במסגרת טיול לצפון הקרוב, נתבקש פודהה לסעוד בלימוזין אשר ברמת ישי. עמדנו בזמנים (של המשמרת הראשונהׂ( 12:30 והרגשנו קצת כמו חברי קיבוץ "פלגי צפונבון" כשכל הקיבוץ מגיע בדיוק לארוחה בשעה היעודה. חבר'ה צעירים יחסית עם משפחות, פה שלושה דורות ושם יומולדת, אווירה נעימה, מיזוג נאות.
התחושה הקיבוצית (של פעם) או שמא המוסדית פעפעה גם למזון: בממרח, דמוי האיולי-מיונז- חמאה מתובלת היה (לחיכי) יותר משמץ של חומר שמנוני שלא מאיכות גבוהה. (שהזכיר לי נשכחות – מרגרינה).
בטחינה (שליוותה אף היא את הפוקצ'ה) כמו בסלט הירקות הטרי, הייתה חמיצות שעל הלשון לא הזכירה לי לימון טרי אלא אולי מלח לימון או מוצר מתועש אחר. גם הצ'יפס שבה לליווי הבשר היו מאפיינים שבלוניים כמו בייצור המוני. תוספת הירקות הייתה טובה.
הבשר לעומת זאת היה ברובו טוב עד טוב מאוד. המדיום הגיע מדיום –וול, וכך הצלעות היו בחלקן לכיוון היבש, פילה הבקר נטרף ללא הסתייגויות בפי החייל, התיכוניסט די נהנה מהשניצל – סינטה ואני הייתי שבע רצון מהאנטרקוט שהיה טוב מאוד, אבל לא משהו יוצא דופן. ולחשוב שבמרחק כ-20 דקות מכל צד היו לי אופציות הרבה יותר מלהיבות….
נשלח
14 ביוני, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, כללי, מסעדות |
6 תגובות »
אלדד לוי, ידידי, איש שמח המשקה את מחוזותינו במיטב השמפניות, העלה באתרו תסריט טובל באלכוהול, המתאר בפירוט את מהלכי המונדיאל עם מלוא סיבות וביאורים כאשכול גפן עמוס. על פיו מובן שגרמניה תהיה בגמר, אולם תהיה לנו זוכה מה זה מפתיעה. כך או כך המלצת המערכת גורפת – כוס ריזלינג גרמני לשיפור אווירת הצפייה עם או בלי HD. והעיקר קצב עליית שערים בלבד!
נשלח
12 ביוני, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, המלצות, כללי, לחם וצעצועים, מדיהRE: תקשורת לא רק לפעוטות |
תגובה אחת »
מלבד המשט הטראומטי בים התיכון בשבוע שעבר, גם אלינו הגיעו אורחים הישר מאיסטנבול. א"ס היקרים, הקונסולית הגלובאלית לענייני קולינאריה ושגריר הכבוד בתפוח בגדול ושר (חלקי) הפנים הגיעו לביקור בילטראלי בצוק העיתים במשכנות פודהה. ארוחה נעימה מאוד בליווי יינות הבית ובתים אחרים באיטליה וספרד. מה שאנו הוצאנו מהים התיכון, (אני מניח שגם פעולה זו גבלה באלימות בשלב מסוים) היו נתחי טונה כחולת סנפיר שבדיוק בעונה זו כשהספינות מפליגות דרומה וטמפרטורת המים טובה להם מחליטים לנדוד ולעלות בחכות של דייגינו האמיצים.
למנה הראשונה הגשתי טורו טונה (או כמעטורו) צרוב על תחמיץ שאלוט-לימון-יוזו מעוטר בריג'לה,בצל ירוק ועלעלים נבחרים ומסומן באיולי פיטנגו-צ'יפוטל.
בהמשך יצאו את התנור פרגיות טבעוף ממולאות כל טוב וכולל ( מה שסברתי כאתנחתא קומית) ביצי שליו קשות וקלופות, אותן ניתן לראות מבצבצות באחורי העופות השחומים.
ולצלילי השיר של ברוך עם המגפיים נאחל להם המשך סיור משובח ותיאבון בריא באשר הם.
נשלח
7 ביוני, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, אסיה זה כאן, דגים, המלצות, כללי, פרודוקטים |
4 תגובות »
עץ הרימונים הפונה למדרכה במשכנות אום-פודהה ואבו-פודהה זוכה, מלבד עשרה-עשרים רימונים משובחים מידי עונה להמון מבטים מחייכים, בעיקר של פעוטות גן הילדים בסמוך. סבתא אורה, מגינה על פירותיה העוללים מפני חרקים ומעופפים ועוטפת אותם בשקיות נייר. בתחילה היו אלו שקיות חומות פשוטות שעשו את העבודה מספר חודשים בשנה. בשנים האחרונות היא מגוונת מאוד. אשתקד כיכבו דמויות מ"נחש מי" שהודפסו על השקיות והשתא – איור וציור חופשי של ברנשים וחתיכים מדמיונה.
