FOODHA'S GOURMET DIET

גילוי מרעיש מהסליק האטום בגינזך של פודהה, הוא שלא נגעתי (תוך מחאה וסלידה) בכל חפץ ששמץ סלק ודבר סגולה בו, עד הגיל המופלג של 29.

מורשת אבותיי ואמותיי, העבירה  אלי מטען גנטי שמקורו (לפי הא"ב) באמסטרדם, בסרביה (או מקום שהיה קיים  אי שם בין גבולות רומניה ורוסיה של טרום המלחמות העולמיות) בריסל, וגאליציה. עד כאן הכול טוב. הסתדרתי לא רע עם התורשת והמורשת, לבד מכמה  עניינים מאוד לא סגורים בתחום המזון האיכותי… בקיצור לא נגעתי בכל מיני מאכלים ומזונות יהודיים, ובעיקר בסלק שאותו ונגזרותיו היה קל מאוד לזהות , ומייד לסרב .

הכול השתנה באבחת פומפייה אחת, אי שם בשנת 1988 עת הוזמתי לראשונה לסעוד על שולחנם (הבולגרי) של חמי וחמתי היקרים. (שאז עדיין היו ההורים של חברתי…) בין המגוון הגדול, המרשים והטעים הסמיק לי פנים סלט סלק ארגמני. המעמד, הכבוד והכוונות המשפחתיות כלפי רעייתי לעתיד, לא השאירו לי ברירה, וטוב שכך. טעמתי ונכבשתי. ומאז פיתחתי מערכת יחסים טובה מאוד עם עשרות ומאות סלקים.

השבוע הכנתי, לארוחת שישי משפחתית ענפה, בדיוק את סלט החניכה שלי והוא מובא כאן בשחזור מדויק ונמרץ:

3-4 סלקים בינוניים מבושלים עם קליפה (כשעה שעה ורבע), אפשר אחרי הקרור להסיר הקליפה כמו כפפה, ולרסק בפומפייה גסה.

3 ביצים קשות מגורדות בפומפייה דקה.

100 גרם אגוזי מלך קלויים ומגורדים כמו הביצה, דק.

שן-שתיים שום כתושות

מיץ מלימון בינוני

3-4 כפות מיונז

מלח ופלפל שחור

לערבב הכול, אפשר למקרר מראש.

ממש עכשיו גיליתי חצילי באלאדי ממקור חדש (עבורי לפחות) מהערבה. מדובר בחצילים גדולים, בעלי עור מבריק, בשר לבן וטעים ומיעוט גרעינים. יש לי תחושה עזה שמדובר ב"נפולת של יצוא" שכדאי להשתבח בה כל זמן שאפשר. .

הלכתי על אופן ההכנה הפשוט: קלייה בגריל (או אש פתוחה) עד חריכת הקליפה, קילוף מהיר למסננת, וכדי "להכות" על החציל בעודנו חם מיהרתי להוסיף לו 2 כפות מיונז, כף מיץ לימון, 2 שיני שום כתושות,מלח ופלפל שחור גרוס טרי.(עם או בלי פטרוזיליה קצוצה דק) אם רוצים במימד עוקצני ומפתיע אפשר לכתוש (בעלי או מכשיר קהה אחר) 2 כדורוני פלפל סצ'ואן.אם לא פלפל שחור גרוס או ירוק קצוץ יחריפו בהתאם

הצילום נועד להפגין את גודלו של חציל העל. אם מכינים בטרם עת, אפשר לחמם בטוסטר או גריל ב-100 מעלות קצת לפני ההגשה, ורק אחרי לערבב עם הרוטב על שלל מרכיביו!

ומי שמגיע לשוקה האיכרים התל אביבי, חזרו הארטישוקים של נועם מניר בנים, ולצידם חצילי (חממה) קלילים וטעימים.

מובן שאצתי לרכוש… סוף סוף (גיליתי) שהגיעו אל המדפים אצות ארץ הקודש טריות ולא סתם נקטפו בין הגלים המרוססים, אלא שהן אורגניות עם חתימה "השדה" וכשרות (הרבנות כפר הרא"ה).

הם נולדו והתפתחו במכמורת כחלק מהיוזמה המרתקת של בועז צאירי ושותפיו. מצאתים באורגניק מרקט ואני מניח שבעוד חנויות אורגניות/טבע הן עשויות להימצא. האצות שרויות המלח ­(ומומלץ מאוד לשטוף ולסנן) ותפוגיותן המקררית (יותר מ) 3 חודשים. 100 גרם של  ULVA  או GRACILARIA בירוק עמוק ובסגול עדין.  מחיר אריזת כל אחת האצות – 16.90 שקל.

