ג'יזוס – איך ידעת היכן להיוולד?
בעיני תמיד היתה נצרת מחוז קולינארי קסום. לא מעט חיזוק לכך נתקבל אחרי הסיור עם גיל להב והחבורה העליזה לפני כשנתיים. גיל להב הפך את תחביבו/תשוקתו לעבודה ומוביל עכשיו קבוצות לסיורים בטוב-טעם . מי שמעוניין שימסור ד"ש חם ויבלה בנעימים ובטעימים.
וכך יצא לי להיות כמה וכמה פעמים בכוונה ישירה או בדרך ליעד אחר ולעצור אצל דיאנה, בשוק, או אצל אל-טאנור. יש עוד כמה מקומות שדורשים את נוכחתוי לפחות בשלב הבדיקה. אחד שכזה היה חומוס א-שייח, בבניין עפיפי, רחוב איכסאל. ובכן – כצעקתה. חומוסעם גרגרים מעודן ואוורירי וטעים מאוד. קולע בדיוק לחיכה של רעייתי, שפחות שואפת לצבוט ולהחריף את מערכת העיכול שלה. לי חסר איזה Kick קטן של חריפות או חמיצות. אבל היה מצויין ונאכל עד תום, כפי שנהגנו גם בחומוס – פול ובמגוון הירקות.(אינני משתגע על מלפפונים בחומץ) הציפס חם וטרי וכמוהו הפלאפל הלוהט והטעים. הפיתות היו רחבות ולא כ"כ טריות , על אף שנחתנו בשעת צהריים מוקדמת, יש המון מאפיות סמוכות, אחת ממש מעבר לרחוב. יחד עם סלט ירקות ק"ד ושני משק"לים – 70 שקל.
יום ראשון, 21 ביוני 2009 בשעה 0:26
אחד הטובים שיש אם כי מזמן נפקד מקומי שם ואני מפחד לחזור מפאת האכזבה ..
ש.
יום שלישי, 23 ביוני 2009 בשעה 12:46
לא הייתי, למרות שנראה טוב בתמונה. בזמנו הייתי אוכלת אצל עימאד. שווה ביקור.
יום שלישי, 23 ביוני 2009 בשעה 13:24
לא צריך ציפיות בשמיים , אלא כעומק קערית החומוס ואז אין אכזבות.
עימאד נרשם לבדיקה עתידית, תודה.
יום שישי, 10 ביולי 2009 בשעה 1:45
גיל להב הוא חאפר של אוכל שאין לו כל הסמכה להוביל טיול באשר הוא.
הוא חאפר גם אם הוא אוהב לאכול ואוהב אוכל ומתימר להבין באוכל ללא השכלה בתחום.
זה כמו שמחר בבוקר אני אחליט שאני רופא כי אני אוהב רפואה
ביקרתי בכמה בתי חולים ואפילו לנתי בהם
ואני יותר מכל מכור לתרופות.
יום שישי, 10 ביולי 2009 בשעה 17:32
התפלאתי מעוצמת התגובה, פיין שמקר, אני משער שאתה או מקורביך חוויתם סיור לא משהו… חבל, אני דווקא מאוד נהניתי.
איני מסכים להשוואה – רפואה הוא מדע ומקצוע הדורש לימודים ארוכים, תעודה, הסמכה ורישיון, בעוד ארגון סיורים, (בעיקר חווייתיים, של אוכל) אינם דורשים הכשרה ארוכה, אלא נסיון תשוקה ורצון. והשוק והלקוחות יחליטו ויקבעו מי יוליך אותם על פי טעמם.
יום שישי, 10 ביולי 2009 בשעה 17:49
חזרתי לראות אם הכנסת תגובתי ואגיב שוב
רשמת להלן- , "בעוד ארגון סיורים, (בעיקר חווייתיים, של אוכל) אינם דורשים הכשרה ארוכה, אלא נסיון תשוקה ורצון. והשוק והלקוחות יחליטו ויקבעו מי יוליך אותם על פי טעמם."
אז יש כאן טעות בסיסית גדולה
ארגון סיורים והובלתם דורשים הכשרה ארוכה ובנוסף להכשרה
רשיון הדרכה כמורה דרך מטעם מדינת ישראל, רשיון שניתן רק לאחר שנמצא המורשה מתאים להובלת קהל מטיילים , הוא בעל תעודת יושר ועמד בלימודים ארוכים ובכל הבחינות המעשיות והתאורטיות.
רשיון שצריך לחדשו כל שנה בהשתלמויות , מקצוע יחידי אגב שהרשיון בו לא גורף אלא דורש השתלמויות ואגרות מתחדשות , אפילו רשיון נהיגה הוא לטווח ארוך יותר
ורשיון רפואה הוא לכל החיים ואין צורך לחדשו- אפרופו ההשוואה שלך
המוביל טיולים ללא רשיון מורה דרך עובר על החוק והקנס בגין העברה הנ"ל הוא 3000 ש"ח.
וכרגע שוקלים לעלות את הסכום.
חדשות לבקרים קמים כל מיני חאפרים שמכריזים על עצמם כמומחים בשם עצמם בתחומים שונים בכלל זה אוכל למשל ומתחילים להוביל טיולי אוכל טיולי מים, ועוד…
אני בעד מומחה קולינארי שיצטרף לסיורים ויתן את הפאן שלו אבל מכאן ועד להוביל שכאלו ארוכה הדרך. לא מספיק לכתוב בפורום אוכל ולאכול במסעדות ולכתוב בלוג מרשים ככל שיהיה עם צילומים כן או לא בשביל להוביל וליצור טיולים שכאלו או אחרים.
השוק יכול להצביע ברגלים גם החוק יכול.
מהחינת תפיסתי טיולים כאלו הם זילות של מקצוע
אגב נצרת היא אחד המוקדים שבו פקחי משרד התיירות אוהבים להתסובב.
יום שלישי, 08 בספטמבר 2009 בשעה 13:25
אהלן,
ראשית תודה על הפרגון.
שנית, הזכויות על רעיון " המדריך " שמורות לך.
שלישית, אשמח לדעתך !! על האתר החדש שלי…שעלה השבוע.
http://www.foodtravel.co.il/
שנה טובה , טעימה ומענגת..
גיל.