ארכיב עבור 'מסעדות צפון'

עמוד האש והבשר אשר לפני המחנה

יום שבת,22 באוגוסט, 2009

שווארמה אמיל הוא אחד הצירים המרכזיים במפת הדרכים הפודהיסטית. ב"ב יודעים היטב שבכל הליך התכרמלות, משום מה, תעבורנה  רוב הנסיעות לצפון בכוכון החביב (שסביבתו השתדרגה ויזואלית בשנתיים האחרונות) ויש בו את השווארמה הטובה ביותר ביקום, כפי שנבדק בחיך ובמערכת העיכול הפרטית שלי. עדיין לא מצאתי טוב ממנו, אבל אני לא פאנאט ומדי פעם מוכן לנסות (ולהביא דיווח). הרכב הבשר ורמת עשייתו מושלמים, וגם למי ששם את עינו בצלחת (כמוני) ומתעלם מהפיתה יש בליווי הטחינה, הכרובית המכורכמת עונג רב.

בביקורנו האחרון בחיפה (דרך  אלנבי 33/רח' הציונות) צילמתי את ציר הבשר ומה שראוי להתכנות – העמוד הראשי  עליו  משופד הבשר לגווניו, אולם עם הגיעי למשכנות פודהה אשר על גדתו הצפונית והמוריקה של הירקון, וליתר דיוק, בחשכת הלילה הגיחה מעבר לחלון יד אלמונית ונטלה את הקודאק החביבה והפשוטה שלא הספיקה לשרתני, אף לא שנה. הצילומים מעלי הגירה נותרו בידיים ערלות.

אם במקרה נתקלתם בבלוג פודיהיסטי מתחרה, עם צילומים של צלחת (מותחלת) של שווראמה ועמוד כרסתן של שווראמת-על, דעו לכם שזה לא האוריגינל ושובו הביתה מהר… ובהזדמנות ירוקה זו ברכות לעובדי אמיל, אוהדי מכבי חיפה על הדרך הנאה בה החלו את דרכם לליגת האלופות.

אל באבור 2  

אין ספק שחוסאם איש נבון ביותר. המיקום החדש והאסטרטגי על פי כביש 6 הינו שיחוק. ישבנו שם בצהרי היום, חזינו בכל הפולקלור המילצורי המזרח תיכוני המוכר והחביב (בעיקר אם אינך מתכוון ליפול על צווארו של איזה כבש או לפרוץ בריקוד קנקן…), אבל זכינו בסעודה משובחת ביותר, על אף שבעלי הבית נעדרו (ככל הנראה בא"ב 1, או באירוע שפים בתל אביב ). הסלטים היו נהדרים; למעלה מתריסר נחתו על שולחננו, 10 הייתי מזמין שוב ושוב, מבחינתי אפשר לפסוח  על העגבניות עם הפטה/חלומי (או שכמותן) ותערובת החצילונים המוחמצת. נהננו מבמיה עדינה, עילת' (עולש או תרד בר?) מעולה והגוורדיה השגורה. הפיתות התעכבו מעט , אך מטעמים פודהיסטים זה היה רק לטובה. הקבב החלבי עדיין מנה מצויינת והצלעות היו לדוגמא לדורי דורות.  

 

עוד משאוושה לאוסף

יום חמישי,11 בדצמבר, 2008

 dsc02663_s.jpg

הקרבה לכפר יאסיף הובילה להחלטה לבדוק לראשונה את סניף האם של אבו אדהאם. צהרי שבת ולא ידענו אם נעמוד הרבה בתור, אולם הרפתקה זו הרפתקה. הגענו למרכז הכפר, שמחנו לראות שפרנסי החומוס השכילו להתמקם על מגרש חניה ענק, כך שגם כשהמקום היה מלא מבפנים ומבחוץ, לא התעוררה בעיית חנייה. שיחק מזלנו ולמרות השעה (אחת וחצי) נמצא לנו שולחן חיצוני בזריזות, בחלוף דקות הובהר לנו שבאנו ממש בזמן, כי אחרינו כבר היו חיכוכי ממתינים קלים בשל מצוקת כסאות. עיכוב קל אצל המלצר היחיד ואט אט הוזרמה הכבודה הבאה: צ'יפס -שמנוני ומעט רופס, פלאפל סביר, ירקות ומחמצים סבירים.הזמנו משוואשה אחת וחומוס פול אחד, שניהם היו חלקים, קלים ובלתי מעיקים, טעימים, (יותר לרעייה ולבן) בעבורי חסרה קצת חמיצות וחריפות, אבל ככלל זו חוויה נוספת לאוסף.  בעבור 2 השתייה היינו צריכים לבקש פעמיים. שילמנו 65 שקל והפלגנו דרומה.

הזורע ברינה, ביוגב יקצרו נבטים

יום שישי,1 באוגוסט, 2008

מסע ביקור הורים (במחנה הצופים) ביער הזורע, מזמן מדי שנה אתגר להובלת אוכל "אורבאני" לבני התפנוקים התל אביבים, שנהנו בינתיים מתנאי "הישרדות" בחורשה סמוך ליוקנעם.

