ארכיב עבור 'המלצות'

קופי בר כמעט בן 17

יום חמישי,5 באוגוסט, 2010

הקופי בר כבר בשנתו ה-17 ועדיין נותן את הסחורה ומתקתק. ניסיון המעבר לסביבה "חביבה יותר" נטולת פגעי בלייני השעות המאוחרות נדחתה או בוטלה, חלוקת הנטל בין מתי ורותי, ואף על פי כן- המקום נותר כשהיה; ביסטרו ישראלי פתוח לעולם, עם תפריט נרחב ולוח (וגיר) המיוחדים.

היינו בערב שבת, ערביים של שישי משפחתי נרחב ולמרות שהיה מלא, (במשמרת ראשונה ומוקדמת) השירות ללא דופי (ואפילו זכינו לטיפולה המלצרי הראוי של עומר שיחד עם אימה טלי שותפות להתנדבות במטבח של מאיר השמן!).

משמרת הסתברה כמאוד מסלוברטת : מגיש ספורט ופרזנטור של בנק על משפחתו, בעלי זיכיון רשת המבורגרים עולמית ומשפחתם, זוג שחקנים שהוא גם זמר עם משפחתם וגם חבר טוב שלנו שהוא עו"ד להיט עם ב"ב (בנות ביתו). כולם, כך נדמה היה, אכלו בנחת.

ככלל אין נפילות, אבל יש שיחוקים מדוייקים: ירקות האנטיפסטי מצויינים,  הקארפצ'ו (מהלוח)  עם סלק אפוי איולי חזרת ובייבי בזיליקום היה מעולה, מוסר הים (אף הוא מהמיוחדים) היה טוב מאוד  ולבני נשאר ספייר-ריב לאבא שהיה עסיסי (סויה , קרמל וג'ינג'ר) עם קלחי תירס וגם גרעיני תירס קראנצ'יים (אם אינני טועה). גם בטעימות הקינוחים לא היה שינוי דרמטי ברמה. מרבית כוחות פודהה שבו הביתה שבעים ומרוצים.

עלה וקייל

יום שני,2 באוגוסט, 2010

במסגרת שירות המילויים הכה חביב עלי נבחר הפעם עלה ירוק , רחב וקל לעבודה (אחרי הקפאת העלים השטופים). מדובר ב- KALE ; בן משפחת המצליבים, מין כרוב נוי שכזה ובאופן מעשי ממוקם בין עלה גפן לעלה מנגולד.  בניטרול נוזלי הבישול, יש לו איזו חמצמצות עדינה. רכשתי את עלי אצל ענן שיאון מאורגני'לה בשוק האיכרים. בתמונה הקייל (לא ג'ון ולא ג'יי ג'יי…) עם ידידיו הפלפלונים והגמבות בדרך אל הסיר. בריאותניות ותזונאים כורכים לקייל כתרים תזונתיים ובריאותיים למכביר, כך שיש גם ערך מוסף. 

 

חידון קטן לשבת

יום שישי,30 ביולי, 2010

מי מכיר "חיה" זו?

רק היום התוודענו ומחר כבר אכין איתה משהו…

איך קוראים לזה ומה יעלה בגורלה…

ענו בתגובה או השארו איתנו.

ציר הבשר

יום רביעי,28 ביולי, 2010

 

הציר המרכזי נושא הבשר נמצא בחיפה, די בתחתית אך בשיא הגובה, בכיכר של שד' הציונות ואלנבי, ממש בפאתי ואדי ניסנאס. אשתקד כשעברתי בציר התנועה בין תל אביב למחנות הקיץ צילמתי תמונות נוטפות שומן כבש ועסיס עגלים, אולם יד נעלמה (של פורץ) גנבה בחשכת (אותו) הליל את המצלמה. שבתי כמובן לשווארמת אמיל לתענוג הבשרים. מחשש שהשודד ישוב למקום הפשע, מיהרתי להעלות עדות המובילה את מצעד השווארמה של פודהה.

אסיף סוף סוף

יום שבת,24 ביולי, 2010

חג האסיף יחול רק עוד חודשיים, אבל גם אנחנו התאחרנו מאז נפתחה אסיף ברחוב לילינבלום ורק עתה ביקרנו לראשונה. המסעדה מוגדרת ואכן מעבירה את תחושת הביסטרו, מקום קטן יחסית, נעים ונוח אך לא מפואר, כך שתיירים יחושו בנוח לצד תל אביבים בקצרים וכפכפים.

