ארכיב עבור 'המלצות'

פלוגי, בניימינה.

יום שני,16 במאי, 2011

מפגש של מיטב מעצבי וממציאי פרדס חנה- כרכור עם נציגות בכירה מתל אביב הביא להצעתה המקומית של טל, לבחור הפעם להמשיך על הדרך לזיכרון ולעצור בבנימינה, מעט אחרי תחנת הרכבת במסעדה – קפה המשפחתי "פלוגי".

 

המקום צבעוני ומאיר פנים, ביתי ומזמין וגם המלצריות הקרינו חביבות (חוץ תל אביבית). התפריט העסקי הרנטבילי בצהריים הביא, כוס גזוז, לחמים זעירים עם טחינה, זיתים ומחמצים ביתיים לבחירה של סלט ואנטיפסטי (מוקפד וטעים) ואחריהם סינייה חביבה ולא מתיימרת לפאר המזה"ת ושניצל סינטה נרחב ומשביע עם רטבים, חרדל-מיונז ומין צ'ימיצ'ורי. לצד אורז או פירה. המחירים בהתאם לעיקרית  (59-69-79) . תחנה אפשרית למעפילים לכרמל ולמישירים על החוף.

מפעל מתוק

יום חמישי,12 במאי, 2011

מחיאות כפיים לידיה החרוצות של איקה שפתחו מפעל שוקולד תל אביבי, שוקולטרי מבהיק בסגול-צהוב וכמובן שוקולדים, טראפלס מרשמלוס ועוד מתוקים משובחים ביותר.  בפינת יד חרוצים ויגיע כפיים. ל'צערי הרב' יצא לי לטעום אי אילו דוגמאות ייצור ותוצאות מוגמרות , והרמה בינלאומית ואיכותית מאוד.

פלאפל העצמאות

יום שלישי,10 במאי, 2011


נותרה עוד קופסת חומוס ירוק (באלדי) בקליפתו. לאחר הקילוף נותרתי עם 100 גרם חומוס ירוק, הוספתי רבע בצל, 6 כפות נבטוטים, חופן בריא של פטרוזיליה, חופניים כוסברה, קצה קיצו של פלפל ירוק חריף, וטחנתי במעבד. לכך נתווספו 3 כפות פירורי לחם, חצי כפית מלח, כפית זרעי כמון וכפית וחצי זרעי כוסברה כתושים. עורבב היטב.


במחבת שמן זית ובצד קערית שומשום. מכשיר הפלאפל (הקטן ביותר, מבין 3) נשלף עם כף הכדורים "שוייפו" נטבלו מצד אחד בשומשום והיידה לשמן הרותח.

יצא חגיגי ובמידה. עם סלט עגבניות, רוקט, בצל בטחינה לימונית. (ואין מה לעשות הירוקים לקחו…)

הו ברצלונה

יום שישי,6 במאי, 2011

באוזניים מתנגנת להקת QUEEN שאין כמותה להכניס לאווירת סוף השבוע הקרוב, הצהוב. קודם לשמוע את ברצלונה, אחר כך את WE WILL ROCK YOU ולקוות שנשמע עוד להיט ביום א' אחר הצהריים.

אתמול בדיוק התקשרו לנסות ולעניין אותי ביין "מכבי" של תשבי ועדן טבע מרקט (אם אינני טועה) אבל אני אחכה לשמוע ממישהו שטעם… (ובכלל מדובר ביין אדום).

עד המשחק לובש המטבח את צבעי היסוד, ממשיכים לשתות קפה בספלים צהובים, ללכת (אמש) לחודש קטלוניה להנאה גדולה בבסטה ולהסתמך על אילנות בריטיים רמי מעלה ומגביהי טוס: ולמי שלא הבחין בדקויות במהלך טקס הנישואין בממלכה המאוחדת, אזכיר- המלכה (של כל הממלכה…) לבשה צהוב, ולמי שאין זה מספיק, עוד טיפונת של רויאל טריטמנט -שעה שהזוג הנאה יצא ברכב הפתוח עם לוחית הרישוי (JUST WED ) בשמיים הכחולים ריחף מסוק חילוץ של חיל האוויר המלכותי, צהוב, אלא מה? צריך יותר מזה?

שאטו בה"ד 1

יום שלישי,3 במאי, 2011

בסיס יחידת המילואים שלי היה בה"ד 1 , הייתי שם לא מעט פעמים והספקתי לעשות את הדרך מהירוק יחסית של מישור החוף אל הצהוב המדברי. הקפדתי לראות ולטעום את כל הניצנים והניצוצות שצמחו בנגב, אולם, מאז השחרור, ב-7 שנים האחרונות לא הדרמתי ברכב אל מצפה רמון.

השמחה רבתה עוד יותר כשהוזמנו לטקס סיום קורס הקצינים של בני. שילוב של התרגשות מהמעמד המיוחד והתשוקה לראות מה נשתנה בנתיב הידוע.

