ארכיב עבור 'שווקים'

MU & MU בהופעת (כותב) אורח

יום חמישי,11 בנובמבר, 2010

וכעת, בהופעת אורח – אחי. פודהיסט מאמין, האח הכי יפה והכי אופה בשרון ובכלל:

 "לאחר המלצה כ״מופיע זמן מה ב- To Do List" של פודהה, הוחלט לבקר במעוז הבקר הרחובותי ״מו ומו״.

 

קצבים קצבים בואו הביתה

ראשית ההזמנה דרך ClickATable הייתה מאוד נוחה וקלה, כשהגענו ב-12:20 נראה היה שההזמנה הייתה מיותרת (רק עוד 4 שולחנות היו תפוסים) אך עד מהרה המסעדה לכל אגפיה (מרפסת שהיא גם איזור העישון, ועוד חלל פנימי) הייתה משובצת בקרניבורים.

צוותנו למלצרית מהזן המשובח, כזו שנותנת תחושה שהיא ממקימי המקום, בחרנו בארוחות עסקיות הכוללות לחם פציח במידה, זיתים.

סלט עם ויניגרט (צוין ע״י החוגגת- כמעט מתוק מידי),  

ועיקרית שקובעת את המחיר.

נעננו להמלצת המלצרית להזמין נתח קצבים עם פטריות ושמן כמהין על מחית פולנטה עם פפריקה חריפה מחבל הבסקים, המנה פתחה תאבון והראתה למה הקצביה/מסעדה מסוגלת.

קבב טלה וקבב עגל על צ'זיקי - צ׳ופר מהמטבח

לעיקריות בחרנו אנטרקוט 400 גרם וסינטה 400 גרם שניהם מבשרים מיושנים היטב עם טעם מצוין, תוספת של פירה על בסיס חמאה/חלב או צ'יפס (יותר כמו קוביות תפו״א בתנור)

שאלנו על מקור הבשר ונאמר לנו שיש להם מספר מפיצים.

תמחור העסקית כדאי; 98 ₪ במקום 158 לאנטרקוט בערב – מנה מאוד יפה גם לגדולים מעימנו ;-)

 ממליץ גם למי שלא ״במקרה״ בעיר, כאופציה למסעדות הבשר – ובמיוחד לצהריים מרפד ונעים…"

תשוקת השוק- פינת חמד

יום רביעי,10 בנובמבר, 2010

הבוקר נפתח שוק האיכרים המקורה והקבוע. ריכוז בוטיקי-בונבוניירי של קוביות איכות המציעות ירקות, גבינות, יין, בשר, דגים, נקניקים, לחמים, אוכל מוכן, שימורי עילית מהעולם, מיצים ופירות (הכול ב-10) קפה ואספרסו (ב-5 שקל) ויש גם המון מקומות לשבת ולאכול, פינות לראות את הים ובכלל איזה כיף לנו שיש עוד מקום נהדר להתברך בו ולקחת את עצמנו עם ובלי אורחים מחו"ל.

אל תידג – יש יד טובה על הדג

האמת שכל כך שמחתי והערכתי את המבצע של היזמיות והארכיטקט (שיר הלפרן, מיכל אנסקי ורועי חמד), עד שנטלתי פסק זמן והגעתי ב-10 וקצת עם בקבוק מנותז, ברוט של טירל, יקב הבית שלנו. חנות היין עדיין לא הייתה מצוידת בגביעים ראויים, אבל ללגימת הלחיים גם בכוסות החד-פעמיותשמחו להצטרף עוד שותפים מכובדים לפרויקט, יורם ירזין ושרי אנסקי ורבים וטובים מאוד.

שרי אנסקי התרגשה מהאירוע, כמעט כאילו הפכה לסבתא, ופתחה "בסטונת" קטנה לכריכים משגעים של דגים (תחת הכותרת שרי הרינג…) טעמנו סרדינים משובחים עם חמאה ובצל קצוץ בבאגט מלחמים. האספרסו מהרולס-רויס האיטלקי הדנדש היה נהדר, הצטיידנו בירקות ועוד טובין, איחלנו הצלחות לכל בעלי הדוכנים ומפעיליהם, כולם חדורי תשוקת השוק החדש, וכפי שנראה שוב נשוב לטעום ולבלות.

מה קורה במקורה?

