FOODHA'S GOURMET DIET

וינס ומוריסי, זורבה ואסף אבידן, לחם ושעשועים והמחוג עדיין נוטה לטובתנו. האם נשרוד גם את מחנות הצופים ביער הזורע?

STAY TUNED

שלושה שבועות מהפתיחה הרשמית והשרקוטרי הומה וגועה מפה לפה וממה למו, עם ישראל מתענג על סיר הבשר, ויש סיבה ואיכות מוכחת. וינס (לשעבר עם תמר) הלך על מתכונת דומה, בשרית באופייה, עם שתיים שלוש אופציות פסטה-צמחוני, סלט עלים ונבטוטים קליל (מתוצרת יבולי כרמל, היוגב ושוק האיכרים). אין תחכום מיותר, יש פרודוקטים מעולים וטיפול קצר וקולע.

החריקות המתבקשות ממקום וצוות חדש, הניצבים מול סרביס מלא ותורות ממתינים לא מאחרות – השירות עדיין בחיתוליו, מרבית צוות המלצרים (החביב ובעל הרצון) לא מכיר (עדיין) את הענף ובעיקר לא את העבודה, ובמקרים מסוימים גם את התפריט והמנות. לי יש נטייה להתעלם משירות (דוב) בעיקר לנוכח האוכל המצוין, אבל יהיו בוודאי שיבואו ולא ישובו. 

היינו במקום מ-8 ועד 11 וחצי. מרבית הערב בקומה השנייה, המעט יותר אינטימית, קרירה וחשוכה (ולא רק בשל בעיות בסוויץ' של החשמל), העיקר תלוי במקררי הזכוכית – תפארת הבשרים המיושנים- מעושנים מאווררים. איזה מראה מרטיט  לקרניבור?

חלצו לשלושתנו  יין ביתי איטלקי (45 שקל) בהתאמה. קיבלנו בזריזות מים והפלגנו לדרך;

פפרדלה אספרגוס ופטריות פורצ'יני, טעים.

פפרונצ'יני נקניקיות (כהות, יש אחרות בהירות) מצויינות  רושטי גס ושומני וחרדל נושכני.

סרדינים קרטאלן – מין אסקבצ' מטוגן ברוטב(קוביות ירקות) חמצמץ וחריף במידה, עדת הפודהה מאוד אוהבת.

כתף טלה קונפי – נזיד-תבשיל קדירה מצויין, מתאים להספגת לחם הבית הקשה-רך במקומות הנכונים.

גמבון סק וברווז – מנה עדינה ומופלאה המדגימה לאילו יכולות מגיע וינס. (את ה"יובש" הרטיבו בשמ"ז)

עוד מנת עילית – פילה טלה (עולה עולה או אולה אולה) עם סלט עגבניות וכוסברה שעונה לשם מדיטראנו.

חלקנו קינוח – אפרסק מלבה, לא מלהיב.

עם 3 משק"לים כ-500 שקל לפני טיפטוף. עם שירות מיומן חבל על הזמן, האוכל כבר משהו בן ז*%# שכמעט וטעיתי וכתבתי רוצו לשרמוטרי….

האמת שלא חיפשנו אותו, באנו עם ציפיות לפגוש את המזרח התיכון פינת אירופה, עם קצת תמריץ מודרניות פוסט-אולימפית, ומעט התאכזבנו בהרגשה היותר מידי ביתית, בעיקר בחלקים הפחות מרהיבים של הבית. (להיכן שלא מוליכים את האורחים…) אפילו שמדברים כאן באירו.

ההיסטוריה ועמודיה ניבטים מכל עבר, אך במקרים רבים אין את הניגוד המעוצב, האסטטי, המודרני, הנקי שיבליט את גדולת יוון העתיקה עוד יותר.