כביש 6 וההמשך המשתפר קיצרו משמעותית את תלאות הדרך והעניקו לנו דקות יקרות. בחרנו לעצור מייד אחרי צומת טללים בחוות קורנמל שתוצרתה מאוד חביבה עלינו. גם הפעם, עם כל המשלחת הייתה זו אתנחתא משובחת;  במרפסת הקרון הקרועה אל הנוף המדברי, כשבאופק מטעי הזיתים של רביבים וחלוצה ועל פנינו טופחת רוח חמימה, התכבדנו ביוגורט משובח (ומי שרצה המתיקו בסירופ תפוחים) תפוחי אדמה וגבינה, 2 סלטי עגבניות לא מורכבים אך מדויקים וטעימים, פיצה מגבינות הבית על עגבניות קדש ברנע, מאפה פילו חם וחביב , והכול כמצופה ונדרש ממסעדונת חלבית באמצע הדרך בין ב"ש למ"ר.

 

המשכנו בנתיב המתפתל בין חוות בודדים, צימרים מדבריים ולא מעט כרמים עד שחלפנו על שאטו בה"ד 1 הוא כרם ברקן בין צומות הרוחות לבסיס ההדרכה מספר אחד. חנינו בצורה מסודרת בהנחיית המשטרה הצבאית, יחד עם מאות ואלפי המשפחות והחברים שבאו להשתתף בשמחת הצוערים. מתחם הבטון הנרחב סיפק המון נקודות מבט אל מאות הצועדים לקולו הקשיש אך היציב של הרס"ר הבלתי נדלה טאיטו. ההגברה הבלתי מכוונת ומספקת ניטרלה מחלק לא קטן את המתרחש, אבל כולם סיימו בשלום, קיבלו את הסיכה על דש מדיהם ונפנו לחלק הארי באירוע – הפיקניק הישראלי הטיפוסי על המדשאות, הבטונדות וכסאות הפלסטיק שפוזרו מבעוד מועד. הפסיפס הישראלי האולטימטיבי משובץ צידניות, שמיכות ומחצלות, הכול נפרש ומתוך המצננים והמייחמים נשלפו כל המטעמים שקצינים אוהבים במיוחד. לא מעט קבוצות הפיקו חולצה טי ייחודית וייעודית למסיים הטרי שלהם, וגם מזג האוויר האפור אך לא מתיש הנעים את הזמן.

 

מקום מבטיח מאוד, אך עדיין בשלבי הקמה, הוא מלון בראשית. על גדות מכתש רמון, משולב בצבעי הסביבה, הולך ונרקם מלון שיכול להפוך לפנינה ברמה בינלאומית,  במידה והשירות וההתנהלות הישראלית לא ישימו לו רגליים. הנוף עוצר הנשימה כבר שם, יעלים מסתובבות חופשי ,  הספא פועל וגם צוות המטבח מקפיד מאוד. בארוחת הבוקר טעמתי סלטים וירקות טובים מאוד וגבינות לוקאליות מנאות סמדר וחוות קורנמל.

אורז אביבי פרסי ירוק

יום שבת,23 באפריל, 2011

אורז ירוק, על פי שרית. הכנתי בדיוק נמרץ, כוס שמיר + כוס(ברה), פול טרי ואביבי משוק האיכרים. רק לחריכה הקראנצ'ית לא הגעתי עדיין, אולי בגלל עודף מים קל, מיעוט שמן או טיגון, או מחמת עכוז סירי החטוב מידי… בכל מקרה מנה מעולה: 

 

"כל אביב הפרסים בכוננות. הנה לנו פולאו שבט (שמיר) ברולי (פול ירוק טרי)

 מטגנים בשמן זית ראש עד שניים של שום טרי (מקלפים רק את השכבה החיצונית, זו עם הבוץ, חותכים לחתיכות לא קטנות מדי. טעים לנשוך שום מתוק) נזהרים בטיגון לא לחרוך. מוסיפים פלפל ירוק חריף קצוץ, אפשר גם שניים למי שאוהב מאוד חריף. מוסיפים לשמן זית שתי כוסות אורז וכשהוא שקוף מוסיפים כוס עד כוס וחצי שמיר קצוץ דק וחבילת סנפרוסט של פול ירוק (יש בשוק מקולף למי שמוכרח טרי). לכל כוס אורז אני מוסיפה כפית נאה של מלח, מוסיפה מים רותחים כס"מ מעל התבשיל (אפשר פחות ואז לשים לב ולהוסיף אם צריך). אחרי שהאורז מבעבע קלות מעבירים לאש הכי נמוכה ולאט לאט מתבשל הנס. כחצי שעה. ליד סלט קלאסי קצוץ דק דק אפשר לפגוש את השכינה.

יש גרסאות נוספות: אפונה קפואה במקום פול ירוק. להוסיף כוסברה לשמיר.