ולסלט (עוצו אצה ותוסלט) המופיע בצילום התלוו:

• 6 מלפפונים קטנים (של סגל) או אחרים, מגופררים בחלק של הקליפה.(כלומר חתוכים כחצי ס"מ עם הקליפה, עם מיעוט בשר מלפפון מגורען ורטוב)
• 2 קולרבי מגופררים
• חצי אבוקדו בקוביות קטנות
• כמה גבעולי בצל ירוק פרוסים דק באלכסון.
• הכול עורבב עם האצות (לחות אך מיובשות יחסית)

רוטב:

2-3  כפות שמן שומשום עדין, רבע פלפל חריף קצוץ או חצי כפית ואסאבי, כפית מירין, 2 -3 כפות מיץ ליים(או לימון), כפית חומץ אורז, ניעור משותף ועל הסלט.

פזורה עליונה – כפותיים שומשום לבן/שחור קלוי (או תערובת יפנית מקבילה)

אם בכותרת מופיעות 14 סוגי עגבניות סימן שאייל שני מייד יופיע. ואחרי שביקרנו בצפון אברקסס אהבנו מאוד את האוכל וההגשה (וכמובן את הראש של אייל שני) הצטערנו קצת על הניהול, הקשר בין המטבח לקדמת המסעדה שמוריד לא מעט מעוצמת החוויה הכוללת. כאמור הכל טעים מאוד, ובין שאר האפשרויות הרבות לקבל עגבניות, ואכן שני סוחט ממנה את כל מה שיש לה, כמעט בכל מנה שניה בתפריט. מעניין מתי תופיע (כריבה?כטארט טומטאן?) גם בקינוחים?

בני הצעיר הסתקרן מה יכיל סלט "10 סוגי עגבניות שאין מי שיגדל אותן יותר"?. ביקשתי שלא יזמין והבטחתי להרחיב בנושא. בבית כבר חיכו לי 5 סוגים מהשבועיים האחרונים בשווקי תל אביב. ביקור נוסף אצל ירקן ברמא'ג הוליד עוד 8 סוגים והאחרון נקטף דווקא במגה (יחד עם הקוטג' והחלב). הכבודה הצהובה-כתומה-אדומה נחתכה (לא קטן מידי) לקערה ונוספו  אליה חצי בצל אדום קצוץ דק, חצי פלפל חריף (לא כל כך חריף), מיץ מלימון קטן, 4 כפות שמן זית, מלח ופלפל שחור:

יצא נהדר. הכי כיף "המיץ" שנותר, בעיקר ספוג בלחם.

חשבנו עושים חיים, ואני בכלל (אם אפשר להגיד כך) שונא גפילטע פיש, המסמל בעיני, מלבד תוצר לא כ"כ טעים של דג שלא מן האיכות הגבוהה, גם מסורת מהעבר היהודי גלותי של אוכל עני ועוד בקרב קהילה שנתפסה בעיני שכניה הגויים כעשירה. ובנוסף הג"פ לוקח את הטכניקה שאולי הכי פחות מחמיאה לדג – בישול. דג נחות, בישול מה עוד יהיה? אבל נעזוב זה ונשוב לענייננו. לשירות מילויים ב-7 מנות שהסתבר, לחיכי ועוד כמה חיכים נבחרים, כטעים יותר:

א

צמד פלפלונים(שדה משה)קלויים ברכז בלסמי, שמן זית, קצת נענע וטימין וטיפת טבסקו, במילוי גבינות צאן אל (ציפורי), שניהם מהגדה הצפונית של שוק האיכרים. על מצע טריו עגבניות שרי-תמר מגוונות עם נבטי חרדל.

מרק שורשים, ערמונים, כמהין, ציר עוף ועוד טובין כמלוא הסלקוזאורוס המרוקן. סלקי ענק שנאספו ממוכרים תמהים ביותר ברחבי שוק הכרמל, נחפרו בעדינות ע"י צוות הארכיאולוגים של פודהה קורפ.

