איפה זורבה?

האמת שלא חיפשנו אותו, באנו עם ציפיות לפגוש את המזרח התיכון פינת אירופה, עם קצת תמריץ מודרניות פוסט-אולימפית, ומעט התאכזבנו בהרגשה היותר מידי ביתית, בעיקר בחלקים הפחות מרהיבים של הבית. (להיכן שלא מוליכים את האורחים…) אפילו שמדברים כאן באירו.

ההיסטוריה ועמודיה ניבטים מכל עבר, אך במקרים רבים אין את הניגוד המעוצב, האסטטי, המודרני, הנקי שיבליט את גדולת יוון העתיקה עוד יותר.

המלון הבוטיקי החמוד שלנו הוא אי קטן  שכזה: BABY GRAND ,כבר בשמו יש הבטחה של אינפנטיליות עצומה ומתוקה;   כל חדרי המלון מאוירים בגרפיטי, כל אחד בסגנון אחר. על יצוענו עלינו בחדר הדרדסים, עם שטיחון נמר ועוד אבזרים מעוצבים. בחדרון הקבלה השולחנות עשויים מצמד מכוניות (קבריולה) מיני מיינור, ויש עוד הפתעות שבשני לילות אפשר להכיל. ארוחת הבוקר הבופטית נרחבת, מכונת מיץ תפוז משובחת,  מאפייה חלשה. אבל  המיקום, בפינת כיכר הקונסטיטוציה, קרוב לכיכר אומומיה, התאים לנו ביותר.

dsc02268_s.jpg

חיפשנו וחקרנו היטב בטרם היציאה לדרך, היכן מועדוני הרמבטיקו המומלצים וידענו על המקומות הראויים ביותר להתפנק ולהתעצב מצלילי הבגלמה והבוזוקי, אך אבוי לנו , היאסו הפך לבעסה – המועדונים סגורים בקיץ וישובו לפעילות באוקטובר. המלצה שקיבלנו במלון על מסעדה עם פסקול יווני אותנטי, הייתה אכן המלצה סבירה בפרק המוסיקאלי, ברם מלכודת תיירים יקרנית באגף המזון. נציגי המשפחה לפחות נהנו מריקוד שרשרת יווני שפרץ את גבולות המסעדה ויצא לפרקים לרחוב. (המסעדה STOU KACHRIMENI ברובע PSIRRI לא מומלצת, לא היו מנות מרתקות, ועל שני שרימפסי ענק יבשושיים, עם חשש לעבר במקפיא, לקחו לנו 20 אירו לאיש…) 

מלוננו החביב ממוקם מרחק כמה מאות מטרים מהשוק של אתונה. מצד אחד של רחוב אתינאס שוק הירקות והפירות ומהעבר השני הדגים והבשר. שמנו יעדנו לבשר, כיוון ששם אמורים היו להיות מועדוני הרמבטיקו. יצא כך שהייתה שעת צהריים ובדיוק התגנב לו תיאבון קל אל בינות המתיירים האמיצים, מה שהותיר לפודהה דרך אחת בלבד לפעולה – למצוא מקום סביר להזין בו את בני ביתו האהובים.

dsc02235_s.jpg

כמה הצצות לפה ושם ונבחר מקום קטן בסימטא,(STOA ATHENTON, דומני מס' 17-19 ) ששניים מארבעת שולחנותיו היו מיושבים. הזמנו סלט (חסה) ירוק טעים וחמצמץ, סלט יווני מצוין קלמארי מטוגן (ממש לא חובה) קלמארי וראשיו בגריל וסרדינים בגריל. המוגרלים היו טובים, יחד עימם הגיע לחם קלוי משומן ומאורגן*.

עובדה מעניינת הייתה שבעל הבית (דובר אנגלית מצוינת לכל אורך התפריט…) היה על האש ועימו עובדת בשם טניה, שבכל פעם שנתקבלה הזמנה של בשר יצאה לשוק וחזרה עם שקית ובה המנה. מצאה חן בעינינו השיטה שמבטיחה טריות ללא פשרות ללקוח וחסכון במקררים ומלאי למסעדן ושמנו את יהבנו גם על אומצה לבנה, שלא הכזיבה, יחד עם סלט יווני נוסף, וסבב טוסטים שני + 4 פחיות דייאט ובקבוק מים,  נפרדנו בכיף מ-52 אירו. כשירות לקוראינו גילינו שלבעל הבית קוראים צ'וצ'יס רומאוס.

dsc02238_s.jpg

 טלפון (למרות שממש אין צורך להזמין מקום ) – 210-3249615

 

הסטאטוס קוו נשמר

אחרי אוזו וללא רמבטיקו (זו לא העונה), כמה מסעדות טובות וכמה מלכודות תיירים מוסיקליות, שבנו בשלום למאזני הצדק, שהצביעו על שמירת המצב הקיים, ועל כך נגיד תודה. 

פירוט מסעות  הציזיקי הראשון וחברים  באתונה, סיכום עוללות ההתעללות בפריטטה ועוד אירועים קולינאריים מסעירים בקרוב.

