קיבוץ מעלה לימוזין
במסגרת טיול לצפון הקרוב, נתבקש פודהה לסעוד בלימוזין אשר ברמת ישי. עמדנו בזמנים (של המשמרת הראשונהׂ( 12:30 והרגשנו קצת כמו חברי קיבוץ "פלגי צפונבון" כשכל הקיבוץ מגיע בדיוק לארוחה בשעה היעודה. חבר'ה צעירים יחסית עם משפחות, פה שלושה דורות ושם יומולדת, אווירה נעימה, מיזוג נאות.
התחושה הקיבוצית (של פעם) או שמא המוסדית פעפעה גם למזון: בממרח, דמוי האיולי-מיונז- חמאה מתובלת היה (לחיכי) יותר משמץ של חומר שמנוני שלא מאיכות גבוהה. (שהזכיר לי נשכחות – מרגרינה).
בטחינה (שליוותה אף היא את הפוקצ'ה) כמו בסלט הירקות הטרי, הייתה חמיצות שעל הלשון לא הזכירה לי לימון טרי אלא אולי מלח לימון או מוצר מתועש אחר. גם הצ'יפס שבה לליווי הבשר היו מאפיינים שבלוניים כמו בייצור המוני. תוספת הירקות הייתה טובה.
הבשר לעומת זאת היה ברובו טוב עד טוב מאוד. המדיום הגיע מדיום –וול, וכך הצלעות היו בחלקן לכיוון היבש, פילה הבקר נטרף ללא הסתייגויות בפי החייל, התיכוניסט די נהנה מהשניצל – סינטה ואני הייתי שבע רצון מהאנטרקוט שהיה טוב מאוד, אבל לא משהו יוצא דופן. ולחשוב שבמרחק כ-20 דקות מכל צד היו לי אופציות הרבה יותר מלהיבות….
יום שני, 14 ביוני 2010 בשעה 23:34
מה האופציות?
יום שלישי, 15 ביוני 2010 בשעה 7:40
אל תאנור, אל-רידא, (נצרת ) אל באבור(יוקנעם) הם שלוש שניסיתי בשנה האחרונה, יש עוד כמה שאני מקווה לטעום בחודשי הקיץ.
יום שלישי, 15 ביוני 2010 בשעה 16:56
הייתי שם לפני כחודשיים.
מהבשר נהנינו מאוד, הגיע במידת עשיה מדויקת אצלנו, המנות היו גדולות וטעימות.
אבל היין, או היין. סוף סוף מסעדה מתמחרת מגוון של יינות איכותיים (ישראליים כולם) במחירים שפויים ומפתים ברובם.
היין הגיע בכוסות גרועות מזכוכית עבה. הבקבוק היה פגום והיין תסס. קראתי לאחראית המשמרת וביקשתי ממנה לטעום. מלאת ביטחון ומרץ היא הסבירה לי שזה ככה בגלל שהיין צעיר.
הבנתי שאין עם מי לדבר שם בנושא ולא רציתי להתווכח. לא התבאסתי על הכסף (בסה"כ בחרנו בקבוק זול) אבל ממש הייתה חסרה לי כוס יין אדום עם האוכל.
אלמלא הפגם הזה אני מניח שהייתי חוזר לשם יותר…
יום שלישי, 15 ביוני 2010 בשעה 17:35
אכן, כוסות יין נחותות ולא גביעי יין כפי שנדרש. חצי בקבוק שיראז של הרי הגליל היה בן לוויה חביב.
יום שלישי, 15 ביוני 2010 בשעה 23:12
אכלנו שם בחנוכה בדרך לקונצרט של תזמור בני הקבוצים וקבוץ כפר סבא- חלקנו 2 ראשונות- קבבונים וקציצות ברוטב חמוץ מתוק וסינטה אחת של 400 גרם- היה ממש טעים.
אל רידא בהחלט מצריכה בקור!
יום רביעי, 16 ביוני 2010 בשעה 9:02
ויפה שעה אחת קודם…