מסיבות מכבידות ומשמחות (2)
מאוד רציתי לכתוב שישבתי לי בסלון המחודש מתענג על הצבעים המרצדים אלי (סוף סוף) מהמרקע הפלזמתי, תוך שאני לוגם משמפניית העל סלון, שעושה עלייה בזכות ידידי אלדד לוי, אבל מה לעשות שקצת סוציאליזם עוד נותר בי מימי הצופים, הגרעין והקיבוץ והחלטתי לשתף את המשפחה המורחבת בחגיגה בבקבוק הירוק.
המשתה החל בארוחה טובה מאוד בחדר הפרטי במסה, היה משביע רצון ונהינו מאוד מהמבעבעת מספר 37 של דלאמוטה, ב-100 שנות בדידות בצמרת התוססת. הערב החגיגי השני, במחיצת הצד השני של המשפחה אליו נגיע מייד עמעם מעט את החוויה הנעימה במסה. המנה שאליה הייתי חוזר (לבד, ובמשטר אחר…) היא קינוח שוקולד הוולרונה החם – עונג חם, צרוף ומתוק!
למחרת היום, ואחרי שתי צעדות נמרצות של שעה ומעלה, יצאנו להרברט סמואל, לשולחן במפלס התחתון. שמחתי לפגוש את יונתן רושפלד, שראה וציין אף הוא שמדובר אצלי בשינוי פיזיקלי ניכר. הוא הציע (ומיהרתי להסכים) שישלח לנו כל מיני דברים. הייתה לי תחושה נעימה שמדובר בהחלטה טובה. המלצרית המצויינת (דניאל?) פיקדה על השירות לשולחן בצורה מופתית, הסומלייה (דניאל 2 ?) שמח לפתוח NUIT ST GEORGES בת מצווה CLOS DE LA MARECHALE שהיה נינוח והתאים לי בול. מכאן ואילך הוזרמו (בקצב ראוי) לשולחן מנות חלוקה נהדרות אחת אחת, ובדיוק בטעם הרצוי לפודהה. לחם טרי שבטריים, מרק ארטישוק מכמוהן בספלוני אספרסו, טאפס קנלוני ורביולי נהדר, ריזוט שחור עם שרימפס, אספרגוס מקרוני (מעולה), קוביות טונה נאה (ביותר) עם סלט ערבי, טרטר מקומי מדוייק!, שקדי עגל, צלעות טלה מקסימות והטופ (לחיכי) תמנון בומביי, פיסות תמנון מענגות ברוטב יוגורט-קארי חריף-מתון.
לפני שחתמנו את מצעד התיאבון פתחנו את יין הקינוח הבייתי של קארטהוייזהופברג. אייסויין (מס' 55 ) מבציר 2002 ללא דופי. גם הסומלייה וגם יונתן רושפלד שיבחוהו אחרי הלגימה. טארט התפוחים המקורמל של נעמה שטרן (מככב עוד מהפתיחה), כדורי "עוגת" גבינה ותותים באקלווה חמודה ולא מפציצה במתיקות ופרופיטרול כמצוות הנערים. ארוחה מעולה. הלוואי עלי ועל כל בית ישראל (ולמה לא תיירים?) להרבה שנים בעתיד.
יום שני, 30 במרץ 2009 בשעה 21:41
כן תרבנה חגיגות נהדרות !
והקונדיטורית נעמה שטייר למיטב זכרוני -שאין כמוהו לטריביה שטותית)
ויש לך ד"ש ממדריד- לקחתי את כל ההמלצות שלך ולא השתמשתי בהן…אבל רוחך ליוותה אותי שם.
יום שני, 30 במרץ 2009 בשעה 22:08
מקווה שמזג האוויר לטובתך. אני מאוד אהבתי.
אבל טאפאס הגון ואומצה ראויה אני מקווה שהצלחת לתפוס…
יום שלישי, 31 במרץ 2009 בשעה 16:38
בדיוק מה שאכלתי אם לקרוא לערימת שרימפונים בגריל ברוטב חמאת שום טאפס ..ואומצה מצוינת בהחלט (פעמים). התפתתי לקנח ב"לחם אבוד" – שום סיבה לשבור דיאטה בגללו.
יום רביעי, 01 באפריל 2009 בשעה 6:46
אם את עוד שם נסי לא לפספס את הטאפאסייה המעולה CAL PEP שלצערי פיספסתי.
יום רביעי, 01 באפריל 2009 בשעה 22:08
שם ? איפה ? נראה שזה היה לפני יובלות למרות שרק 48 שעות בארץ…
יום חמישי, 02 באפריל 2009 בשעה 0:32
קאל פפ אני מכירה מברצלונה…אכן מצוינת – יש גם במדריד?
יום חמישי, 02 באפריל 2009 בשעה 7:21
סליחה,ממש לא,
זו רק הבלחת דמיון ובילבול או סתם משאת נפש מפוספסת שלי …
עירבתי מין שאינו בעירו.
יום חמישי, 02 באפריל 2009 בשעה 17:22
ובכל אופן בביקור הבא בברצלונה – אם מוגשת, נסה את המנה של הביצה עם פטריות מורל (כמדומני) ושערות כרישה קריספיות.
יום חמישי, 02 באפריל 2009 בשעה 17:26
מבטיח בשבועת הצופה!