FOODHA'S GOURMET DIET

קיבלתי מספר תלונות שמזמן לא התפרסם מתכון חדש לסביצ'ה. בכלל היו מחשבות לכנות את הבלוג הנ"ל, "דיאטת ה- S S" בגלל הסלט והסביצ'ה, אבל נישאר בשלנו. סביצ'ת היום התחילה ב-750 גרם פילה דג אינטיאס טרי. שנחתכו לפרוסות לא דקות מידי.

לכך התווספו:

• רבעי עגבניות שרי-תמר אורגניות
• בצל ירוק ק"ד (קצוץ דק, כבתמונה)
• כוסברה  ק"ד
• שום ירוק  ק"ד
• נענע  ק"ד
• מיץ מלימון גדול או 2 ליימים
• ואסאבי אמיתי
• מלח הימאלייה גרוס
• זרזיפי שמ"ז.

והפעם הצילום במבט חודרני

הצטרפתי לתור הארוך ב"בר לחם" לצורך פוקצ'ת שומשום, ג'בטה מזוייתת והפצצה הגרעינית; פוקצ'ת הגרעינים-פיצוחים. אכלתי מכולן, אבל מעט.  שאר ב"ב זכו לעינוג ארוך יותר. עוד נתלוו לכך תשלובת עלים טריים (אורוגולה, ראשאד, מיזונה וגרגר נחלים)  מהדוכן ברמת השרון, בואכה נוה רום, קצת אחרי הדגים).

סרטון מגניב, תנו ביס

תודה לאלית על הלינק!

שמעתי רבות  על המקום. לא מעט בשל אין ספור שעות הקשבה תחת מספריו של מטפח רעמתי (מרביתה לשעבר) חיים, ממספרת שלמה, (מהקיר המשותף לכיוון דרום).  גם הבלונדינית המועדפת  והדוטורה היו כבר פעמיים והתלוו למפגשנו הראשון. חלל המסעדה קטן, נעים ובהחלט מתויג כרומנטי (לכל המחפשים ומנועיהם). צוות המלצרים חביב, אינטליגנטי ויעיל- היה נכון ככל שנדרש. גם האוכל היה טוב. עוד מקום נעים וטעים בכיוון איטלקי, אבל ללא השבלונות. לראשונות טעמנו פסטת רחבת ידיים של 4 חלמונים עם חמאה ובוטרגו, מצוין. ארטישוק מטוגן עם גושון גבינה מכחילה (קארצ'ופו) ושיא הייחוד והטעם בקלמארי מפלונץ' *  שהתלוותה לו תשלובת מקסימה של אגוזים ושקדים קצוצים, פטרוזיליה ומעט כוסברה, חמוציות וממעל טחינה גולמית, פשוט נהדר:

כבר בנקודה זו עלי להדגיש  נקודה קטנה ורבת משקל. המנות מתומחרות בצורה סבירה בין 42 ל-52 אולם הם סבלו מצמצום צלחתי. התקווה למנות כהלכה בשלב העיקרי נגוזו אף הן. שוב מנות טובות;  מוסר (עם זיתים), נתח קצבים עם מח, (חסר מלח) וסלטימבוקה (פרוסות עגל) ברוטב יין (קצת מתוק מידי)   שוב תמחור מקובל 96-106 אולם תמורתו ראוי היה לשבוע (על אף תוספת הפירה/דגימת הסלט). וזה לא בגלל הדיאטה או הרעב. כך חשו גם ידידי שהפליאו (קודם לכך) ל"טחון" את הלחם העוגתי הרך והמטוגן-צלוי בגריל. יכול להיות שזו מגמה שבאה לחייב את הסועדים להזמין 3 מנות (פסטה באמצע) כ"נורמה" האיטלקית, בכל מקרה קינחנו באספרסו קצר ולעניין וטעמתי כפית משובחת ביותר של טירמיסו, לא מתוקה ולא אלכוהולית מידי, שגם , הדוטורה, שהשקיע 6 שנות לימודים בארץ המגף לא טעם שכמותו.  שתינו גם מים מינראליים גדולים וחלצו לנו יין שרדונה גרמני של JURGEN LEINER שהיה מצוין. נפרדנו מ-601 שקל לפני תישור.  (בן יהודה 155 ת"א)

הכינו רשימה כזו יפה ל-16 המתוקים שלי (לשעבר) ורק גבי נשאר עם הנער בחוץ.

