אורז אביבי פרסי ירוק
אורז ירוק, על פי שרית. הכנתי בדיוק נמרץ, כוס שמיר + כוס(ברה), פול טרי ואביבי משוק האיכרים. רק לחריכה הקראנצ'ית לא הגעתי עדיין, אולי בגלל עודף מים קל, מיעוט שמן או טיגון, או מחמת עכוז סירי החטוב מידי… בכל מקרה מנה מעולה:
"כל אביב הפרסים בכוננות. הנה לנו פולאו שבט (שמיר) ברולי (פול ירוק טרי)
מטגנים בשמן זית ראש עד שניים של שום טרי (מקלפים רק את השכבה החיצונית, זו עם הבוץ, חותכים לחתיכות לא קטנות מדי. טעים לנשוך שום מתוק) נזהרים בטיגון לא לחרוך. מוסיפים פלפל ירוק חריף קצוץ, אפשר גם שניים למי שאוהב מאוד חריף. מוסיפים לשמן זית שתי כוסות אורז וכשהוא שקוף מוסיפים כוס עד כוס וחצי שמיר קצוץ דק וחבילת סנפרוסט של פול ירוק (יש בשוק מקולף למי שמוכרח טרי). לכל כוס אורז אני מוסיפה כפית נאה של מלח, מוסיפה מים רותחים כס"מ מעל התבשיל (אפשר פחות ואז לשים לב ולהוסיף אם צריך). אחרי שהאורז מבעבע קלות מעבירים לאש הכי נמוכה ולאט לאט מתבשל הנס. כחצי שעה. ליד סלט קלאסי קצוץ דק דק אפשר לפגוש את השכינה.
יש גרסאות נוספות: אפונה קפואה במקום פול ירוק. להוסיף כוסברה לשמיר.
אחרי הרבה שנים של אורז גיליתי שצריכים פשוט סיר עם תחתית כבדה ועבה. ואז מקבלים בון (ישבן שרוף של אורז שכולם רבים עליו)
והחוק הכי חשוב: אסור לגעת באורז. הוא נעלב והופך לדבק. מי שמערבב – עליו"
וידיד, במקורו יהודי קל הבנה ובעל היסטוריה בתודעת העדה הפרסית העיר לי, שזו לא חכמה גדולה, שהרי כל אורז שמשאירים מספיק זמן יהיה ירוק…
יום שבת, 30 באפריל 2011 בשעה 0:18
שרית היא פרסית מקצועית?
יום שבת, 30 באפריל 2011 בשעה 21:18
חובבת…
יום ראשון, 01 במאי 2011 בשעה 7:20
אבל עם נסיון ושורשים
יום ראשון, 01 במאי 2011 בשעה 21:14
שורשים זה חשוב. יש גם שורש פטרוזיליה בעברה?