במטבח ידיים וראש נשי ששומר על דיוק ועידון משהו, אף על פי שבכל מה שטעמנו היה איזה טוויסט קטן, לפעמים כמעט ונעלם, של איזה ירק ששינה את צורתו ומרקמו, איזה ממרח (מפול?)  פוקצ'ת ("אייל שני-רפי כהן") חביבה, לחם אגוזים  טוב ולחמנית סלק אדמדמה. הכול מדויק וטעים מאוד כמו מטבח ביתי מושקע ומשודרג.

 תחושתי שבמידה וגבר היה השף או הטבח המוביל היו הקצוות קצת יותר "פרועים" לכיוונים חריפים-חמוצים-מתוקים, אבל אולי זה רק בגלל שישבתי מול המטבח וראיתי את ההתנהלות הרגועה והמיומנת. של העושות במלאכה. (ואולי זה בכלל האופי הנשי היותר יסודי ומאורגן ופחות  לוחמני, תחרותי …)

 

אהבנו את הפתיחים הקטנים, ברוסקטות לתפארת, נושאות מרכיבים משובחים שמתחברים היטב, עלי גפן ממולאים בדג על הגריל, מקסים לטעמי! (ובנוסף- טעים ודיאטטי). סלט עם סבידה או קלמרי וסלק שהיה טוב, החייל נהנה מאוד מפפרדלת הטלה, דקות ספורות קודם לכן קיבל דיווח שהפסטה טרייה שבטריות ונמתחת במכונה רגעים לפני ההכנה.  כן אכלנו מנה מאוד אסטטית ולא פחות טעימה ומגוונת של פילה דג (מוסר) עשוי במדויק על ריזוטו שחור לצד לוכסני/שביבי אספרגוס ונקטרינות חמצמצים, שהיו מעולים.

 

גם בעניין הקינוח –  עוגת שקדים עם גלידת וניל ומין קומפוט קל של פירות יבשים – לא נם שומר ישראל על משמרתו.

הספקנו להחליף מילות נימוס עם "קולגה" מימי המזכירות הארצית של תנועת הצופים ובדרך החוצה להמליץ בכל פה על "הכול" לשכנים ובני דודים של שכנים משכונת הילדות. נוסטלגיה מעודכנת, חגים וזמנים לששון.

מצא את האומצה הטובה בעיר?

יום רביעי,21 ביולי, 2010

זו הטובה שאכלתי בישראל, השבוע בתל אביב רבתי, היכן?

מדובר בפורטרהאוס.

תשובות יתקבלו.

סלטה – שלגון באוויר – פסגת הקרח

יום שבת,17 ביולי, 2010

שוק האיכרים, יום שישי בבוקר המוקדם. שני צעירים בדוכן חדש, פורקים מקפיא ומתארגנים. אני מבטיח לשוב אחרי ההליכה לאורך חוף הים התל אביבי. למזלי כך עשיתי. מרכולתם אחת ויחידה - שלגוני "תערובת" פירות פשוט אדירים, מפירות אמיתיים (שאת חלקם אפשר ממש להרגיש ), מיצים וסוכר. כל שלגון ,הם מעידים, 102 קלוריות של עונג צרוף במרקם משתנה. "ארטיק" הבוטיק עונה לשם "סלטה", שלגון-על משובח. צפויה להם, להערכתי, הצלחה רבה מאוד, אם רק ימשיכו להקפיד על המוצר ויכלכלו את צעדיהם בתבונה.  בקרוב, הבטיחו, תהיה למוצר אריזה מודפסת וצפויה כניסה לרשת חנויות.

כל ארבעת הטועמים התלהבו מאוד. אישית נתקלתי רק בחו"ל במוצרים מקטגוריה זו, של שלגוני פרמיום על בסיס פירות שאינם סובלים מתיעוש יתר. יתרון ה"סלטה" היא ברעננות השלגון ושילוב הטעמים בכל לק וביס. המחיר 10 שקל לשלגון אחד ו-45 לחמישה.