עכשיו וכאן כולם יכולים להצטרף אלי לשירים.

ביום המקצועי היה די רגוע בבוקר המאוחר. נוכחות נאה של אורחים מחו"ל וכ-30 מציגים, בתערוכת היין, הנמשכת גם מחר ומחרתיים (רביעי-חמישי במרכז הירידים בגני התערוכה). טעמתי לא מעט, פגשתי הרבה ידידים ולסיכום לא נפלתי מהרגליים. חיבבתי את מסע ישראלי אדום של ויתקין שיכול לתת פייט לא קטן לפלאם קלאסיקו.  אהבתי קצת יותר את הפרימו מרלו של אורנה צ'ילאג". לחיים! 

נדר קטן נדרתי לעצמי. במידה ואני חוזר מסבב ירידי הצעצועים ללא עלייה במשקל, כלומר לפחות שמירה על הקיים, אני מתכבד את עצמי במנה של פלאפל ללא שהות. וכך היה, גם בשדות זרים אפילו הפחתתי מנפחו של פודהה, והיעד הנבחר היה חאג' כחיל   ברח' יפת ביפו. בבוקר הכל מבהיק מנקיון וטריות. הפלאפל מוכן עפ"ד* בלבד, ויוצא לוהט. ליוותי אותו בסלט כרוב אדום, טחינה לבנה, חריף (מזן סחוגי) וחריף-לייט (מזן רסק הגמבות) לכך ראוי להוסיף (ולא להחמיץ) את הלימון הכבוש. מנה + דיאט 19 שקל. 

הציבור מתבקש לשבת.

מדובר בגזרים צבעוניים:

אחת השמחות הגדולות שלי היא לגלות ירק, פרי או דבר מאכל חדש אחר בישראל. מה רבה הייתה העליזות עת הבחנתי ב"גזר ב-4 צבעים" תוך שיטוט במחלקת הירקות של פיין מרקט, נווה אביבים. הגזרים בלבן, צהוב סגול ואדום הצטרפו חיש קל לאחיהם הג'ינג'ים השגורים. ובלב נתרקמה מזימה ונגזר גורלם;   קילוף וצלייה של כ-75 דקות ב-200 מעלות בטוסטר אובן , 45 דקות בכיסוי ראש מלא והשאר בגילוי נפש. במסעם האחרון התלוו אליהם ש"ש קצוצה, כף סריצ'ה,(חריף תאילנדי) 2 כפות סויה +חצי כפית מלח גס, כף בלסמי מרוכז ו-3 כפות שמן זית. הגזרים מתקתקים וככל הנראה פליטי ייצוא. הם גודלו, מוינו ושווקו על ידי "גזר השרון" ממושב גאולים. שקית ובה כקילו (? ייבדק ויעודכן) נמכרה לי  ב- 13.90 שקל.

אין צירופי מקרים בעולם. לפודהה היה מודיעין לגבי מסעדה סינית משובחת בניו-יורק, שאינה מופיעה במדריכים, אלא מדברים בה שבחים בפורומים נכונים, ושמה בעמים – SZECHUAN GOURMET איזה יופי, כולם גורמט. מתאים בול לכותרת הדיאטה. יצאתי לשם מלווה בממציאים-מעצבים-חברים,  עם חשש קל, מכיוון שלא הייתי אישית במקום וגם איש ממקורבי, אלא רק נסמכתי על מקורות אינטרנטיים (מלווים בצילומים חותכים). הגעתי עם רשימה סדורה ממנה לא סטיתי וטוב שכך ושמחתי מאוד לגלות שלכולם לא היתה בעיה עם שרשרת המנות חורכות החיך, בסגנון הסצ'ואני:

• RAZOR CLAMS  עם פסטו בצל ירוק ושפג"ט* סצ'ואני. (מנה קרה)
• איטריות דן דן עם בשר טחון חריף.
• כופתאות חזיר עם רוטב סויה-צ'ילי צלוי.
• שרימפס עם אספרגוס (גירסה מדוייקת, אך נטולת חריפות.

