ארכיב לחודש אפריל, 2011

אורז אביבי פרסי ירוק

יום שבת,23 באפריל, 2011

אורז ירוק, על פי שרית. הכנתי בדיוק נמרץ, כוס שמיר + כוס(ברה), פול טרי ואביבי משוק האיכרים. רק לחריכה הקראנצ'ית לא הגעתי עדיין, אולי בגלל עודף מים קל, מיעוט שמן או טיגון, או מחמת עכוז סירי החטוב מידי… בכל מקרה מנה מעולה: 

 

"כל אביב הפרסים בכוננות. הנה לנו פולאו שבט (שמיר) ברולי (פול ירוק טרי)

 מטגנים בשמן זית ראש עד שניים של שום טרי (מקלפים רק את השכבה החיצונית, זו עם הבוץ, חותכים לחתיכות לא קטנות מדי. טעים לנשוך שום מתוק) נזהרים בטיגון לא לחרוך. מוסיפים פלפל ירוק חריף קצוץ, אפשר גם שניים למי שאוהב מאוד חריף. מוסיפים לשמן זית שתי כוסות אורז וכשהוא שקוף מוסיפים כוס עד כוס וחצי שמיר קצוץ דק וחבילת סנפרוסט של פול ירוק (יש בשוק מקולף למי שמוכרח טרי). לכל כוס אורז אני מוסיפה כפית נאה של מלח, מוסיפה מים רותחים כס"מ מעל התבשיל (אפשר פחות ואז לשים לב ולהוסיף אם צריך). אחרי שהאורז מבעבע קלות מעבירים לאש הכי נמוכה ולאט לאט מתבשל הנס. כחצי שעה. ליד סלט קלאסי קצוץ דק דק אפשר לפגוש את השכינה.

יש גרסאות נוספות: אפונה קפואה במקום פול ירוק. להוסיף כוסברה לשמיר.

 אחרי הרבה שנים של אורז גיליתי שצריכים פשוט סיר עם תחתית כבדה ועבה. ואז מקבלים בון (ישבן שרוף של אורז שכולם רבים עליו)

 והחוק הכי חשוב: אסור לגעת באורז. הוא נעלב והופך לדבק. מי שמערבב – עליו"

 וידיד, במקורו יהודי קל הבנה ובעל היסטוריה בתודעת העדה הפרסית העיר לי, שזו לא חכמה גדולה, שהרי כל אורז שמשאירים מספיק זמן יהיה ירוק…

 

אביב מרהיב

יום רביעי,20 באפריל, 2011

כתמיד, כמו סיפור שיגרתי מההגדות, התברכנו בתועפות מזון משובח, שיספיקו עד נר רביעי או חמישי של פסח. מהמטבח שלי יצאו קציצות פרסה עם פירורי מצה, סלט חסות ואגוזים ברוטב מיונז לימון-תפוז, ערכת קורנדביף (של דלישס בר) ועופות קטנים וערמומיים מלאים באורז, אורז בר, שיטאקי ושבבי כמהין, מזוגגים בלימון, שמ"ז וריבת פסיפלורה (של עדה שוורץ, לימן) ואת כל עסיסם הגירו הפעוטות לתבנית עתירת ירקות ושורשים (עוד מהסיור בעלה-עלה) שכללה פרובלנו, ויטולט, בייבי בטטה, דייקון, צנון שחור, גזרים מגוונים, שאלוט ובצל סגול ועליהם שמן זית תימין, פטרוזיליה וזעתר טריים וקצוצים, ומי ששכחתי שיקום… בצילום כל הכבודה בטרם נשלחה לתנור. המשך אביב מרהיב וחגים נעימים וטעימים.

hit counter script

באלאדי תל אביבי

יום שבת,16 באפריל, 2011

דוכן באלאדי בשוק האיכרים התל אביבי, הובטח וקויים! מיהרתי להצטייד בפקוס ירוק, רענן ומתקתק, במיה צעירה ונהדרת ושקדים ירוקים. (יש גם עלי גפן, פול ועוד…) שיהיה אביב מגניב וחג טעים ושמח.