יום שישי,5 בנובמבר, 2010
השוק לפני קירצופים וצילחות…

שוק האיכרים כמעט ומתכנס תחת הגג המובטח וזה נראה כמעט מושלם. עשרות בעלי מלאכה עסוקים בגימורים. התחושה שבימים הקרובים יתחילו להתניע את המיזם; המדפים, המקררים וקרשי החיתוך יתמלאו בכל טוב.

שמועות עסיסיות ועובדות בשטח מדברים על הפתעות כבושות מעולם הדגים, הלחמים של לחמים כבר התייצבו בשוק החיצוני, אבל נשאיר מקום למנה האיכרית שבדרך.

 

דוכני MC מחוץ לשוק המקורה משמאל- בטרם הגיעו בני ישראל

 הבוקר השוק המה מאוד. מלבד הסחורה השגרתית המשובחת התקבלה הצעה לחבילה שאי אפשר לסרב לה – אוכל חינם וטלביזיה. היו שם למיטב הבנתי מתמודדים ממאסטר שף שהכינו אוכל בדוכנים וחילקוהו לכל דורש והיו גם לא מעט מצלמות. השמחה לתל אביבים!

 

פירות בן דור - התפוז האדום מאחור (ירוק בחוץ)

פודהה הצטייד במנה השבועית ואץ למטבחו לביצוע מעשים טובים במרכולת. תבלין השבוע – זעטר (שלמה אברבנאל, מושב תאשור ) ה-  VIP   (VERY IMPORTANT פרי) של השבוע – תפוז "לב אדום" של בן דור מיסוד המעלה, שעשוי להתמזג בהידור רבתי עם קולגות מהשוק.

הסלט "יבש" לפני הלמנה ושימנוז

 סלט זעטר טרי: עוד משתתפים עגבניות (מתקומה ומקדש ברנע),עירית, רוקט, ריג'לה, מיני-מלפפוני אורגניל'ה (ק"ב), בצל אדום, לפת (תאשור), נבטי צנונית (כרמל יבולים) , גבינת מוסלה מפוררת (צאן-אל) לימון, שמן זית, צנובר, שומשום מלא (קלויים) מלח ופלפל שחור.

מוסיקת פופ

יום שלישי,19 באוקטובר, 2010

צלילי התנפצות הפופ-קורן מעולם לא נשמעו כל כך צלולים. הגרעינים הצהובים טבלו ברותחין של חמאה ושמן והתנפחו לכדי פרח לבן אוורירי וטעים רק בתוספת קטנה של מלח. ואגב גרעיני התירס שבתמונה קשים מאוד. 

החידוש שלשמו התכנסנו נובע מצורת "שיווק" הפופ-קורן, או אריזתו אם לדייק. בשוק האיכרים התל אביבי, אצל זיו גרין מנטעים (ירקות אורגנים), ראיתי pop-on–the-cob כלומר קלח תירס מוכן להתפופצות:  בפירוק לסיר עם שמן או חמאה, או בשקית נייר חום במיקרו. בכל מקרה מדובר בפופ-קורן טעים מאוד.

צמד חמד – חרדל ומיונז, מפה ומשם.

יום שני,4 באוקטובר, 2010

סדרת החרדלים החדשים של אוליה (וממש לא אוליביה…) הם שיתוף פעולה של אוליה (מרחוב פרישמן 73 בתל אביב ומשוק האיכרים בנמל, בשישי) ושל  ג' רמי קסלר מחברת קוזיליק הקנדית, הידועה ב-31 טעמי החרדל שלה, על ההתאמה לטעמים המקומיים שמעתי עוד בשלב מוקדם מנמרוד זלצמן. התוצאה בהחלט חריפה ומשובבת כל שנביץ, בשר, נקניקיה או וינגרט ראוי.

לחרזלת (חרדל חזרת) אופי נשכני ועוקץ לשונות, מה שלא מפריע לבני הצעיר לפנות לחרדל זה בתחילת הכנת כל כריך.

 

מיונז ביתי הוא באופן עקרוני רעיון נהדר ואיכותי. מי שמקפיד על קלוריותיו עדיף לו שלא ייתקע עם יתרות מיונז משובח. הפשרה שלי היא מיונז הולנדי, Gouda's Glorie  שהוא אמנם תעשייתי, אך עדיף (לחיכי) על כל מתחריו. אם אינני טועה הוא התחיל בחנות ההולנדית ברחוב רש"י בתל אביב. וכעת אפשר למצוא אותו בכמה מעדניות מובחרות. הפאר של חאודה מגיע בבקבוק לחיץ ושימושי, וגם הוא ידוע כמשדרג שנביצים, וחביב על כל קולסלואו באשר הוא.  