• כבש קריספי עם כמון (וכל מיני חריפים) המנה הכי טובה! (בצילום מעל)
• תרנגולתו של הגנרל TSO (חמוץ חריף).
• אורז מטוגן YOUNG CHOW (מרכך חריפות).
• מנה מעולה ופשוטה של  פעוטות באק-צ'וי.

לא השארנו על הצלחות מאום, לבד מכל מיני פלפלים חריפים בכל מיני צבעים.

לגמנו אי אילו בקבוקי מים מינראליים ותה.

שילמנו בסה"כ 130 דולר לפני תשר. שוב נשוב. (לרחוב 39  בין השד' 5 ל- 6 ) סיימנו ובליבנו שתי משאלות, שיתחילו לחפור כבר את התחתית של תל אביב, ושתהייה סוף סוף , (אחרי 60 שנה) סינית ראויה בארץ הקודש.

• עלי סלק טריים וזקופים (כפי שניתן לרכוש אצל מגדלים נבחרים בשדות רמה"ש). הגבעולים קצוצים דק והעלים חתוכים פחות דק.
• בצל אדום גדול קצוץ.
• 3 שיני שום קצוצות דק.
• כפית צ'יפוטל מעושן או חריף אחר לפי דח"ן.
• כוס יין לבן.
• כוס מים.
• 2 כפות מיץ לימון.
• 4 כפות פטרוזיליה + כוסברה קצוצה לפי הכיף
• מלח.
• קוביות חזה עוף  עם סומאק וזעתר מוקפצות במחבת עם שמ"ז.
• גביע יוגורט גדול.
• 2 כפות צנוברים קלויים.

בווק או מחבת  עם 4 כפות שמ"ז מאדים את הבצל, שום וגזעי עלי הסלק, אחרי 5-10 דקות מוסיפים את העלים ואחרי עוד כמה רגעים את היין, המים, הלימון, המלח והחריף, מרתיחים, מקטינים ומבשלים כחצי שעה לאידוי הנוזלים. מכבים, מוסיפים הכוסברזיליה.

עורמים בקערית או מרקית. בצדדים נותנים כמה כפות יוגורט, בלי קמצנות ולמעלה מפזרים את קוביות העוף החמות והצנוברים. אצלנו זה נטרף בליווי רביולי גבינה (בישול דקה) לורנצו של  שטראוס, אכלתי 6 רביולים. גם אורז או לחם יכולים לשמש ככיתת כוננות ספיגה.

המשכנו להחזיק את הא"ס קרוב לחזה (אחרי הסעודה בMFSB) ופנינו לקב"א* (קינוח במקום אחר). כמה בלוקים משם, רחוב 9 בין שד' 2 ל- 3 יושב בית תה רגוע ויפני. עם כל מיני אפשרויות לחליטות ועלים מאסיה.  שאר המשתתפים בחרו  סוגי תה שנראו ובסופו של תהליך נלגמו בהנאה. אצלי היה מדובר בשם קסום : TREES OOLONG 12 ובטקס מסורתי בו עובר התה ממיכל גבוה של מים לקומקומון מתכת (ובו העלים) ואחר כך לעוד גביעון ולבסוף לספלונצ'יק, ובסופו של דבר יוצא נוזל חמים ומאוד מר, לחיכו של פודהה לפחות. החוויה המרירה הועמה מעט בזכות משחק ה-4 תחנות, ובעיקר לנוכח הקינוחים המאוד מיוחדים: עוגת תפוח אדמה יפני, שוקו מוצ'י MOCHI שהיה (מעטפת האורז הגמישה והרכה) הטובה ביותר שטעמתי, ועולה על כולם במקוריות ובביצוע: קרם ברולה של שומשום שחור ועליו גלידת שומשום שחור וממעל טוויל של ששש… הקינוחים ששווים כל סנט עלו 7-8 דולר  האחד, והתה נע בין 5-7 (בלי טקס) ועד 10 דולר עם הרבה טקס בישבן…