אדמת קודש אצל מאיר בחצר (בחייאת אדוני!)
בחצר הטבחים, הגינה של כתית או מה שזה לא יהיה, יש אוכל פינוק משובח, לא עתיר פעלולים כמו במעלה המדרגות ובתוככי כתית גופה, אבל לא נטול הפתעות ועונג רב.
החצר אינה מושקעת מהבחינה הויזואלית, ואין בה קסם/פנג-שוואי/ אמביינס מיוחד השורה במסעדה. לעומת זאת יש מקצה מצומצם אך מאוד טעים של מנות מצוינות במחיר שווים ביותר (49 שקל למנה).
מי שאוהב את הבסטה ומעדיף סביבה רגועה יותר, נטולת ניחוחות השוק והמיית נחלת בנימין או שלא הצליח למצוא מקום (או אפילו להגיע לכדי הזמנה בטלפון…) עם מחניודה הפופולארית מידי, יבוא לידי סיפוקו בחצר של מאיר אדוני בכתית. אין צורך לעלות לרגל לעיר הקודש. יש לנו קרקע יציבה משלנו בואכה היכל התלמוד.
כל שטעמנו היה טוב מאוד עד מצוין. אהבנו (וניגבנו עד תום) את הקובה (עם דגים) וקלמארי עם סלק ברוטב אדום, מנת הבורי הייתה משגעת, וכל השילובים ה"פשוטים" יחסית עם ביצים עלומות, אספרגוס, פולנטה, טבע עוף טחינה ושאר ירקות עשו לנו את זה.
השירות היה מוקפד ונעים (תודה לארז) ושמחנו לפגוש בקינוחים את שיא הארוחה, עד שממש רצינו לנשק את האדמה של כתית, במקום זאת אכלנו אותה עד גרגר העפר האחרון. מדובר במנה נועזת , יפיפייה ומרתקת, המשלבת מתוק ומלוח, בעיצוב מיוחד, חומרים וטקסטורות מקוריים. יש "חול" שטרוייזלי שחור (מברזל!) וגם אבקה לבנה, יש כובע פטרייתי משוקולד, על קרם פורצ'יני ובסך הכול זו מנה של כמה כוכבים! בכתובים היא מופיעה כדלקמן: אדמה (65) :קרם פטריות פורצ'יני, טראפלס שוקולד מריר והל מעושן, קרמבל טונקה, גנאש שוקולד לבן וכמהין, חבושים בתבלינים, קראנץ' שוקולד לבן קפוא, רוטב שרף. יצירת מופת!