המלון הבוטיקי החמוד שלנו הוא אי קטן  שכזה: BABY GRAND ,כבר בשמו יש הבטחה של אינפנטיליות עצומה ומתוקה;   כל חדרי המלון מאוירים בגרפיטי, כל אחד בסגנון אחר. על יצוענו עלינו בחדר הדרדסים, עם שטיחון נמר ועוד אבזרים מעוצבים. בחדרון הקבלה השולחנות עשויים מצמד מכוניות (קבריולה) מיני מיינור, ויש עוד הפתעות שבשני לילות אפשר להכיל. ארוחת הבוקר הבופטית נרחבת, מכונת מיץ תפוז משובחת,  מאפייה חלשה. אבל  המיקום, בפינת כיכר הקונסטיטוציה, קרוב לכיכר אומומיה, התאים לנו ביותר.

חיפשנו וחקרנו היטב בטרם היציאה לדרך, היכן מועדוני הרמבטיקו המומלצים וידענו על המקומות הראויים ביותר להתפנק ולהתעצב מצלילי הבגלמה והבוזוקי, אך אבוי לנו , היאסו הפך לבעסה – המועדונים סגורים בקיץ וישובו לפעילות באוקטובר. המלצה שקיבלנו במלון על מסעדה עם פסקול יווני אותנטי, הייתה אכן המלצה סבירה בפרק המוסיקאלי, ברם מלכודת תיירים יקרנית באגף המזון. נציגי המשפחה לפחות נהנו מריקוד שרשרת יווני שפרץ את גבולות המסעדה ויצא לפרקים לרחוב. (המסעדה STOU KACHRIMENI ברובע PSIRRI לא מומלצת, לא היו מנות מרתקות, ועל שני שרימפסי ענק יבשושיים, עם חשש לעבר במקפיא, לקחו לנו 20 אירו לאיש…) 

מלוננו החביב ממוקם מרחק כמה מאות מטרים מהשוק של אתונה. מצד אחד של רחוב אתינאס שוק הירקות והפירות ומהעבר השני הדגים והבשר. שמנו יעדנו לבשר, כיוון ששם אמורים היו להיות מועדוני הרמבטיקו. יצא כך שהייתה שעת צהריים ובדיוק התגנב לו תיאבון קל אל בינות המתיירים האמיצים, מה שהותיר לפודהה דרך אחת בלבד לפעולה – למצוא מקום סביר להזין בו את בני ביתו האהובים.

אחרי אוזו וללא רמבטיקו (זו לא העונה), כמה מסעדות טובות וכמה מלכודות תיירים מוסיקליות, שבנו בשלום למאזני הצדק, שהצביעו על שמירת המצב הקיים, ועל כך נגיד תודה. 

פירוט מסעות  הציזיקי הראשון וחברים  באתונה, סיכום עוללות ההתעללות בפריטטה ועוד אירועים קולינאריים מסעירים בקרוב.

 לכבוד הקיץ חידה מצולמת. אנא התבוננו היטב בצילום הפריטטה. שני המרכיבים הברורים הם ביצים ושמן. מי שיצליח לזהות ולנחש את שאר (או מרבית) 12 המרכיבים הנוספים ולא מלח ופלפל שחור (כי אין) יזכה בכסא  הראשון לארוחת המאה!

רמז ראשון ואחרון : לא כל הדברים הם כפי שהם נראים בתחילה.

רמז אחרון (שני) וחביב: כל המרכיבים הוזכרו בבלוג, בשלב זה או אחר ב-7 חודשי חייו.

בהצלחה!

תשובות במייל  foodha1@gmail.com

מעידות, חגיגות, אירועים משפחתיים, אורחים מחו"ל ועדיין המחוגים מרכינים את ראשם.

הגעתי ל- 107 קילו.

האם רמבטיקו ואקרופוליס ישפיעו? תשובות בשבוע הבא.