פומודורי בקמפו די פיורי

יום שבת,4 בספטמבר, 2010

ברומא התנהג כמו רומאי, באוגוסט חלק גדול מהרומאים נוטשים את עירם, בעיקר מסעדני איכות. לפי הכלל לא היינו צריכים לבוא בחודש שכזה.  למרות זאת, סוף השבוע המוארך (ומוערך) שלנו לא סבל יתר על המידה מהתנהגות נלוזה זו של החופשים הנוטשים.

את היופי המאובק וההיסטורי שלה לא איבדה רומא גם בחום אוגוסט, כך שניתן היה לשוטט ברחובות בנחת, עם נחילי התיירים, לאכול פה ושם גלידה טובה כ- SAN CRISPINO אבל לא מרגשת כמו פעם (הרמה בארץ ובעולם עלתה מאוד בעשור האחרון). טעמנו כמה פיצות דקות, בחלקן מהמומלצות ביותר (BAFFETO2 ?), והתוצאה, גם ללא זלילות מוגזמות (2 פיצות לשלושה בוגרים) – שמנונית עם תגובה קדם/סף – צרבתית מאוחרת. טעמנו עוד גלידות ופיצות, ללא צורך לכתוב הביתה…

הכיף הגדול היה כתמיד שווקים וחנויות. לאיטלקים, כמו עמים אנינים אחרים באירופה יש תרבות אוכל שורשית וכבוד למוצרים שהם אוכלים ומאכילים, כך שהבסיס טוב ואיתן, ירקות ראויים גבינות טובות וכיו"ב.

ברובע טראסטוורה (TRASTEVERE ) המאוד צפוף והומה מתרכזות המון מסעדות ורבבות תיירים, יש בו יתרות "אופי" ובעבר הצלחנו פעם ונפלנו פעם בבחירת מסעדה. תחקיר השתא הובילנו ל- SABATINI וההזמנה מראש הוכיחה את עצמה ביותר.  ישבנו בחוץ, שולחן ראשון צופה אל הכיכר PIAZZA SANTA MARIA (המרכזית ב"שכונה"?) עם הופעות המוזיקה והג'אנגלרים וכל ההתרחשויות, כולל תחושות שביעות רצון לנוכח מבקשי המקום במסעדה שנאלצו להידחות…

הלכנו על מנות מוכרות וחביבות שכללית לא אכזבו : אנטיפסטי רוסטיקו, קאפרזה,  פרושוטו מלון, פטוצ'יני-פורצ'יני (סתמי) וספגטי וונגולה (צדפוניות) חביב. העיקרית  דג (SEA BASS) כקילו וקצת  לברק ימי  חבוי במלח; טעים, עסיסי ונטול עצמות ועור (בידי המלצריות המיומנות), על הפילטים הבוהקים זירזפו מעט שמן זית, כמה פשוט ככה חבל"ז. רשמתי - מנה נהדרת בסגנון עדות הפודהה, לשחזור בבית.

מי שעיתותיו ומעותיו בידו ראוי לו לסור לבקר במעדניית העל של וולפטי, חנות לא גדולה ודחוסה בכל טוב ארץ המגף. מקבלים הרבה טעימות (בעיקר עם מראים רצון וכוח קנייה) ואפשר לצאת עם פרושוטו, מעושנים, גבינות, שמנים (טרטופו), בלסמי, יינות ועוד הרבה. VIA MARMORATA 47 קצת מחוץ למרכז אבל שווה!

hit counter script

צ'אטני עגבניות- הרפתקה הודית וגם מתכון

יום חמישי,12 באוגוסט, 2010

שיטוט ממוקד ברשת, לפני כ-5 שנים, הוביל אותי למתכונו של סוביר סאראן ב- eGullet לצ'אטני עגבניות נפלא שהכינה אם של חברה של אחותו מאזור Andhra Pradesh שבדרום הודו. מאז עברו הרבה עגבניות בסירים ולא מעט מקורבים לצלחת ולסיר התכבדו והתמכרו.

חלק מהמרכיבים מאוד ייחודיים ולא פשוטים להשגה מיידית, אבל כולם (למיטב ידיעתי) מצויים בארץ. דרכי מציאתם הם לפעמים הרפתקאה טעימה ומרתקת בפני עצמה.

