אדממה אדמתי
הסיפור התחיל לפני כחצי שנה בניו-יורק, עת טעמתי ממרח אדממה במסעדה, וסימנתי לעצמי משימה: להכין חומוס-אדממה. החלטתי לחפש אדממה ישראלית גאה וטרייה, ולא להסתפק בשקיות מהמקפיא. במסעדות ארצנו חזיתי פה ושם בחטיף-פציח מהזן שגדל על אדמת הקודש אולם טרם הצלחתי להגיע למשווק או למגדל.
ביום א' השבוע הגעתי לפגישה ברחוב ברנר בתל אביב, ואת העיכוב של חצי שעה בהגעת הצד השני, השכלתי לנצל לריצרוץ בשוק(ורחוב) הכרמל. רכשתי גבינות בבית שמאי, שעועית ירוקה ומובחרת, שתי חבילות באק צ'וי טרי וצרור תרד תאילנדי. כבר עשיתי את דרכי במעלה הרחוב לבאגאז' ולפגישה, כשבאחד מדוכני הירוקת מצד ימין, בערך בחצי הרחוב, שמחתי להבחין בקופסאות פלסטיות ובתוכן – אדממה טרייה.
"איזה מזל" אמרתי לבסטיונר "לא ידעתי שיש לך אדממה, כמה חיפשתי…"
"היום קיבלתי בפעם הראשונה"
"והיכן גדל הפלא?"
"באור יהודה"
האמת שעד היום לא ידעתי על התעצומות החקלאיות של אור יהודה, ואינני בטוח באמינות המידע, אבל הזדרזתי להעביר בעלות על 4 קופסיות (10 שקל האחת) ולאוץ לעמל יומי.
עוד סברתי שעליתי על איזה רעיון מקורי של החומוסויה, על בסיס אדממה טרייה, ורק לשם הקטע הרצתי גיגול על Edamame Hummus ; וקיבלתי 4800 תשובות…
הגרסה שלי למטבל מהמזרח התיכון והרחוק כאחד כולל:
- 250 גרם אדממה (קלופה)
- 4 כפות מיץ לימון
- כף גרד לימון
- כף טחינה
- 2 כפות שמן שומשום
- כף וחצי סויה
- ש"ש כתושה
- חצי כפית מלח
- שפג"ט
- חצי כפית כמון
- 4 כפות מים (ואם סמיך מידי עוד קצת)
לעבד מזונית , לקשט ב"גרגרים" ומי שרוצה בזרזיף שמן שומשום או טיפות סויה ולנגב בחדווה. אפשר גם להערים על טוסט, הרי מדובר בפיוז'ן.
יום שלישי, 08 ביולי 2008 בשעה 22:39
2 כפות שמן שומשום-לא השתלט על הטעם ?
ואיך הטעם ?
יום רביעי, 09 ביולי 2008 בשעה 7:45
לא, מכיוון שזה שמן שומשום טרי (מירושלים) ואמנם הוא קלוי , אבל בלי הטעם הכל כך דומיננטי שיש לשמן האסיאתי. אגב יש כמה סוגי שמן שומשום בחנויות (נדמה לי גם אורגני)מתוצרת מקומית, תעשייתית יותר, שיש להם טעם מעודן. אני לדוגמא, משתמש בכף להקפצת (ווק) של ירקות סינים והמזרח הרחוק.
היה מפתיע כמה שקשה לזהות שמדובר באדממה-סויה. טעם סופגני יש לאדממה הטחון, מקבל את תבליני הסביבה…
יום רביעי, 09 ביולי 2008 בשעה 9:38
שאפו על הרעיון והביצוע ובעיקר…על הסבלנות לקילוף,ריפוי בעיסוק די מעצבן,