FOODHA'S GOURMET DIET

(מתורגמת בחופשיות)

מה עדיף על שליטי העוף, פורסי הפיצה, רקדני המילקשייק, חולמי הסושי ושוברי הלובסטר?

מי שידע ראשון ויענה כאן בתגובה יזכה בתשובה כפרס.

חג חמים וטעים! (הצילום ממש אינו רמז, ולתשובה אין קשר לחג)

אכן תמונות קלות (יחסית). פודהה עבר ממצב צבירה תלת פאזי ליצור דו-ספרתי. המאה הקודמת מאחורינו. נפרדתי מ-38 קילו,  החלק הגדול מהמשטר הקודם נעלם ואיננו.  יש עוד יתרות להסרה, יש הליכי שימור הקיים וקיימת תשוקה גדולה לאכול טוב ומאוזן, כך שאנחנו רק בסיכום ביניים. אין מועד ראוי מזה, שכן הדיאטה והבלוג החלו בדיוק לפני שנה, ב-18 לדצמבר 2007.

אני מודה מעומק הלב והחיך לעשרות שולחי "ארוחת החלומות" שלהם,רבים וטובים המלווים אותי לאורך שנת הבלוג הראשונה. חלק קטן מהתשובות הגיעו כתגובה בבלוג ומרביתן הגיעו במיילים מפורטים, בסך הכול הוזכרו בדיוק 52 מתכונים שונים, איזה קטע! 

את הארוחה המפוארת הבאה אתם בחרתם, ואני אכין עם שינויים קלים בהתאם למצאי ולחשק להפתעות:

• רוזמרין מקולמר
• סלט קינואה ופומלו אדום
• קבב דג ברוטב עגבניות ובמיה
• טרטר אינטיאס ,סלק ואננס
• חציל ההתברמצות
• מרק עדשים, מנגולד ולימון
• סלט שומר

תמי, האופציונר, אנדרה, ליה, נורית, בני, הגורס, גברת פופקורן, וכמובן יקירת הבלוג גסטרו.

רשימת הזוכים חתומה. היא נבחרה בפיקוח רו"ח. האמת שחשבתי לערוך את הארוחה שלשום, להוריד קצת רייטינג בובלילי  בטוב טעם, אבל על כף המאזניים עמדו שיקולים נוספים, ולפיכך הארוחה תיערך ערב השנה האזרחית החדשה ב-31 לדצמבר במשכנות פודהה.

כל מי שלא זכה, אל דאגה, יהיו אירועים נוספים ומיוחדים, והם במרחק קילואים ספורים, הקרוב שבהם, סיור מיוחד כנראה בינואר. פרטים בקרוב.

פודהה – בועז

עוד משחר ימי שוק"ה (האיכרים) ונוכחותו המבורכת של איש התפודים מצופית, אורי רבינוביץ', חמדתי לבדוק את משקלם הסגולי של הויטולטים כשווי ערך ללביבות. בניסיון ראשון לא  הגעתי לגוון נאה מספיק, ולפיכך שילבתי קצת סלק ובצל סגול למראה המושלם. כיום אני איש בשורות: קודם כל ניתן להשיג את תפוחי האדמה הסגלגלים גם ברשת השופרסל ושנית יש מתכון מנצח, שנוסה פעם נוספת הערב והרי הוא לפניכם מבעוד מועד, בטרם החנוכה:

• קילו תפוחי אדמה ויטולט קלופים
• 250 גרם סלק קלוף
• 200 גרם בצל סגול קלוף
• מרסק במעבד או מפמפם במגרדת הגסה.
• מוסיף 2 ביצים
• 6 כפות פירורי לחם
• מלח ופלפל.

 מערים בכף לביבות קטנות, תוך סינון הנוזלים המיותרים. מטגן בשמן חצי עמוק. אפשר לשחק קצת עם הכמויות והיחסים, כמו עומק השמן, זה מדע חצי מדויק.

לסעודת החג הכלל משפחתית בשבוע הבא יצורפו לסגל גם סלט קינואה וטחינה ירוקה.

הקרבה לכפר יאסיף הובילה להחלטה לבדוק לראשונה את סניף האם של אבו אדהאם. צהרי שבת ולא ידענו אם נעמוד הרבה בתור, אולם הרפתקה זו הרפתקה. הגענו למרכז הכפר, שמחנו לראות שפרנסי החומוס השכילו להתמקם על מגרש חניה ענק, כך שגם כשהמקום היה מלא מבפנים ומבחוץ, לא התעוררה בעיית חנייה. שיחק מזלנו ולמרות השעה (אחת וחצי) נמצא לנו שולחן חיצוני בזריזות, בחלוף דקות הובהר לנו שבאנו ממש בזמן, כי אחרינו כבר היו חיכוכי ממתינים קלים בשל מצוקת כסאות. עיכוב קל אצל המלצר היחיד ואט אט הוזרמה הכבודה הבאה: צ'יפס -שמנוני ומעט רופס, פלאפל סביר, ירקות ומחמצים סבירים.הזמנו משוואשה אחת וחומוס פול אחד, שניהם היו חלקים, קלים ובלתי מעיקים, טעימים, (יותר לרעייה ולבן) בעבורי חסרה קצת חמיצות וחריפות, אבל ככלל זו חוויה נוספת לאוסף.  בעבור 2 השתייה היינו צריכים לבקש פעמיים. שילמנו 65 שקל והפלגנו דרומה.