ההורים בדרכם להובלת התזונה העירונית אל מחמלי נפשם עברו לראשונה אצל נדב קינוחים, וזכרו שטעמו בעבר באיזה מקום קינוח מתוצרתו. באזור התעשייה של רמת ישי, לא רחוק מלימוזין, יש אוצר קטן של מאפים וקונדיטאות.  חשבנו שבאנו רק כדי לרכוש קינוחים לנוער, אבל התמונות הקשות של מיני המאפים, הקרואסונים המדוגמים, עוגות השמרים והלחמים המהבילים היוצאים מהתנור , הושיבו אותנו לקפה ומאפה. קרואסון מושחת אפוי עם אספרגוס וגבינה. ועל זה אמרו כבר מזמן מצפון תיפתח הרעה. כמה שזה היה טוב, ואיזה מזל שהספקתי באותו בוקר לפסוע בגליל התחתון (דיווח בקרוב) ולהגיר קלוריות בטרם פשע.

dsc02312_s.jpg

לילדים רכשנו עוגת גבינה פירורים, שבדיעבד נטעמה והייתה קלילה ולא מתוקה מידי, ומין "שק" שוקולדי מודפס העוטף קרם/מוס שוקולדי מעולה ובתוכו נעוצה עוגית (שוקולד כמובן) של טים-טם. מנה מטמטמת לחלוטין, שהילדים טרפו כהרף לסת, אחרי שניקו את השטח מהמבורגרים וסושי. "אינארי שוקולד" הוא שם ראוי לה. אני משוכנע שהרבה דיאטות של המושבניקיות מנהלל נהרסו בעטייה. עוד נקודה חיובית במקום – מגישים לך (בלי לדבר) קנקן מים קרים.

שבנו מאובקים ועמוסים בשקי כביסה ושבנו במורד לעמק יזרעאל. עצירה נוספת הייתה אצל משק משפחת כרמל בהיוגב, לא רחוק מצומת מגידו. את תוצרתם הכרנו וחיבבנו משוק האיכרים. ב"דוכן לרכישה עצמית",בצמוד לבית המשפחה אין מוכר, בוחרים מה שרוצים, עושים לבד חשבון ומשאירים בקופה את הסכום הנדרש, פשוט מקסים, הזכיר לנו הרבה דוכנים ומקומות בדנמרק. הצטיידנו בשלל נבטים, אספרגוס, פטריות, נבטוטים ועירית. הנ"ל הצטרפו לרכש קודם (משוק נצרת) של עגבניות באלאדי קטנות ומרומזרות בירוק-צהוב-אדום.

dsc02327_s.jpg

העגבניות נקצצו דק (עם טיפה עיבוי של שרי-תמר לחיזוק הגוון האדום) התווסף להם מלח, שום כתוש, לימון טרי, שמן זית ונענע קצוצה, ויצא סלטון נהדר.

ג'אפרו

יום חמישי,26 ביוני, 2008

  קפיצה לטבעון בשעות הבוקר המאוחרות הובילה להתחבטות באשר לסעודת הדרכים בצהריים. היהא זה אמיל ושווארמתו,  לימוזין ואומצותיה, אולי סימו ודובי ושיפודיהם. לא , לא ולא (לפחות לא היום). הוחלט לבדוק את ג'אפרו  ביוקנעם, הרי כמה ביסטרו -שף כבר יש בקצה ואדי מילק? הגענו מוקדם ושמחנו לראות שאחר כך התמלא בהיטקיסטים ואחרים. בצהריים ההצעה היא עסקית עם מרבית ממנות הערב במחירים נוחים.

קיבלנו לחם (עם עגבניות מיובשות) ו-3 צלוחיות עם חמאה, טחינה אדומה ושמן שומשום ופסטו עשבים בשמן פפריקה, נחמדים ומעניינים.

לראשונות היו ראשי קלאמרי עם נאצ'וס בשני צבעים ברוטב עגבניות חמצמץ, מנה קלילה ומרעננת וקלאמרי (גופו) ממלוא בפטה עם שעועית שחורה עם שלוליות קטנות של פסטו עשבים ומשהו נוסף  אדום.מנה עשירה ומגוונת. האופציונר הזמין רול סושי עם בטטה טמפורה, שהיה סביר.

dsc00383_s.jpg

בעיקריות לקחנו שרימפס (עסיסי וטעים) מנה גדולה עם קרם חצילים מושחר ועוד רוטב אדמדם עגבנייתי משהו. מנה נדיבה וממלאת. הנער בחר ברביולי גבינה מצויינים עם עגבניות וזיתים שחורים, שוב מנה גדולה עשירה בנפח וטעם.

לקחנו קינוח אחד,  לטעמי מעולה – קדאיפ אורבאני (ביררתי על עיר המוצא, יוקנעם כמובן) ,מעין סנביץ חם ולא עבה של קדאיף עם גבינה וסילאן ובבסיסו פירות יבשים שבלטו (בפיצפוצם) הדבלים. היו גם זירזופים של טחינה גולמית וקישוטי פיסטוק שבסך הכל מהווים מנה מזרח תיכונית מעולה.

dsc00385_s.jpg

בתחום הנוזלים הערנו 2 לימונדות, מים מינרלים , דיאט ושליש הוגארדן וחתמנו בשני אספרסו כפול (ומצויין של מאורו) והגענו לסך של 312 שקל לפני טיפטוף*. סיכום של ערך טוב וטעים תמורת כספנו, ומיקום נהדר לקראת מפעלי הקיץ של תנועת הצופים וההורים.

מהצוות הבנו שהשף (יניב גור אריה) משרת במילואים ולא נמצא עם סכיניו ועל משמרתו. אולם שמחנו להיווכח שהמקום החדש מתקתק היטב גם בהיעדרו.