 3.6 ק"ג עגבניות בשלות וגדולות (מזן BEEFSTEAK) ואפשר גם  תמר, כל מיני שרי וסוגים אחרים. מורידים ה"החיבור" הלבן וחותכים, במידה והן גדולות כל עגבנייה ל-6/8 חלקים. הכוונה להגיע לגודל אחיד של כסמ' וחצי – שניים.

  • כוס וחצי שמן קנולה
  • 40 עלי קארי טריים (ללא קשר לאבקה או לשתיל הנמכר במשתלות. אלו עלים ירוקים כמו עלי דפנה או קצת קטנים יותר. את שלי קיבלתי במהראג'ה (רמלה) שם רכשתי את שאר התבלינים ההודים. יש עצים כאלה בבית שמש, ואיזו אישה מביאה להם אותם מדי פעם. כדאי להתחבר למשפחה הודית שבדרך כלל מגדלים עץ או שיח…
  • 16 פלפלי צ'ילי אדומים שלמים
  • 2 כפות זרעי חרדל
  • כף זרעי כמון
  • 1/4 כפית זרעי חילבה  או אבקה
  • 1/3 כוס סוכר (שמתי תחליף)
  • 2 כפות אבקת צ'ילי קאיין (1/2 כמות אם מעוניינים בגרסה פחות "לוהטת" ויותר נגישה)
  • 2 כפות אבקת כוסברה
  • כף פפריקה
  • כף אבקת סמבאהאר sambhaar powder (בחנות הודית)
  • 2 כפיות כורכום
  • 1/2 כפית אסאפטידה asafetida(בחנות הודית)
  • 200-400 גרם רסק עגבניות או עגבניות מרוסקות
  • 3 כפות מלח, או יותר לפי הטעם

 את השמן שמים בכלי עמוק וכבד. גדול מספיק כדי להכיל את כל העגבניות, ׁ(וגבוה מספיק כדי שהביעבוע לא יג'נג'ן את כל סביבת העבודה) כדאי גם ליתר בטחון להקיף את האתר בנייר אלומיניום/ רדיד כסף.

  1. מידדו את כל התבלינים היבשים (מלבד האסאפטידה) והניחו ביחד בקערית.
  2. בשמן שימו את עלי הקארי, הצ'ילי השלמים, זרעי החרדל, זרעי הכמון והחילבה  לטגן על אש בינונית- גבוהה כ-3 דקות (בזהירות ובתשומת לב ) עד שהצ'ילים מקבלים צבע כהה יפה, וזרעי הכמון הופכים לחום-זהוב נאה.
  3. כעת יש להוסיף את האסאפטידה לטגן עוד חצי דקה, להוסיף את שאר התבלינים לעוד פחות מחצי דקה ומייד להוסיף את העגבניות ורסק העגבניות, ואח"כ את המלח והסוכר. לערבב היטב ולבשל על אש בינונית כשעה וחצי עד שהשמן נפרד והצ'אטני מתחיל להידבק לקרקעית.
  4. מלאו את הצ'אטני המוכן לכ-10 צנצנות סטריליות של כ-200 גרם האחת. או בהתאם למה שיש. אצלי אחרי שהצנצנות והמכסים  טבלו ברותחין נכנס הצ'אטני הלוהט. המכסה נסגר והצנצנות התהפכו להתקרר "על הראש". אחרי הקירור היו ניקיונות, הדבקת מדבקות וקדימה למקרר.

יוצא פחות חריף מסחוג טוב, אבל יש אפקט צריבה שמגיע קצת יותר מאוחר.

 נסו, "היכוו"(משחק לשון) ותיהנו מעגבניות מרוכזות וחריפות עם ארומות וטעמים מיוחדים.

