסעדה הראשונה אליה הגעתי עם פרוס האזרחית הטרייה היתה אכזבה לטובה ומעבר לציפיות שלי. השוסי , בגישה מערבית, טרי, מדוייק וטעים. לא מדובר בפסגות, אבל בהחלט אכיל על בסיס מזדמן. לפניכם דוגמית לרול אבוקדו וטונה בשתי תנוחות.
dsc00497_s.jpg

סוף שנה: סיכומים והמלצות בצילומים

יום ראשון,27 בדצמבר, 2009

 שיאים ודישדושים, טעימות ומענות, חידושים ושמירה על הקיים, הליכה יומיומית, מסע בילתי פוסק של אלפי פסיעות כדי לאכול טוב ולהישאר מאה אחוז, או טיפה פחות. כך או כך הצלחתי לשרוד שנתיים במשטר החדש. להיות כל הזמן (בחצי שנה האחרונה) בשמירת מרחק/משקל של לפחות 38-39 קילו מהשיא ויחד עם זאת לאכול ולהאכיל את סביבתי הקרובה בהכי טוב שאפשר, במגבלות המקובלות. אני שמח לחתום שנת בלוג נוספת וביחד לסגור שנתיים של עונג חיך ללא עיגול פינות וצמיגים.

קבלו נא התנצלות על שפע סוגי הצילומים ובעיקר איכותם, או היעדרה בחלק מהמקרים, בשל מגוון אמצעי הצילום האלקטרוניים.

לצערי, אינני יכול לומר שאכלתי את "כל" המנות שתופענה בהמשך, אבל לפחות טעמתי כמה ביסים משובחים. לפניכם מבחר מהטוב שבטופ, מפה ומשם ובעיקר מנות חדשות שנתעכלו באחרונה. בתיאבון.

ביצה פלורנטינית, הדרך הטעימה ביותר לפתוח את הבוקר. מלון מונטיפיורי במנה המופלאה ביותר מאז תעלומת הבנדיקט:

dsc00408_s.JPG

סושיית העל המקומית, יאקימונו – הסושי והמיוחדים אליהם תמיד שמחים לחזור. תכול הצלחת קורטוב של נחת שלא יגמר הלימון (והטונה). הנקודה היפנית הכי קרובה לניו-יורק:

dsc00469.jpg

עלי באבא וארבעים החלמונים במערת יועזר. שם האיכות רבת שנים ועדיין כולנו כמהים לכמהין… אחולמניוקי חלמונים!:

dsc00413_s.JPG

ומה עם גוף האדם?, אחרי ארוחת בוקר ראויה ומנה עשירה של פסטה ראוי לצאת לצעידה מרעננת במרחבי גוש דן. אי שם ברמת גן, בדיוק בפינת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי  יש דוכן "עירקי" של כל מיני מזונות, עוגיות. ללא פוטושופ או תעלולי צילום השגתי עבורכם את התמונה המקורית הבאה מהצלון המערבי. הנחת העבודה שלי שאיזו אות או שתיים נפלו או התבלבלו ומפעיל האתר אינו ממהר להשיב לצלון את מובנו המקורי, והשמחה בעיר:
dsc00482.jpg

בריוש סרטנים, המצאה מענגת ביותר. מנה חדשה יחסית בבסטה, פיצוץ של מרקם וטעם, יישום ישראלי של תובנות בינלאומיות:

dsc00425_s.JPG

עלייה לרגל לעיר הקודש היא מצווה גדולה, עוד לא עשינו זאת מספיק, ויש כבר סיבה נהדרת; מחניודה היא התחנה המגניבה והטעימה

בירושלים, הוסיפו לכך סיור רכש קליל בשוק הסמוך והחוויה מושלמת. בצילום (אא"ט) קלאמרי צרוב על חצילים ויוגורט באפלו:

 mahneyuda.jpg

הפסקת בקלאווה תרבותית. ספר מקסים עם שורשים מהאיזור. מדבר על החיים ובעיקר האוכל של מהגרים/"יורדים" מירדן החיים בארה"ב. נשמע מאוד מוכר וחביב, כתוב קריא, יש מתכונים נחמדים וישימים ומראה שיש בהחלט בסיס משותף לשבת ולאכול ואולי גם לעתיד טעים וטוב יותר. ספרה של דיאנה אבו ג'אבר :

dsc00477.jpg

עונג צרוף וצרוב בפיתה בצפון אברקסס יש המון הפתעות לחיך ולעין, בעיקר למי שמוכן לפעמים לחכות קצת ולקבל את אווירת ה"סבבה" הבילתי מחייבת. התענגתי על מספר מנות, יש צלוחית חריפה עם 4 גישות מתונות, הגם שקיבלתי מהן ד"ש חם למחרת;

 hot-stuff-4.jpg

 אבל השיא המקורי של אייל שני וצוות  הוא ללא ספק השרימפס בפיתה: מספר שרימפס עשויים בקצרה עם רצועות בצל ורוטב עדין בפיתה רכה ומקומית:

pita-shrimp.jpg

.