הוא לא כבד הוא אורגני

יום שבת,17 ביולי, 2010

די קשה היה למצוא בשר עוף ומוצריו טריים ואורגניים כאן אצלנו בתוככי הקרת. לא עוד. זה כשבועיים יש אספקה שוטפת (טרי כל שלישי וחמישי) של מגוון נתחי תרנגולות; ניסיתי שניצלים וכרעיים ושלשום פניתי לכבדי עוף.

המתכון שנבחר נסמך על זיכרון טעים מתחילת ימיה של "שילה" מבן יהודה, שם הוגשו כבדי עוף עם תבלינים 'תימניים' אם ז"אמט*:

חצי כפית חילבה טחון

רבע כפית כורכום (או קארי צהוב)

רבע כפית זרעי שומר כתושים

רבע כפית כמון

מלח ופלפל שחור טחון טרי

500 גרם כבדי עוף חצויים לאונות, נקיים מגידים ופרפראות ויבשים.

3 כפות קמח ל"פידור" הכבדים.

 

בצל-שניים פרוסים ומטוגנים בחמאה, או שמ"ז או שומן אווז.

אם ביד המקרה או בכוונת מכוון לקחתם את המלצתי והעשרתם את מקררכם בחמאת "אשירה", זהו השלב שבו מאוד כדאי להביאה לידי שימוש!

 במחבת המשומנת מטגנים גם את הכבדים המקומחים עד שהם עשויים כפי שאתם אוהבים. אני זירזפתי בתערובת בתבלינים. אפשר להסתפק במלח ופלפל שחור.

 *זכרוני אינו מטעני, וגם אם כן זה יצא נהדר.

אחרי גול ופס – הכדור אצל מירי פסקל

יום שלישי,13 ביולי, 2010

אחרי כחודש של מתח מול המרקע הצבעוני והמרהיב עם צעקה וקריאה פה ושם, הגיע לי בדיוק בזמן מועדון לילה שהצחיק אותי מאוד, בעיקר יובשנותו והכיוונים המאוד מקוריים של אבי אטינגר. ברם, שיא השחוק והדמע התרחש אמש מול מירי ומרעיה. (אחד העם 101) בני הצעיר ואנוכי פעינו וגעינו מצחוק ודמעות, לא פעם.  לא כאן המקום להתעמק בהיבטים קולינריים, דיני כשרות וביקורת מסעדות במסה, כפי שבאו לידי ביטוי בפרק השני.

מאוד משעשע ומומלץ, כל שני ב-10, עד הפרק השלישי, צפייה ברשת.

שפע מחמאות – עושר ואושר

יום שבת,10 ביולי, 2010

שלום על-לחם. תצוגה מדהימה באיכותה נגלתה לעיני במקרר שמול פינת הטעימות בבר לחם  הנאות-אפקי. במקום חמאה או שתיים יש במקום כ-16 סוגי חמאה. התעניינות וקצת שאלות הובילוני למקצה טעימות, וכוח העמידה שלי הוטל בספק חלבי-שמנוני וענוג.  בר לחם חברו למשווק-יבואן של חמאות פרימיום מאירופה: חמאת פארמג'ן וחמאת כמהין מאיטליה, (משתיהן טעמתי והן ראויות בהחלט) חמאת עיזים הולנדית, חמאות מומלחות ו"מתוקות" ומבחר עילי צרפתי שעד היום צריך היה להגיע לארצות המקור כדי להשיגן, וגם שם לא בכל סופר כמובן.

לפני שהציגו בפני את המכלול בחרתי חמאה צרפתית, כך סתם. ECHIRE שמה, ושיטוט גוגלי קל הבהיר שמדובר ככל הנראה בטובה בעולם (או לפחות כמה אושיות , סבורות כך). בעבור 35 שקל מקבלים 150 גרם ממה שעושות פרות במחוז ייחודי בצרפת, שמרבית התוצרת 85% נשארת בצרפת, וג'ואל רובושון מעשיר (רק) בה את רסק תפוחי האדמה שלו בדרך לפיסגת הפירה.

מקווה שרבים יבחרו לעלות על דרך הפרימיום , כדי שהמבחר יישאר ויתרחב, כי לצערי האישי, רק מכפות ספורות בשבוע אוכל להשתמש. ניסיתי בהצלחה – בצהריים של פורענות קלה-  פירה (תפודי ראטה) עם כף אשירה.