הניצוצות של אדוני ניכרים היטב במזללה. לדבריו וכוונתו מדובר בכתית לייט, אך לטעמי דווקא הצמצום וההגשה הפחות מכוכבת ומעומלנת מדגישה את הכישרון והיכולת הרבה.
אדוני נטל כמה ניסיונות מוצלחים מחצר הטבחים, בגינת היכל התלמוד, הוסיף כמה הברקות מפה ומשם ויש לנו מסעדה חדשה ונהדרת.
עדיין בהרצה, ופה ושם יש עדיין גמגומי התחלה, אבל הרצון ניכר. הצוות משתדל, החלל מאוד יפה ונעים, יש מבחר יינות טובים בכוסות (ריזלינג לדוגמא), אבל העיקר מה שמגיע בצלחות ובמחבתות.
לקחנו שלישיית אוייסטרים חמים (מוקרמים קמעה) ,מוכר וחביב.
אחת ההפתעות עונה לשם "שוט אנד בייט" צמד חמד מהבר; שוט (קוקטייל) וודקה עם מיץ כתום מתוק, ששכחתי את מיתוגו האמיתי, ענף רוזמרין ולצידו כף מעוקלת עם תשלובת גרגירית נהדרת ועליה סלמון ו"ספירת" יוגורט ויוזו, דוגמית יעילה וטעימה למנעד האפשרויות.
ניסינו את הקובנה האפויה (מלכודת פחמימות וקלוריות) עם שמן עגבניות וחריף. הצלחנו לנגב שאריות ציר ורוטב ולא לסיימה עד תום! לראשונות היו לנו ברוסקטות שייטל מעולות שהכילו (ככל שזיכרוננו המשותף קלט) איולי או ממרח חצילים על פלפל קלוי עם שיני שום שלמות, צלפים ותלתלי אפונה צרפתית,ותבלינים – פשוט מעולה.
עוד נטלנו קלמארי על יוגורט כבשים עם חומוסים שלמים והתלתלים (שהם נבטי אפונה צרפתית או חלק צעיר ורענן אחר).
מחבת של סטייק אנד אגס על שעועית לבנה עשיר על ציר, מנה מספקת ומשביעה. גם כבדי עוף "צרובים", היו עשויים במדויק על פולנטה ואספרגוס, עוד מנה פשוטה ומעולה. בחרנו במכוון חידושים לצד מנות "ביסטרו" השגורות במקומות אחרים, אך עשויות כאן לעילא ומספקות תמורה נהדרת.
חתמנו בשני אספרסו מעולה, שמחנו לפגוש את הפייבוריט שלנו – קפה DIEMME. למרות שנמנעו הפעם מלהזמין קינוח הוחלט בקדמת או אחורי המזללה לשגר אלינו צ'ורוס מתובלנים במקוריות וטובים יותר מהאחרונים שפגשתי במדריד! ועוד שפה, בנחלת בנימין התלוו אליהם שתי פנכות האחת עם תואם מהלבי נהדר וקליל ועוד קינוח שוקולדי עשיר עטור שערות חלבה. גם כאן בניגוד לרצון הבסיסי בצלחנו להשאיר אחרינו חלק מהמנה, תוך הבהרה למלצרים שזה "אנחנו" ולא הם…
מאיר אדוני ושותפיו הקימו משהו ישראלי בדמותו של מאיר אדוני, רמה גבוהה, שימוש במרכיבים וטכניקות מכל העולמות. עוד תחנה חשובה בדרך למטבח מקומי מובהק.
נבוא שוב ומהר, יש גם הרבה מקומות על הבר (גם רפאלי הייתה עם אסי עזר), ולא נהיה לבד…