פריטטה נשמה, מה עולל לך פודהה?

 לכבוד הקיץ חידה מצולמת. אנא התבוננו היטב בצילום הפריטטה. שני המרכיבים הברורים הם ביצים ושמן. מי שיצליח לזהות ולנחש את שאר (או מרבית) 12 המרכיבים הנוספים ולא מלח ופלפל שחור (כי אין) יזכה בכסא  הראשון לארוחת המאה!

dsc02207_s.jpg

רמז ראשון ואחרון : לא כל הדברים הם כפי שהם נראים בתחילה.

רמז אחרון (שני) וחביב: כל המרכיבים הוזכרו בבלוג, בשלב זה או אחר ב-7 חודשי חייו.

בהצלחה!

 

תשובות במייל  foodha1@gmail.com

OFF 31

 

מעידות, חגיגות, אירועים משפחתיים, אורחים מחו"ל ועדיין המחוגים מרכינים את ראשם.

הגעתי ל- 107 קילו.

האם רמבטיקו ואקרופוליס ישפיעו? תשובות בשבוע הבא.

מעדנו בששון

dsc02225_s.jpg

הקלוריות זרמו כמים ונספגו בחדווה. האמת שמאוד טעים בעת  מגע החיך אולם מייד אחר כך קצת קשה ל"טחון" מצבור שומנים טהור שכזה. היינו שלושה וניסינו לגוון (בעזרת רותם מלה-גאטרי)  וטעמנו משלושה סוגי גפילטע קראוסון, אחד עם גבינות (קממבר וגאודה + ביצה עלומה) שני – דמיקס עם סלמי גאודה וביצה עלומה ושלישי עם פרושוטו כנ"ל.  עינוג חיך מיוחד, כשהחיבור המשולש עדיף על פינו על הגבינות והביצה בלבד.

שמחתי לגלות יין קוט-די רון משובח מבית שאפוטייה (40  לכוס).

dsc02227_s.jpg

מכיוון שכל המוזמנים היו טרודים בענייני פרנסה ועיסוקים חליפיים, הרשינו לעצמנו לחרוג קמעה מהתוכנית המקורית והלכנו בעצת הנוער לבדוק את DIP IT , מטבלת שלגונים חדשה שמנסה לעטות את  כל הציפויים ולעלות על כל הציפיות.  הנער טבל שלגון לבן בשוקולד חלב וחתם בשבבי מקופלת לבנה, חביב. הוריו פנו לגלידה  אה-לה-פלאנצ'ה (קפואה): מיקס של שני טעמים + 2 תוספת, עוגיות קראנץ' לבן ופיסטוק שמעורבים על משטח (שיש?) קפוא. מהלך חביב שסיפק לנו אתנתחא קלורית מאוד מתוקה.

חזרנו למשכנות פודהה בשלום עם תחושת כבדות שונה  בתכלית משיגרת המשטר החדש בשבעת החודשים האחרונים.

דולצ'ה גאטרי – מעידת ה-30

ובכן בחלוף להם 30 קילו התחייבתי לחגוג (בקטן), ולפיכך אני שמח לבשר על מפגש עתיר קלוריות ב"לה גאטרי" ואחריו קינוח ב "דולצ'ה מלודי". המועד הנבחר נועד (לנסות) להבטיח שהמקומות ואפשרויות החנייה לא יסבלו מעומס יתר.

נפתח בלה- גאטרי ברח' בן יהודה 184 ביום שלישי (15 יולי),  בשעה 13:00   וזכרו שזהו מקום קטן מאוד, כך שיכול להיות שניאלץ לאכול בחוץ (ON THE GO) להיסתפסל או בחצר בעמידה…

משם נעבור ל "דולצ'ה מלודי"  (בן יהודה 122) .

צוות התגובה המהיר של FGD מוזמן להצטרף; לירון, שירה, גסטרו, ענת, שרון, פסיונטה, מנטיסה, רונן, שרי, קרמבולה,  נשמח לארח את מי שיוכל להגיע, אנא אשרו בתגובה או מייל עד יום שלישי ב-10בבוקר.

ומי שלא, אל דאגה. אנו מקווים בקרוב להכריז על תחילת ההכנות והמבצע המיוחד של ארוחת המאה !

מה טופו אוהליך יעקב?

  dsc02201_s.jpg

האמת שהכותרת כבר מהדהדת בראשי כבר לא מעט קילומטרים, בהליכות הבוקר. ראיתי כבר טופו נחמד קורץ לי , אבל רק הצטברות הנסיבות, גילוי האדממה בשוק הכרמל הוליכו לניסיון הבא, שכקודמיו נערך בבני אדם (ולא בע"ח).

החלטתי ליצור טריו סויה. משולש מוצרים ממקור אחד. האדממה הטרי משדות אור יהודה (?) על גבי מרובעי טופו אורגני של שיזן (נרכש אורגניק מרקט) 9.90 שקל. ממעל טפטפתי רוטב סויה אורגני יפני (שנרכש בניו-יורק) וכעיטור שיוסיף קצת קראנץ' וזסט קצצתי חטיף אצות בטעם וואסבי חריף. מאוד חביב כחטיף, מתאבן או גימיק מיוחד לאירוח בין מנות, או לצד איזו מנה מיוחדת.

