FOODHA'S GOURMET DIET

  מנה שהתרוצצה לי בראש כבר איזו שנה – שנתיים, מאז ניגלה לי הפריקי – פריקה, החיטה השבורה -קלויה. המחסום הראשון הוא לדאוג לניקוי . בעבר רכשתי במספר מקומות שלא הקפידו בשלבי המיון הקודמים מה שחייב (אותי ב)עבודת נמלים מאומצת. הפעם האחרונה רכשתי את פריקתי אצל הירקנים ברמת אביב ג' ושמחתי לגלות פריקי נקייה הרבה יותר. חיפשתי גם תוספים מקומיים, עונתיים שיהפכו את הפריקי שלי למנה מיוחדת.  מה רבה הייתה השמחה, כשקראתי לפני כשבועיים אצל הילה אלפרט ב"ישראל היום" (החופשיתון), על הימצאות חומוס ירוק אצל אום-עלי ביפו. מובן שלא חלף זמן והמפגש המשולש, אום עלי-חומוס ירוק -פודהה קרם עור ושקלים, ועתידה של הפריקה נראה ירוק מתמיד:

כוס וחצי פריקי נקייה (מחלקי גבעול וקליפת החיטה ובעיקר מאבנים זעירות ומנפצות שיניים)

• כוס וחצי ציר טלה (או בשר או עוף או ירקות)
• כוס וחצי מים
• כף חמאה או סמנה
• כף וחצי שמ"ז
• כפית מלאה בהרט
• חצי בצל אדום קצוץ
• חצי כפית כמון +רבע כפית אגוז מוסקט מפומפם*
• מלח פלפל

TOPPING

• שקדים ירוקים (לחים) וקלופים (או צנובר ושבבי שקדים קלויים מחוץ לעונה)
• חצי כוס חומוס ירוק (אפשר גם פול או אפונה)
• יוגורט כבשים או עיזים נוזל
• סומאק וכמה טיפות שמ"ז

במחבת או סיר בינוני עם החמאה והשמ"ז מאדים את הבצל עד תחילת החום מוסיפים את הפריקה וחצי כוס מים, מערבבים לרתיחה מקטינים אש ועם כלי עץ מערבבים עד אידוי הנוזלים, ומיד מוסיפים עוד ציר או מים וחוזר חלילה ובסבלנות. לפני הסבב האחרון מוסיפים את התבלינים וממשיכים עד שנגמרים הנוזלים . התהליך אמור לקחת כ-25 דקות. רצוי בשלב זה לבדוק באם הפריקי הסתגלה למסורת האיטלקית והפכה אל-דנטה, אם היא סובלת מקישיון מה אפשר להוסיף עוד מים ולהמשיך בערבוב.

אפשר להגיש חם או פושר בכלי מרכזי או אישי.

אני מערים את הפריקי עם החומוס לגבעה, ועל פסגתה נותן בשקדים. מסביב שופך יוגורט, בוזק סומאק ומטפטף שמ"ז. חבל"ז עילאי של המזה"ת. תגידו אני שלחתי.

Posted 14 ביוני, 2008 by foodha in כללי, מתכון, פרודוקטים | 6 תגובות »