והרי הם לפניכם, כמעט בטרם פרי, בכל שקית רימונצ'יק בגודל כדור פינג-פונג.
נשלח
2 ביוני, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, המלצות, כללי, לחם וצעצועים, פירות, פרודוקטים |
2 תגובות »
היינו עם המון אורחים, בעיקר מחו"ל והיה כיף בכל מיני מקומות מוכרים וחביבים. המלצת הבית על המנה המועדפת על פודהה היא גספאצ'ו שרימפס בהרברט סמואל (ואולי יש למנה שם אחר, אבל זו היא בצילום). גם השאר היה נהדר, אבל במנה זו שילוב טעמים ומרקמים מנצח לחיכי; קרם/מרק בלאדי מרי מנוקד בשלוליות בהירות, עם מחית ושרימפס ומאחורי הסוואה ירוקה של מיני מיקרו עלעלים התחבא קרם ירקרק זוהר ומסקרן, שעד היום, למרות מקרא מפורט מהמלצרית המצויינת, אינני בטוח שאכן היו בו אבוקדו, שומר, ועוד. בכל מקרה שווה לנסות.
מלצרית השבוע היא קרן מהשרקוטרי. טיפלה ביעילות, אדיבות, חן ומקצועיות בשולחן של 16 סועדים עם מגוון שפות ורצונות.
נשלח
30 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, בשר, המלצות, מסעדות, מסעדות תל אביב-יפו, שפים |
2 תגובות »
כחצי קילו שעועית טורקית (או אחרת), חתוכה ל-4 ס'מ, חלוטה/מאודה במהירות ברותחין ומצוננת בקפואין.
צרור רוקט או ארוגולה נקי ורענן
כמה בצלים ירוקים במקטעים אלכסוניים של 2-3 ס"מ
אבוקדו אחד על סף בשלות חתוך לקוביות
כל הנ"ל בקערה.
לכל יתווסף הרוטב הבא, שיתעבד מזונית:
שן שום בריאה
כף לימון כבוש
מיץ מחצי לימון
רבע פלפל חריף אדום (או כפית אריסה)
מלח ומעט ממתיק
5 כפות שמ"ז
6-8 לבבות (מבושלים, חלוטים) ארטישוק חתוכים לשמיניות או רבעים, מוקפצים במחבת על 3-4 כפות שמן זית מעשן ואחרי שתי דקות בתוספת 2 כפות בלסמי משובח עוד דקה של הקפצה ולקערה המוסלטת.
להרכבה: הירוקים, עליהם הרוטב הארגמני-כתמתם וממעל איזה קטעים של לבבות ארטישוק. לשלב הקראנץ' הגיעו מגוון זרעונים קלויים ממשפחת הדלועיים וממשפחות טובות אחרות.
נשלח
26 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
ירקות, כללי, כללי, מתכון, פרודוקטים, שווקים |
אין תגובות »
אחד מהמהלכים היותר מוצלחים, בהם פודהה פסע בשדות, בדיוק בעת חג הקציר שעבר עלינו לטובה, היה אי שם (או פה) ממערב לכפר הירוק וממזרח למחלף החדש שבין איילון לגלילות, עיניכם הרואות- משתרע לו שדה חיטים שופע שהגיע לפרקו.
בעבר, עת ילדי היו צעירים יותר נטלתי 3-4 גבעולי חיטה בשלים ויבשים מפאת השדה ובעזרת מכתש ועלי כתשתי עד שנוצרה האבקה הלבנה שבלעדיה אין תורה ואין לחם. בעזרתה, אם זכרוני, איבקתי שניצל והראיתי – יחד עם דוגמיות מכל השלבים, מהיכן מגיע הקמח עליו מתבססות המון פחמימות מהבילות ומגרות.
המלצתי אז ועדיין ממליץ לכל מי שמזדמן לקרבת שדה שכזה לערוך את הניסיון לילדיו, בטרם תחלוף העונה (או יחלפו מגוש דן, מחמת נד"לונות לשמה, שדות החיטה…) ומי שיש לו מדריך בתנועת נוער,- פעולה נהדרת שאפשר לחתום עם "פיתות" על הסאג.'
השדה הדוגמן מצוי כ-12 דקות הליכה רגועה צפונה מתל ברוך צפון אם יוצאים מגינת "שום מקום" (בלשון הילדים) המצויה בקצה המערבי של השכונה, במקביל לאיילון.