יחי הקיסר החדש

יום רביעי,13 באפריל, 2011

כמה סוגי לבבות חסה (של עלה עלה) מלבבים, מלהיבים וללא רבב חתוכים לארבע. עליהם רוטב קיסר מאולתר (עם מיונז הולנדי), נשורת פרמז'ן, קרוטוני "לחמים" והצ'ופר מלמעלה; סרדינים עדינים ונמסים בפה (Sardinillas-Mar de Couso) הישר מספרד. ארוחה משגעת!

לא נגעתי

יום שני,11 באפריל, 2011

בלי בימוי או טריקים של מצלמה. זה מה שראיתי הבוקר (עם הפתיחה) בחנות סטימצקי בדיזנגוף סנטר. על ערימת ספרי בישול של עוגיות מרוקאיות הונחו (בלי כוונה לפגוע בשום עדה) סכיני פלסטיק.

הדרך אל הכפר

יום שבת,9 באפריל, 2011

בילדותי המובן היה ברור, נוסעים לסבתא וסבא בכפר חיים! כל שבת ובכל חופשה מבלים איתם בעמק חפר וטועמים מחיי המושב ועבודת האדמה. לחלק מהחופשות היו מגיעים גם אחי או בת דודתי. כאן בצילום משמאל סבא שמשון, באמצע קים בת הדודה ואני מימין. אנחנו על העגלה, חוזרים מהפרדס, ובתמונה גם החלק הפחות טוב של "החמורה" שורה ביילה (שטיק נביילה). בחלוף 40 ומעלה שנים, הדרך מוקדשת  בעיקר לטמונים באדמה, לאזכרות בחלקת הקבר המשפחתית בבית העלמין המוריק, סמוך לקיבוץ מעברות.

 

בשבוע שעבר ערכתי שיחזור ובגדול של חזרה אל החיים הטובים, הטבע והשורשים. יובל וגדעון מחברת עלה-עלה אירחו אותי. נפגשנו במורד הדרך מהדר עם לכפר חיים. עליתי כטרמפיסט על הטרקטורון וגמעתי בצמא את הסבריו הבהירים של גדעון על כל התחנות במסענו.

עשרות ומאות הדונמים של ע"ע משתרעים בין המושבים הדר עם, כפר ידידיה ובית יצחק (ואולי עוד) ובדרכים חקלאיות עברנו משטח נרחב של חסות בשלבי גידול שונים כשמרחוק ניבט אלינו כביש החוף. טעמנו תוך הסבה מהטרקטורון אי אילו חסות צעירות ומרירות (עדיין).

 פגשתי שדה ניסיוני עם ניצני סלק צהוב, שנועד ליצור זרעים שיכינו אוהדות מכבי לעוד כמה חודשים. ראיתי בצלים ירוקים וכשרים מגוננים ברשתות למכביר כדי למנוע לחלוטין חשש לחירוק ולו הקטן ביותר שיכול לפגוע בכשרות. שדות שתולי חסות תינוקות. הידעתם (אני לא) שגם השתילה מתבצעת במכונה?

 

בחממה (לוהטת) ומרתקת נוספת מצטמחים מגוון תבלינים עתידיים וייחודיים: מרווה בשני צבעים ומרווה תלת גוונית, תימין מגודל בירוק-לבן,  אורגנו ספייסי עם אפטר טייסט חריף ועוקצני בלשון, וגם בזיליקום מעודכן בירוק-לבן. אני משוכנע שעם תום ניסיונות הגידול (בהצלחה) יעלו ויבואו שלל התבלינים על שולחנות נבחרים במסעדות הקרובות לליבנו.

התוודעתי להליך המזורז שעוברים העלים והגידולים מהשדה לצלחת. ההזמנות מהמסעדות מגיעות עד שעות הערב המאוחרות. ועם אשמורת ראשונה לאור פרוז'קטורים נקטפים החסות, העלים וכל שאר הכבודה, ממוינים, נשטפים ונארזים, כל ירק לפי צרכיו ויעדו ועולים ב-4-5 בבוקר למשאיות קירור בדרך למטבח ההכנות במסעדות משובחות רבות בארץ.