שתהיה שנה אזרחית חמימה נעימה וטעימה ואם אפשר בריאה. מי שיקפיד לטעום ולאכול בדיוק מהמנות הללו אני מקווה שמובטח לו עונג רב כפי שחוו פודהה ומקורביו.

סלון מערב – צפון אברקסס

יום שבת,12 בספטמבר, 2009

צפון אברקסס ואולי זה בעצם קצת במזרח או אולי זה פשוט הסלון במזרח תיכוניותו. שושנת הרוחות לא תשנה את העיקר;  מגע הקסם של אייל שני ורוחו שורה בכל. שמחנו להגיע למקום דינאמי ותוסס, שופע אפשרויות ישיבה (מה שבאולם אירועים היה נקרא אלטרנטיבי) הגענו עם הפתיחה ב-8 בערב, ביום שאייל שני וצוותו אינם "טרודים" בשגרת הסלון (רביעי-חמישי).

ישבנו לשמחתו על הבר המעוקל, כך שיכולנו לראות את הפעילות הרוחשת. לא מעט פועלים במתחם הלא עצום, בראשות בני ליפשיץ, הסו-שף. שירת אותנו בנאמנות, שחף שעל הבר ועוד אחרים ששמחו לראותנו מההיכרות בסלון.הגישה, דומה מאוד; התפריט נולד מידי ערב מחדש כהרף מדפסת, החומרים מוקפדים ביותר, הטיפול בהם ראוי ומינימאלי והתוצאה, לטעמנו, נהדרת. המחירים (במידה ולא ינסקו) המעודנים משהו, יבטיחו שצפון אברקסס לא תהיה הצפון הרחוק…

dsc02854_s.jpg

מאמא-ליגה!

 כפי שנתחנכנו בסלון גם כאן יש הרבה PAPER WORK במחלקת ההגשה. ה"פיצה" מאפה נהדר עם קרם פרש ונגיעות טעם(25 ש') מובל על גבי קרטון מצופה "נייר כסף", מלאנזאנה חצילים קטנה וחביבה (נאפתה/חוממה/נצלתה)בשקית אפיה(35), הכרובית התינוקת נעטפה ב"חיתול" של נייר אפיה (29). במקרה של מנה זו (מאוד פודהיסטית) מדובר בכרובית שלמה על עליה הטריים, המבושלת ברותחין בקצרה ואז עוטה שמ"ז ומלח ומוכנסת לצריבה לתנור/טאבון לוהט. התוצאה- ללקק את האצבעות (למרות שיש סכו"ם). עוד מנה מאגף הירקות הייתה ממליגה מתירס טרי עם עגבניות, מעולה!.

dsc02857_s.jpg

 ללקק את הקרטון המוזהב…

בפרק הימאות נטלנו קלמרי מטוגן (צנרת+ראשים) עם רוטב איולי-ריחן עדין (45) שהייתה הפחות מלהיבה בערב. המליטות המטוגנות עם רוטב זהה היו שיחוק (39). בין לבין לגמנו מים מינראליים, יש מבחר מצומצם ונאה של יינות גם בכוסות, אני הייתי מוסיף איזה ריזלינג גרמני או סובניון בלאן.את תאוות הבשרים הרגענו עם רוסטביף מקורפאץ' (קארפצ'ו כאילו…) נהדר (44) ושווארמה טלה מצוינת על טחינה.(59).

dsc02855_s.jpg

מליטות וליים משמאל,  איולי ארוז כסוכריה מימין

גם מוס השוקולד על קצפו נארז במקוריות בגליל (חרוט) נייר והומלץ לפתוח אותו ועם מקלוני העץ של הגלידה לנשנש בנעימים. (25) OTH קיבלנו גם קינוח שני – תפוח מזוגג על קרם פרש.   שלושתנו מאוד נהנינו. ואם לא יהיו צרות תפעוליות, זה עשוי להסתמן כלהיט תל אביבי. כדי שלא  ייווצר רושם מוטעה, המנות בגודל משתנה ראשונה-ביניים-עיקרית, יצאנו מהנ"ל שבעים ולא רק מרצון. 

צפון אברקסס רח' לילינבלום 40   054-6786560