מועדים בשימחה

 boaz110.jpg

פודהה, כפרה עליו, הגיע  בחלוף 27 שבועות במשטר הפודהיסטי החדש ל-107.5 קילוגרם, כלומר 30 וחצי קילו פחות מתחילת הדרך, כך שצפויה לנו חגיגה נוספת שתצטרף לנסיבות המסיבתיות של הסופ"ש הקרוב.

את הבחירה שלי למועד המעידה ויעדה המדוייק אודיע בימים הקרובים.  ומי מקרב המגיבים שיוכל להצטרף, שמוח נשמח. המחשבה היא כרגע לערוך מעידונת קלה בכיוון המלוח, וכנראה לחתום  באיזו מתיקות קרירה…

אדממה אדמתי

  הסיפור התחיל לפני כחצי שנה בניו-יורק, עת טעמתי ממרח אדממה במסעדה, וסימנתי לעצמי משימה: להכין חומוס-אדממה. החלטתי לחפש אדממה ישראלית גאה וטרייה, ולא להסתפק בשקיות מהמקפיא. במסעדות ארצנו חזיתי פה ושם בחטיף-פציח  מהזן שגדל על אדמת הקודש אולם טרם הצלחתי להגיע למשווק או למגדל.

ביום א'  השבוע הגעתי לפגישה ברחוב ברנר בתל אביב, ואת העיכוב של חצי שעה בהגעת הצד השני, השכלתי לנצל לריצרוץ בשוק(ורחוב) הכרמל. רכשתי גבינות בבית שמאי, שעועית ירוקה ומובחרת, שתי חבילות באק צ'וי טרי וצרור תרד תאילנדי. כבר עשיתי את דרכי במעלה הרחוב לבאגאז' ולפגישה, כשבאחד מדוכני הירוקת מצד ימין, בערך בחצי הרחוב, שמחתי להבחין בקופסאות פלסטיות ובתוכן – אדממה טרייה.

"איזה מזל" אמרתי לבסטיונר "לא ידעתי שיש לך אדממה, כמה חיפשתי…"

"היום קיבלתי בפעם הראשונה"

"והיכן גדל הפלא?"

"באור יהודה"

האמת שעד היום לא ידעתי על התעצומות החקלאיות של אור יהודה, ואינני בטוח באמינות המידע, אבל הזדרזתי להעביר בעלות על 4 קופסיות (10 שקל האחת) ולאוץ לעמל יומי.

dsc02197_s.jpg

עוד סברתי שעליתי על איזה רעיון מקורי של החומוסויה, על בסיס אדממה טרייה, ורק לשם הקטע הרצתי גיגול על Edamame Hummus ;  וקיבלתי 4800 תשובות…

הגרסה שלי למטבל מהמזרח התיכון והרחוק כאחד כולל:

  • 250 גרם אדממה (קלופה)
  • 4 כפות מיץ לימון
  • כף גרד לימון
  • כף טחינה
  • 2 כפות שמן שומשום
  • כף וחצי סויה
  • ש"ש כתושה
  • חצי כפית מלח
  • שפג"ט
  • חצי כפית כמון
  • 4 כפות מים (ואם סמיך מידי עוד קצת)

לעבד מזונית , לקשט ב"גרגרים" ומי שרוצה בזרזיף שמן שומשום או טיפות סויה ולנגב בחדווה. אפשר גם להערים על טוסט, הרי מדובר בפיוז'ן.

חציל ההתברמצות

  • 5 חצילוני באלאדי
  • 4 עגבניות תמר קצוצות
  • 2 ש"ש ק"ד
  • רבע פלפל חריף ירוק ק"ד
  • 2 כפות שמ"ז
  • 2 כפות טחינה עם 2 כפות לימון וכף מים קרים או קצת יותר .
  • כף צנובר וכף שומשום קלויים
  • 150 בשר (אנטריקוט) קצוץ
  • חצי כפית בהרט
  • חצי כפית סומאק
  • מלח

100_0281_s.jpg

קולים בגריל את החצילים, חוצים ושולפים מהקליפה. על אותו הגריל בכלי (אלומיניום או אחר) מניחים את העגבניות הקצוצות, השום, הפלפל החריף, מעט מלח וכף שמן זית. מכסים ברדיד ומורידים מהאש כשהחצילים מוכנים. כחצי שעה לכל היותר.

בצלחת מניחים את בסיס החצילים עליו טחינה, עליה העגבניות.

במחבתון שמים כף שמ"ז. מקפיצים את הבשר עם בהרט וסומאק (כ-2 דקות). מפזרים על העגבניות שבצלחת, מעטרים בצנובר ושומשום , ודואגים ללחם ראוי לליווי. נער הבר-מצווה , כשאר בני הבית ליקקו את הצלחות. (סה"כ 4 מנות)