הקלוריות זרמו כמים ונספגו בחדווה. האמת שמאוד טעים בעת  מגע החיך אולם מייד אחר כך קצת קשה ל"טחון" מצבור שומנים טהור שכזה. היינו שלושה וניסינו לגוון (בעזרת רותם מלה-גאטרי)  וטעמנו משלושה סוגי גפילטע קראוסון, אחד עם גבינות (קממבר וגאודה + ביצה עלומה) שני – דמיקס עם סלמי גאודה וביצה עלומה ושלישי עם פרושוטו כנ"ל.  עינוג חיך מיוחד, כשהחיבור המשולש עדיף על פינו על הגבינות והביצה בלבד.

שמחתי לגלות יין קוט-די רון משובח מבית שאפוטייה (40  לכוס).

מכיוון שכל המוזמנים היו טרודים בענייני פרנסה ועיסוקים חליפיים, הרשינו לעצמנו לחרוג קמעה מהתוכנית המקורית והלכנו בעצת הנוער לבדוק את DIP IT , מטבלת שלגונים חדשה שמנסה לעטות את  כל הציפויים ולעלות על כל הציפיות.  הנער טבל שלגון לבן בשוקולד חלב וחתם בשבבי מקופלת לבנה, חביב. הוריו פנו לגלידה  אה-לה-פלאנצ'ה (קפואה): מיקס של שני טעמים + 2 תוספת, עוגיות קראנץ' לבן ופיסטוק שמעורבים על משטח (שיש?) קפוא. מהלך חביב שסיפק לנו אתנתחא קלורית מאוד מתוקה.

חזרנו למשכנות פודהה בשלום עם תחושת כבדות שונה  בתכלית משיגרת המשטר החדש בשבעת החודשים האחרונים.

ובכן בחלוף להם 30 קילו התחייבתי לחגוג (בקטן), ולפיכך אני שמח לבשר על מפגש עתיר קלוריות ב"לה גאטרי" ואחריו קינוח ב "דולצ'ה מלודי". המועד הנבחר נועד (לנסות) להבטיח שהמקומות ואפשרויות החנייה לא יסבלו מעומס יתר.

נפתח בלה- גאטרי ברח' בן יהודה 184 ביום שלישי (15 יולי),  בשעה 13:00   וזכרו שזהו מקום קטן מאוד, כך שיכול להיות שניאלץ לאכול בחוץ (ON THE GO) להיסתפסל או בחצר בעמידה…

משם נעבור ל "דולצ'ה מלודי"  (בן יהודה 122) .

צוות התגובה המהיר של FGD מוזמן להצטרף; לירון, שירה, גסטרו, ענת, שרון, פסיונטה, מנטיסה, רונן, שרי, קרמבולה,  נשמח לארח את מי שיוכל להגיע, אנא אשרו בתגובה או מייל עד יום שלישי ב-10בבוקר.

ומי שלא, אל דאגה. אנו מקווים בקרוב להכריז על תחילת ההכנות והמבצע המיוחד של ארוחת המאה !

האמת שהכותרת כבר מהדהדת בראשי כבר לא מעט קילומטרים, בהליכות הבוקר. ראיתי כבר טופו נחמד קורץ לי , אבל רק הצטברות הנסיבות, גילוי האדממה בשוק הכרמל הוליכו לניסיון הבא, שכקודמיו נערך בבני אדם (ולא בע"ח).

החלטתי ליצור טריו סויה. משולש מוצרים ממקור אחד. האדממה הטרי משדות אור יהודה (?) על גבי מרובעי טופו אורגני של שיזן (נרכש אורגניק מרקט) 9.90 שקל. ממעל טפטפתי רוטב סויה אורגני יפני (שנרכש בניו-יורק) וכעיטור שיוסיף קצת קראנץ' וזסט קצצתי חטיף אצות בטעם וואסבי חריף. מאוד חביב כחטיף, מתאבן או גימיק מיוחד לאירוח בין מנות, או לצד איזו מנה מיוחדת.