רביולי קר של קולרבי, פרוסות דקיקות וחלוטות, ממולא בסלמון (קנדי) מעושן, אבוקדו, יוזו , צ'יפוטל, כוסברה ועיריות, ומובזק שומשום ואצות טחונות. לקישוט טיפת שמן לובסטר, כן יש חיה כזו והיא נרכשה בשוק של האי גראנוויל בוונקובר והובאה לארץ הקודש בדיוק למעמד ראוי זה.

סנדביץ' טונה-סאי לייט, טונה טרייה צרובה, בין עגולי חסה אמריקאית, עם פרוסות ביצה קשה וחומה, תפ"א ראטה וסלסה/טפנד של לימון כבוש (ביתי) זיתים שחורים וירוקים ואריסה.

קערית פילו במילוי מנגולד, עלי סלק ותרדים, קצת בצל אדום, עם יוגורט כבשים , סומאק ושבבי צ'ילי. בשמחה ולבקשתה של תמרהינדי החביבה מצורף המתכון המפורט להכנה:

משתתפים:

• כמה חבילות מנגולד, עלי סלק או אגודת תרד גדולה, עדיף טורקי, או קומבינציה, כפי שהייתה במדגם המצורף. (את הענפים הלבנים /אדומים של המנגולד קוצצים דק ומצרפים לבצל:)
• 2-1  בצל אדום קצוץ דק
•  2 שיני שום פרוסות דק.
• מלח, פלפל לבן, צ'ילי, סומאק .
• כפית חמאה וכף שמ”ז .  או קצת יותר תלוי בכמות הירוקת….
• יוגורט משובח וסמיך (יוגורט באפלו ביצרון, כבשים צאן-אל גם מחלבות השומרון ובית יצחק יעשו העבודה.

תסריט:

חולטים תרד ברותחין ומייד טובלין בצוננין. מסננים ברשת. אם יש עלים טריים וצעירים אפשר לוותר על החליטה.

מטגנים/מאדים את הבצל, השום במחבת/ווק עם החמאה והשמ”ז. קוצצים ומוסיפים את התרד.מערבבים כמה דקות, ממליכים ומתפלפלים.

מערימים בקערית יוגורט, עליו ו/או מסביבו מסדרים את התערובת. זולפים יתרת השמ”ז. והמקפידים בדקויות יוסיפו כמה טיפות חריף או טבסקו. או הפוך כפי שיפורט להלן.ניתן ליהנות מהמנה בעודנה חמה, חמימה וקרה. לתפארת הבלקן!

*אם רוצים קעריות פילו המוסיפות לעניים קראנץ פריך מחד וקלוריות טעימות מאידך, עושים כך: רוכשים עלי פילו (ליאון ובניו , אלי ואבי, רח' עולי ציון 17 ,הרחוב של שוק הפישפשים כמעט בחיבורו עם שד' ירושלים) לוקחים דפים וחותכים לריבועים, בין כל 4-5 מורחים חמאה מומסת ומכיניסים לכלים חסינים או תבנית שקערוריות (אם יש) ומכניסים לתנור 180 עד שמקבל שיזוף חום. מוציאים .

לתוך קערית הפילו שנוצרהבאפיה, כשהיא חמה או בטמפ' החדר מכנים תערובת (חמה או פושרת) מנגולד/תרד וכו', למעלה נותנים בכף יוגורט ומזליפים שמן זית עם פלפל חריף קצוץ או שבבי צ'ילי ומעט סומאק. 

שלושה ממולאים: כרוב (באלדי) גזר (בוכרי) וארטישוק (ירושלמי) בסגנון צפון אפריקאי ומזרח תיכוני. למתקשים בגיאוגרפיה: מימין הגזר , במרכז הא"י ומשמאל הכרוב. כהצעת הגשה הותר למשתמשים להוסיף למנה יוגורט באפלו. למעוניינים ביציאה מיידית למילויים הרי מתכון זהה בתוכנו.

סלט פירות ממולא  בחצי אננס (מעין חצבה) עם פומלו, תפוז, קיווי, ענבי קרימזן, פטל, אוכמניות, רימון, פסיפלורה ותות. במקרה זה בא לשימוש "מחפרון" ידני מיוחד המסלסל בסיבוב את בשר האננס תוך שהוא מפגין גזענות מופנמת ומשאיר בתווך את הגזע ה"עצי" . המנה עוטרה בשבבי פיסטוק ומקדמיה קלוייים.

פרפה קרוקנט – של שפית אחוזת שאטו B עם שוקולד מעולה ואגוזים מקורמלים, לכל מי שהתאפק לאורך כל הדרך.