פודהה המעודכן – 101

הארוחה כמעט סגורה, התפריט קרוב להשלמה, הפרטים, המשתתפים ושלל אירועי המאה בקרוב מאוד!

בקרוב גם התמונה משתנה.

סוף שבוע קצר התגלגלנו לגליל. בילינו לילה חביב אצל יהודית בכפר ורדים עם ארוחת בוקר טעימה , מושקעת ומוקפדת לפרטי פרטים, וזאת אחרי אכזבה די גדולה מאלומה בערב שקדם. למחרת אחרי סעודת הבוקר ושיחה מרתקת עם בעלי הבית, התחלנו בנסיעה בואכה ירכא, ובדרכנו, מעט אחרי כפר ורדים הבחנו בתכונה רבה בכיכר בתרשיחא; מאות מכוניות חונות ומחפשות, אנשים רבים עמוסי שקיות. עצרנו וטיפסנו גם אנו הישר ליום השוק (בשבת) בתרשיחא. המון דוכנים ארעיים יותר ופחות , ומרכולות ממרכולות שונות. ביגוד, כלי מטבח, תיקים, נעליים ועוד.

לא קנינו פיצוחים, למרות השפע והמבחר והפיתוי. לעומת זאת התמקדנו בשלל מובחר של (נסיון ראשון לפודהה) עלת'  (עולש בר) להערכתי, הבלתי מושכלת, בן דוד של התרד הטורקי והמנגולד, וגם הצטיידנו בפריקי, פול טרי, המון זעטר , קישואים קטנים, כרוב שטוח ופחוס. כל השאר מוכר ונמכר אצל כל הירקנים.

הצצתי בספרו של חוסאם עבאס מאל-באבור, שם אכלתי פעם סלט עולש בר, והחלטתי למזג מספר מרכיבים לכדי מנה חיננית ומשודרגת  שמקורה, רובה, מתרשיחא.

פעולות יסוד:

• שטפתי, יבשתי וקצצתי כקילו עלי וגבעולי עלת'. חלטתיהם שלוש דקות ברותחין.
• באותה מתכונת חלטתי גם חצי כוס פול ירוק טרי והסרתי גם קליפה פנימית.
• קליתי על מחבת 2 כפות שבבי שקדים ו-2 כפות צנוברים.
• טיגנתי בצל גדול, קצוץ, לא דק מידי, ועוד קצת בחצי כוס שמן זית, עד חום בהיר.
• סחטתי מיץ מלימון טרי מהעץ.
• בישלתי כוס פריקי , אחרי מיון קל של "ענפים",קודם בכף שמן זית ומעט חמאה ואחר כך, כמו בריזוטו, הוספתי עד אידוי וספיגה חצי כוס מים וכוס ציר טלה. חתמתי לקראת הסוף בחצי כפית כמון, חצי כפית בהרט, פלפל ומלח.

הרכבה:

• מערום פריקי במרכז הקערה עם בור  ורווח מספיק בצדדים.
• מסביב לפריקי העלת' + בצל מטוגן+ מיץ לימון+ כפית מלח
• בתוך הבור יוגורט עיזים משובח
• מלמעלה ובכל עבר מובזקים הפול, השקדים והצנובר.
• אפשר גם לזרזף עם שמ"ז וסומאק (לא הגעתי לזה הפעם) ולטפטף עוד יוגורט בפינות נידחות.

אצלנו זה ליווה כרוב ממולא.

בדרכו למשחק השיא של אליהו, עצר פודהה ומקורביו אצל הצ'פרה לסעודונת, שבטרם הוצאת הגרון (על העידוד). אפשר להגדיר אותי כשפוט של מנעד החריפויות של קונפורטי, עוד מימי צ'ימי (זמ"ל), ברם נעמו וטעמו לנו הפופ-קורן שרימפס, שכאן יש להם מעטה עדין וקריספי קמעה, ה"פיצה" טונה, מין טרטר-סשימי אסיאתי על דיסקה אפוי מכיוון הודי. לי זה צרוב היטב בחיך (אבל מייד חולף). השישטו טייגר היא כבר מנה ותיקה לחיכי שתמיד כיף (ושורף – פרובלנו) לאמצה לחיקי. גם לומפיית הברווז היא שעשוע הרכבה, סטייל פקינג דאק, חביב. מאוד אהבתי גם את סלט בודהה הבריאות, מותק של סלטון עם מרכיבים ייחודיים ואיזה קראנץ'  מקורי.

הנער שלצדי בחר לקנח, וטוב שכך במלבי הטוב ביותר שעלה על דל שפתותינו, שופע הפתעות ומרקמים וטוב טעם.

עוד חוויה שמקורה במסעדת בורסה באיסטנבול, המשכה בחיפושי מתכונים ברשת וסופה במתכון ביתי שנוסה מספר פעמים והריהו לפניכם ולפיכם:

• כ-600 גרם עגבניות קצוצות דק (לי הזדמנו שרי צהובות ואדומות)
• בצל אדום או רגיל קצוץ דק
• 2 שיני שום קצוצות דק
• 4 כפות פטרוזיליה קצוצה
• 6-5 כפות שמן זית
• כף רכז רימונים (או מעט יותר) או גרנדין
• 2-3 כפות מיץ לימון טרי
• כפית שבבי קאיין או פלפל אדום טורקי
• כפית סומאק
• מלח
• 5 כפות אגוזי מלץ קצוצים גס וקלויים

להכין בקערה ועדיף להשאיר מספר שעות במקרר לגיבוש. רק את האגוזים להוסיף לפני ההגשה.