אחד הלהיטים שבדרך, לטעמי יהיה "סלסולי אפונה" עלים וגבעולי אפונת גינה. הטעם החביב והמוכר בצורה ידידותית לסלט, שאינה דורשת בישול, אידוי או הקפצה.

תודה לגדעון ויובל. עלו  עלו והצליחו!

המוציא ח'וביזה מן הארץ…

יום חמישי,7 באפריל, 2011

בשיטוט בוקר ספורטיבי השבוע נתקלתי (כל אחד יכול בשדה פתוח בעונה זו…) בהמון שיחים של ח'וביזה. נזכרתי בילדות, קטפתי כמה פירות והוספתי לסלט, היה בסדר. קראתי שקציצות החובזיה המיתולוגיות, מהמצור על ירושלים בתש"ח, הוכנו בעיקר מעלים. נקווה שלא נזדקק למתכון בקרוב.

בסלט שלי, המאוד ירוק, התכבדו ובאו גם ראשאד, רוקט, פטרוזיליה ואפונת גינה בוינגרט חרדל.

חדר שני משמאל

יום שלישי,5 באפריל, 2011

מתוך הזדהות מוחלטת עם שביתת ודרישות הרופאים, והדאגה שלי מקרב הלב לתנאי עבודתם המאוד קשים, בחרתי בצילום מהמחלקה הקרדיולוגית (אשפוז יום) של ד"ר ישי בבית החולים… מו ומו, ששמו בויטרינה מגוון חלקי פנים ( בלי תרומה ובלי כרטיס אדי…) וכך הסבו את תשומת ליבי  ללב הפרה, שכל כך דומה למה שפועם ומחזיק אותנו להלך על פני האדמה.

בילוי בבילבאו

יום ראשון,3 באפריל, 2011

עיר קטנה ומקסימה. תמצית האירופאיות, עם גנים וכיכרות פורחים, כלבלב ענק מאמנון ותמר בגובה 3 קומות לא נובח ולא נושך על המצטלמים בצל הגוגנהיים, ואנחנו חיפשנו משהו קטן וקל לצהריים. במלון מירו החביב והמעוצב (לא על שם חואן הצייר אלא ע"ש אנטוניו מעצב האופנה הספרדי) הנפיקו רשימת PINTXOS מומלצים, ומה שנקרה בדרכנו נקרא לספק את הסחורה.

BITOQUE ALBIA הדגים לנו את מהות הפינצ'וס, יושבים בארעיות מה (על כסאות בר ) או עומדים, מקבלים אלכוהול ומנות קטנות. במקרה של אלביה, מאוד אורגינליות וטעימות. פצחנו בקרוקט גבינה וחמון מעולה הגם שמאוד לא דיאטטי… אחריו הגיע מצעד קצר ומתומצת של קופסאות סרדינים (צורת הגשה מקורית) עם אנשובי, פלפלים וזיתים, רביול(י) יחיד של בשר, טוסט "ביקיני" עם בשר כוסית מרק בצל עם קציפה וקרם תפ"א. קיבלנו גם כבד אווז על טוסטון עם רוטב פטריות ואפסרג מעובה. לגמתי כמה כוסות יין לבן ואדום והכול בתמחור הוגן אם לא למטה מזה. בקומת המרתף יש מסעדה עם שולחנות וכסאות והשף עדיין מנפיק (כנראה) אורגינלים על צלחות.

חתמנו בקינוח, שגרתי לכאורה אך מעולה קציפת גבינה עם קראמבל עוגיות וריבת פירות אדומים.

המלצר החביב דיאגו, ששמע מהיכן הגענו מיהר לספר שאביו יהודי מפולניה (שהיה 10 שנים בארץ), אימו איטלקית קתולית, הם חיו בארגנטינה ושתי משפחות הסבים והסבתות לא כל כך קיבלו את המיזוג. בלכתנו אמר "להתראות" בעברית, ובהחלט כדאי.

 BITOQUE ALBIA, Alda Mazaarredo 6 Bilbao,