מעשה בפודהה אחד, שבת דודתו החמודה נזכרה וביקשה מתכון חביב לארוחת יום השישי. וכך היה הדבר (מומלץ, אגב) שהמתכון המקורי של ארז קומורבסקי נתפרסם פעם במוסף אוכל (אולי שמנת של הארץ). מדובר היה בלחם עב דופן שרוקן מתוכנו הרך משהו ואל תוך הריק הוכנסה מוסקה. כך במקור עם רוטב בשמל עתיר טעם, שמנים וקלוריות. פודהה שלנו חמל על בני משפחתו החביבים ואף על גזרתו הוא והחליט  על שינוי כיוון – שידוך ים תיכוני של מוסקה וסינייה. השאר – היסטוריה.

קודם כל פנה פודהה לאחד האופים החביבים עליו – דגן מבר לחם לצורך התייעצות לוגיסטית לגבי הלחם הבכיר שייבחר ככן השילוח למתכון. קבוצת המיקוד שנערכה יומיים לפני הארוחה הוגשה בלחמניות שאור – כמנה אישית והוכתרה בהצלחה רבה, ולארוחת השישי נרכשו צמד פילונים כל אחד נולד (במז"ט) במשקל 900 גרם .

• 3-4 חצילים גדולים פרוסים חצי ס"מ לאורך (הכי טוב באלדי מראובן)
• 2 בצלים גדולים קצוצים
• 2-3 שיני שום כתושות
• קילו בשר טלה טחון
• כוס פטרוזיליה קצוצה דק
• 3 כפות לימון כבוש וקצוץ
• 3 כפות צנוברים קלויים, או מושחמים קלות במחבת
• בהרט, סומאק, מלח ופלפל שחור  (או מעט חריף קצוץ )
• שמן זית

דרך הפעולה:

מושחים את פרוסות החצילים בשמ"ז מתבלים במלח ופלפל שחור וקולים בגריל בחום גבוה משני הצדדים. (אפשר גם לטגן ולספוג.)

מטגנים את הבצלים והשום בשמ"ז, מוסיפים הבשר, מטגנים קצרות, מוסיפים לימון כבוש, תבלינים, צנוברים ופטרוזיליה ומורידים מהאש.

מורידים ללחם, (ויהא זה פילון, לחמניות אישיות או לחם כפרי עגול,) את הכיפה בערך בשליש גובהו. אם אפשר להשאירה מחוברת, מה טוב..  ומוציאים בזהירות בסכין את התוכן (אפשר לחתוך בצורה רצוייה ולעשות בזה שימוש מושכל אחר) ומשאירים "קירות וריצפה" של 2-3 ס"מ.

מסדרים בשכבות פרוסות חצילים קלויים, בשר, חצילים. מכסים ברוטב הנ"ל:

• חצי כוס טחינה
• נפח דומה (או קצת יותר) של יוגורט משובח
• 2 כפות מיץ לימון
• 2 כפות מים.

מערבבים ומושחים על החצילים. אפשר להבזיק קצת פטרוזיליה קצוצה ועוד סומאק ואז מחזירים  וסוגרים את כיסוי הראש. עוטפים בנייר אלומיניום ול-30 דקות בתנור ב-180 מעלות.

מנה המקסימה את חוזיה, (שעשויים לשאול, איזה לחם גדול, את/ה אפית?) מאוד טעים. הלחם סופג את כל העסיסיות. צריך סכין חד מאוד לחיתוך ומשטח רחב ויציב. בהגשה זה עשוי שלא להיראות במיטבו, אבל הטעם מכסה על הכול.

גם בחימום חוזר אחרי יומיים- שפתיים יישקו.

*במידה  ומצ"ח בעיניך אשמח אם יתאפשר לך להשאיר תגובה ובה החלטתך לגבי הכותרת הראויה.

המועמדים הסופיים:

ממולחם

גפילטע BREAD

מסיפורי שלום על-לחם

הבית של סינייה

לחם הפתעה

טיל פילון (FILONE)

המועצה הלשונית המייעצת תציב בראש הפוסט את השם הנבחר בעוד כשבוע.