קצת שימושים:

  • בדרום הודו אוכלים אותו עם אורז וגי (חמאה מזוקקת), לעיתים עם יוגורט בצד לקירור החיך.
  • משמש בסיס בתוספת חלב ושמנת להכנת רוטב חריף. מביאים לכמעט הרתחה ואז משאירים שיגיע לטמפרטורת החדר. לתוך רוטב זה הוא מכניס תפ"א קטנים מבושלים או תירס מוקפץ-מטוגן.
  • הוסף את הצ'אטני לשמן עם עלי קארי הוסף כרובית קצוצה ופלפלי צ'ילי ירוקים וקשט בעלי כוסברה ויצא משהו שנקרא Gobi Kee Sabzi.
  • מטבל מצוין עם רוטב יוגורט סמיך או  עם גבינת שמנת.
  •  תוספת קסמית לפירה תפ"א .
  • על טוסט עם אבוקדו ומלח ים
  •  בסנדביצ'ונים   ׁ(של שעת התה הבריטית) עם מלפפון, עגבנייה ופרוסות תפ"א מבושלים.
  • ערבוב עם בצל אדום והכנסת התערובת לתוך אומלט.
  • שמתי בהצלחה על סנדביץ' מלחמניית שאור של בורקין עם  מיונז, פסטרמה, עגבנייה ועלי רוקט
  • לצד אורז אסמטי (או משהו דומה…) עם יוגורט. כל אחד יכול להוסיף צ'אטני כראות עיניו וסיבולת חיכו.

 במחזור הצ'אטני של 2005 השתמשתי בעגבניות שרי ופלפלים חריפים (האבנרו) של משק לוי מתלמי יחיאל.

 בגירסת בטא 2010 עגבניות שרי כתומות ואדומות של ציון מתקומה ומיני-תמר שרי מתאשור, הכל משוק האיכרים. ותוספת 4 פלפלונים חריפים אדומים טריים (בלי גרעינים ולבנים).

סוהילה

יום שבת,7 באוגוסט, 2010

עכו הפכה באחרונה יעד מועדף לטיולי סופ"ש, במסגרת איחוד המשפחה. הפעם פנינו למעין פיקניק צנוע ולצורך השלמת ציוד עברנו בשוק של עכו, מצאנו חניה סבירה ביותר למרות שישי בבוקר, ופסענו בכיף, תחילה לאורך החומה עד הנמל וחזרה דרך השוק. החום המעיק – בדיוק כמו בתל אביב – אבל יש משהו באווירת שוק ובכמה מוצרי באלאדי שיכולים לצנן קצת את המזג.

בסוף הסיור רכשנו קופסאות גדולות (לא ענקיות) של חומוס (מגורגר) ומשאוושה, 8 פיתות וחריף מקורי אצל סוהילה (אבו-סוהיל), המצויה ברח' סאלאח-א-דין בכניסה לשוק.

החומוס חם ובלי יותר מידי עיטורים ותוספות ופשוט מעולה! גם המשאוושה נהדרת, כך שגילינו יעד ראוי מאוד לביקור חוזר. הבעיה היחידה היא שגרגרנותו של פודהה והרצון להמשיך ולנסות בעייתיים מאוד כשמדובר בעכו העתיקה. במהלך רגלי נינוח של כחצי שעה הבחנו בלפחות עוד 6-7 חומוסיות עלומות (עבורנו).

סוהילה כשלעצמה (בתצלום, ליד "סיר" החומוס) התגלתה כחביבה ומוכשרת וגם המחיר עבור הטעימה דנן סביר ביותר – 28 שקל.

בחנות הממתקים הסמוכה עבד-אל-האדי הצטיידנו בכנאפה טעימה, בעיקר בטעם הגבינתי המודגש.  

עלה וקייל

יום שני,2 באוגוסט, 2010

במסגרת שירות המילויים הכה חביב עלי נבחר הפעם עלה ירוק , רחב וקל לעבודה (אחרי הקפאת העלים השטופים). מדובר ב- KALE ; בן משפחת המצליבים, מין כרוב נוי שכזה ובאופן מעשי ממוקם בין עלה גפן לעלה מנגולד.  בניטרול נוזלי הבישול, יש לו איזו חמצמצות עדינה. רכשתי את עלי אצל ענן שיאון מאורגני'לה בשוק האיכרים. בתמונה הקייל (לא ג'ון ולא ג'יי ג'יי…) עם ידידיו הפלפלונים והגמבות בדרך אל הסיר. בריאותניות ותזונאים כורכים לקייל כתרים תזונתיים ובריאותיים למכביר, כך שיש גם ערך מוסף. 

 

חידון קטן לשבת

יום שישי,30 ביולי, 2010

מי מכיר "חיה" זו?

רק היום התוודענו ומחר כבר אכין איתה משהו…

איך קוראים לזה ומה יעלה בגורלה…

ענו בתגובה או השארו איתנו.