נשלח
23 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, המלצות, ירקות, כללי, לחם וצעצועים, פרודוקטים |
אין תגובות »
היה ברור שזו תהיה הצלחה. ספר הבישול הבולגרי, נכתב על ידי רופאות בולגריות, הוענק לי ליומולדת האחרון מידי משפחת גיסי (הרופא הבולגרי) ומלא סיפורים בניחוח מוכר וחביב, גם על שכונת הולדתי ומשכני ובעיקר במתכונים שחלקם , בדיוק באותו האופן הכנתי על פי הנחיותיה של חמתי צנועת ההליכות אך רבת היכולות במטבח הבולגרי. בדיוק כך רקחה לנו אפיו ובניצה ושלל מאכלי יהדות בולגריה להתפאר. בחג השבועות הכנתי בניצה (פשטידה) של תרד עם בצק עלים מוכן של "לחמים", שתי התבניות חוסלו, על אף שלל הירוקים והצבעוניים שגם הם התאדו מקערות הסלט.לפני כן הכנתי גם את המוסקה (גירסת בבה לורה) שיצאה משומשו. גם במקרה זה לא נותר זכר.
ואם זה לא היה מתבקש, לפני כמה ימים גם התברר שאחת הכותבות מתגוררת בקצה השני והרחב של רחובנו הצר.
"סיפור בולגרי": ענת אחירון ואורית חמיאל, הוצאת ידיעות ספרים. מומלץ. (ומבצעי חג- שבוע-חודש הספר בפתח)
נשלח
20 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אירועים, המלצות, כללי, מדיהRE: תקשורת לא רק לפעוטות |
2 תגובות »
רעייתי ובני נותנים לי בדרך כלל יד חופשית מאוד במטבח, עד היום זה די השתלם לשני הצדדים. ברגע שבתפריט צצות ביצים, שמחתה רבה ועוד יותר אם משתלבים להם חצילים. וכך נולדה על מחבת מוחמא חביתה מביצים, חציל קלוי ויוגורט.
סוד מהיר ופשוט שבוצע באופן הבא:
חציל בינוני נקלה על הגריל, נקלף מעורו וסונן מזיעה.
4 ביצים נטרפו בקערה
נוספו 5 כפות גדושות של יוגורט (כבשים צאן אל), אבל מותר גם 2-3 כפות לבנה אם יש.
חצי כפית מלח וקצת פלפל לבן.
הכול עורבב והוכנס למחבת בה רחשו כבר 4-5 כפות חמאה.
בעת שהקצוות הופכים חומים אני הופך את החביתה ברבעים או שישיות. נותן עוד מספר דקות להתגבשות ומוציא.
עיטורים: פטרוזיליה קצוצה, סומאק וכמה פרחי מרווה סגלגלים.
בצד הוגשו פרוסות זוקיני ובצל אדום על הגריל במרינדה קצרה של שמן זית, סויה, בלסמי ומעט טבסקו ירוק.
נשלח
13 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
כללי, מתכון |
4 תגובות »
זו הייתה אהבה ממגע ראשון. איך שנוצר הקשר ההתחלתי בין הלשון והחיך לפאק-בונג ולפאק-קאנה היה ברור שהירוק הטעים הזה ,ממקור תאילנדי, טוב שהגיע (סופסוף) אל מעבר לסף שפתי.
שני הירקות הללו, שאפשר לתארם כשילוב מאוד מוצלח בין ברוקומיני, פאק-צ'וי ותרד ניבטו אלי לראשונה בתפריט המיוחדים של בית תאילנדי, אחת המסעדות היותר טובות בתל אביב ובוודאי מהשלישייה האסיאתית הפותחת שלי בישראל.
מנהלת המשמרת החביבה (וקצת קריאה מוקדמת ומאוחרת) הבהירו שמדובר בגידול מיוחד לצרכי המסעדה של גבעולים ועלים ירוקים ומאוד טעימים, שמקבלים טיפול קצר מאוד באידוי/הקפצה והופכים במחי ווק לבני לוויה מושלמים לשרימפס, למשל. Water Spinach, Water Morning Glory, באנגלית – הוא הפאק בונג, והפאק קאנה הוא בעצם ברוקולי תאי.
המסעדה הרוחשת פעילות גם בשישי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, שומרת על אופייה הפשוט והלא מתיימר, קצת במבו-שאנטי והרוב המכריע של תוצרי המטבח – בול לעניין. גם סלט איטריות השעועית עם השרימפס וגם סלט הפפאיה היו נהדרים וכך גם מנה חדשה (לנו) של נאה יאנג בקר מצוין פרוס עם רוטב חריף לטבילה, מנה יעילה שהזכירה לי משום מה משהו שאכלתי ב- SLANTED DOOR בסן פרנסיסקו. גם בשאר חלקי השולחן נשמעו גרגורי הנאה ודיווחים חיוביים הגיעו (ללא דגימות…). מנה אחת שלא סיפקה את הסחורה הייתה קוביות בשר לבן מטוגן.
עם בירות, מש"קלים וכמה קינוחי טפיוקה סגרנו על כ-130 לראש לפני תישור.
נשלח
10 במאי, 2010 על ידי
foodha בנושאים:
אסיה זה כאן, המלצות, ירקות, מסעדות, מסעדות תל אביב-יפו, פרודוקטים |
אין תגובות »