אין כמו יום שמשי חביב של חורף כדי לשגר עוד מנה ומתכון מנצח של סביצ'ה אהובתי:

• פרוסות של פלמידה לבנה (או כל דג ים לבן)
• קוביות קטנות של סלק מבושל או חי
• קוביות קטנקטנות של חלקו החיצון (בלי הגרעינים) עם הקליפה של מלפפון או שניים או ארבעה אם הם הקטנים של איתן סגל.
• שאלוט קצוץ או בצל אדום או עירית
• כוסברה קצוצה
• פלפל חריף קצוץ לפי הסיבולת האנושית המיועדת
• מלח אטלנטי או פסיפי (או כל גסות אחרת)
• מיץ ליים, לימון או יוזו אם בנמצא
• אפשר לטפטף מעט שמן זית עדין או שמן אגוזים
• עיטרתי בתירס קלוי/אפוי שקיבלתי מתנה משוק האיכרים (של לוס אנג'לס) חמוד ומוסיף קראנץ' בטעם חדש. (פופ קורן או שומשום או אפילו חמניות/דלעת קלויים יעשו עבודה תואמת)עדכון נוסף: בעדן טבע מרקט מצאתי תירס קלוי דומה ואף טעים יותר.

הסלט הראשון שעלה להיכל נוקיהו, יחד עם פודהה למשחק הראשון בליגת העל התכבד במרכיבים הבאים:

מיזונה, ארוגולה, חסה, נבטי חמניה, נבטי קולרבי, בצל ירוק, עגבניות שרי חצויות, גרגירי רימון.

רוטב וינגרט: 3 כפות שמ"ז, כף לימון, כף בלסמי, ש"ש קטנה כתושה,כפית דיז'ון, מלח, שפג"ט. 

כעיטור קראנצ'י הצטרף להרכב שחקן חיזוק אמריקני: "אפוני" אדממה (סויה) אפויים/קלויים בואסבי. ניצחנו.

נכון לעכשיו מצאתי את ההודית הטובה בעולם.  לא הייתי בהודו, למרות שסיימתי צבא ואת הפטריות שלי אני מעדיף משוק האיכרים ומוקפצות קלות , אבל ניסיתי לא מעט -מסעדות הודיות – בניו-יורק ובלונדון. בינתיים זו החוויה המושלמת.  

 VIJ’S הוא שם המסעדה (והאיש). קצת קשה להגייה, אבל מאוד מומלץ, אפילו אם היא נמצאת אי שם בוונקובר. קראתי פה ושם במישורים הוירטואליים ובני הסב  תצומתי לכך שמדריך זאגאט הרחיק לכת והעניק למקום לא פחות מ-28 נקודות. גאיו העניקו לה 16 , אקדים ואומר- מסעדה עשר!

ויקראם ויג'ס ורעייתו הקימו את המקום, הפועל ללא הזמנות. כדאי להקדים ולבוא, או לסור ל(מסעדת ה) אחות הקטנה – RANGOLI הצמודה ופועלת באותה רוח ושלל טעמים, אך בסגנון פשוט יותר. הדרך השגרתית היא להגיע, להירשם, לעבור לבר, להיכנס לאווירה עם מוחיטו הודי (לדוגמא) ותוך כדי המתנה בעמידה או ישיבה, ליהנות מצ'ופרים. מלצרים מגיעים מידי פעם עם מגש טעימות FINGER FOOD לכל הממתינים, ואכן יש טעם לחיכיון ורצוי גם ללקק את האצבעות.

האמביינס במקום נעים, רגוע, לא משדר תחושת מסעדת עילית, אלא מקום יעיל ומעולה. מילצור חביב, קהל רב-מגדרי והעיקר האוכל: כפתיח אכלנו מנה שנקראת PUNJABI HEART ATTACK , כף גדולה בטוב טעם, עושר תבליני מעודן עם קראנץ' מפתיע ופאנץ' בכל ביס, הכיל בתרגום חופשי, שבבי קשיו חריפים, סוכר נא, פאניר וגי (חמאה מזוקקת) ולווה בסלטון קינואה לימוני, וחבל שהיו רק 2-3 נגיסות. ממש כאפה לפנים.

פתיחה מסחררת. עוד ראשונה הייתה קבב כבש ( KEBOBS MUTTON) עסיסי ונהדר גם הוא מלווה קארי בנגלי מושלם לחיכי.בעיקריות פנינו לשרימפס לוקאלי (קולומביה הבריטית) והאליבוט עם עדשים שחורות בקארי קוקוס-לימון. אכלנו גם את מנת הדגל העונה לשם החביב "כבש על מקל" LAMB POPSICLES המתארת בפשטות צלעות כבש מעולות המשתכשכות בבריכת שמנת חילבה, ולידה שוחים תפוחי אדמה ותרד מכורכמים.

תשואות הידד לויקראם ויג'ס הקוסם וצוות המטבח שלו, המורכב מנשים הודיות בלבד.האמת, מזמן לא עברתי חוויה שבעטייה רציתי לשוב מיידית למסעדה, כדי להמשיך ולאכול את כל התפריט אם אפשר….ולעמוד מקרוב, עם כל בלוטות הטעם שבפי על מנעד יכולותיו הקולינאריות של השף. כזה כיף היה!

כמעט וסיימנו בזאת, אלא שלבסוף נתקנחנו במין פודינג אורז (מסוג מיוחד) עם קינמון, שחתם מעגל והחזיר אותנו "הביתה", לבולגריה לדייסת הקינוח הזהה כמעט לחלוטין של סבתא והחמה האהובה.כוס ריזלינג, מים  והסיכום 106 דולר קנדי. שכ"ס, שווה כל סנט!

כדי למתוח את החוויה, ובעיקר כדי להעניק לשאר ב"ב קמצוץ מהעונג אצתי רצתי לאתר של ;VIJ’S  יש בו מתכונים ספורים. בחרתי להכין ירקות בקוקוס וקארי, מרבית המרכיבים זמינים בישראל, כ-30-40 דקות מהכנה ועד הגשה וטעים מאוד. כדי להשלים את הארוחה הכנתי אורז לבן ועיטרתי בשרימפס טרי  (7 לסועד) מוקפץ דקתיים בווק, ותוך כדי סחרור לוהט התעטף גם בחצי כפית תבלין קארי, חצי כפית תערובת גאראם מאסאלה לדגים ו-2 כפות קוקוס טחון. לא אכזבתי ולא התאכזבתי.

סיפורנו הקקטואלי החל לפני כשנתיים,  בעת שסרנו להתייעצות עם ד"ר אייל בוצר, בטרם אופרציה דנטאלית. אייל, שכעת אנו כמעט כמו משפחה,  לבד מהפן המקצועי העניק לנו סיור מרתק בגנו ולא רק שהסביר ותיאר אלא אף העניק לנו שי, עלה של קקטוס. "נעצו אותו, כך כמו שהוא באדמה והשקו, זהו" הוראות מסובכות מעין אלו הם קלי קלות לפודהה, שכך עשה. חלפו הימים והחודשים, מים (לא רבים מדי) זרמו אל הקקטוס העונה, ככל הנראה לשם נפוליטוס ומקורו במשתלת וולך בגן שומרון (ממנה הגיע אלינו גם היוזו…) והנה עלה וצמח הפרח והוא ירוק לא פחות מהקקטוס של השכן.

משהגיע לפרקו איתרע גורלו וכמה מעליו הצעירים נחתכו באבחה מהירה והשתלבו באופן מקסים במתכון המקסיקני המקורי הבא. (כדרכנו מותר לשחק עם הכמויות).

2 קלחי תירס מבושלים 5 דקות ברותחים ומגולענים.

כ-500 גרם פרגיות ("סטייק צלוי") ופרוסות (היו לי שאריות, גם חלקי חזה עוף או מוגרל יתאימו)

2 שאלוט פרוסים ומטוגנים

300 גרם עלי קקטוס נפוליטוס צעירים, פרוסים וחסרי מנוח

בווק או מחבת 2-3 כפות שמן תירס, מטגן שאלוט 3-4 דקות מוסיף קקטוסים מקפיץ עד שמשנים צבעם מירוק חי למת… מוסיף עוף ותירס מערבב דקה נוספת. ולצלחות.

מרטיב בנ"ל: מיץ מלימון, מלח, חצי פלפל חריף קצוץ דק, שן שום קצוצה דקיק

לעיטור הגבורה – חצי עד כוס עלי כוסברה (לחובבי הז'אנר).

יתלווה לאורז, יוכנס לטורטייה, או ככל הנדרש.

בעקבות פניה של "האב" המסור נתבצעה בדיקה ואכן בטעימה של אשמורת שלישית – העלה בעל חמיצות-מליחות קלה של מלפפון מלוח בחומץ, בעוד שבטעימה שנתבצעה בשעות אחר הצהריים היה טעמו תפל וכמעט ניטרלי לחלוטין. פודהה מזמין את קהל המבליגים לבדוק בעצמם. ומי שמעוניין, מוזמן למסלעה המרכזית שבסמוך למדשאות,בכל שעה שלא תהיה.