 אחרי הרבה שנים של אורז גיליתי שצריכים פשוט סיר עם תחתית כבדה ועבה. ואז מקבלים בון (ישבן שרוף של אורז שכולם רבים עליו)

 והחוק הכי חשוב: אסור לגעת באורז. הוא נעלב והופך לדבק. מי שמערבב – עליו"

 וידיד, במקורו יהודי קל הבנה ובעל היסטוריה בתודעת העדה הפרסית העיר לי, שזו לא חכמה גדולה, שהרי כל אורז שמשאירים מספיק זמן יהיה ירוק…

 

אביב מרהיב

יום רביעי,20 באפריל, 2011

כתמיד, כמו סיפור שיגרתי מההגדות, התברכנו בתועפות מזון משובח, שיספיקו עד נר רביעי או חמישי של פסח. מהמטבח שלי יצאו קציצות פרסה עם פירורי מצה, סלט חסות ואגוזים ברוטב מיונז לימון-תפוז, ערכת קורנדביף (של דלישס בר) ועופות קטנים וערמומיים מלאים באורז, אורז בר, שיטאקי ושבבי כמהין, מזוגגים בלימון, שמ"ז וריבת פסיפלורה (של עדה שוורץ, לימן) ואת כל עסיסם הגירו הפעוטות לתבנית עתירת ירקות ושורשים (עוד מהסיור בעלה-עלה) שכללה פרובלנו, ויטולט, בייבי בטטה, דייקון, צנון שחור, גזרים מגוונים, שאלוט ובצל סגול ועליהם שמן זית תימין, פטרוזיליה וזעתר טריים וקצוצים, ומי ששכחתי שיקום… בצילום כל הכבודה בטרם נשלחה לתנור. המשך אביב מרהיב וחגים נעימים וטעימים.

hit counter script

יחי הקיסר החדש

יום רביעי,13 באפריל, 2011

כמה סוגי לבבות חסה (של עלה עלה) מלבבים, מלהיבים וללא רבב חתוכים לארבע. עליהם רוטב קיסר מאולתר (עם מיונז הולנדי), נשורת פרמז'ן, קרוטוני "לחמים" והצ'ופר מלמעלה; סרדינים עדינים ונמסים בפה (Sardinillas-Mar de Couso) הישר מספרד. ארוחה משגעת!

הדרך אל הכפר

יום שבת,9 באפריל, 2011

בילדותי המובן היה ברור, נוסעים לסבתא וסבא בכפר חיים! כל שבת ובכל חופשה מבלים איתם בעמק חפר וטועמים מחיי המושב ועבודת האדמה. לחלק מהחופשות היו מגיעים גם אחי או בת דודתי. כאן בצילום משמאל סבא שמשון, באמצע קים בת הדודה ואני מימין. אנחנו על העגלה, חוזרים מהפרדס, ובתמונה גם החלק הפחות טוב של "החמורה" שורה ביילה (שטיק נביילה). בחלוף 40 ומעלה שנים, הדרך מוקדשת  בעיקר לטמונים באדמה, לאזכרות בחלקת הקבר המשפחתית בבית העלמין המוריק, סמוך לקיבוץ מעברות.

 

בשבוע שעבר ערכתי שיחזור ובגדול של חזרה אל החיים הטובים, הטבע והשורשים. יובל וגדעון מחברת עלה-עלה אירחו אותי. נפגשנו במורד הדרך מהדר עם לכפר חיים. עליתי כטרמפיסט על הטרקטורון וגמעתי בצמא את הסבריו הבהירים של גדעון על כל התחנות במסענו.

עשרות ומאות הדונמים של ע"ע משתרעים בין המושבים הדר עם, כפר ידידיה ובית יצחק (ואולי עוד) ובדרכים חקלאיות עברנו משטח נרחב של חסות בשלבי גידול שונים כשמרחוק ניבט אלינו כביש החוף. טעמנו תוך הסבה מהטרקטורון אי אילו חסות צעירות ומרירות (עדיין).

 פגשתי שדה ניסיוני עם ניצני סלק צהוב, שנועד ליצור זרעים שיכינו אוהדות מכבי לעוד כמה חודשים. ראיתי בצלים ירוקים וכשרים מגוננים ברשתות למכביר כדי למנוע לחלוטין חשש לחירוק ולו הקטן ביותר שיכול לפגוע בכשרות. שדות שתולי חסות תינוקות. הידעתם (אני לא) שגם השתילה מתבצעת במכונה?

 

בחממה (לוהטת) ומרתקת נוספת מצטמחים מגוון תבלינים עתידיים וייחודיים: מרווה בשני צבעים ומרווה תלת גוונית, תימין מגודל בירוק-לבן,  אורגנו ספייסי עם אפטר טייסט חריף ועוקצני בלשון, וגם בזיליקום מעודכן בירוק-לבן. אני משוכנע שעם תום ניסיונות הגידול (בהצלחה) יעלו ויבואו שלל התבלינים על שולחנות נבחרים במסעדות הקרובות לליבנו.

התוודעתי להליך המזורז שעוברים העלים והגידולים מהשדה לצלחת. ההזמנות מהמסעדות מגיעות עד שעות הערב המאוחרות. ועם אשמורת ראשונה לאור פרוז'קטורים נקטפים החסות, העלים וכל שאר הכבודה, ממוינים, נשטפים ונארזים, כל ירק לפי צרכיו ויעדו ועולים ב-4-5 בבוקר למשאיות קירור בדרך למטבח ההכנות במסעדות משובחות רבות בארץ.

אחד הלהיטים שבדרך, לטעמי יהיה "סלסולי אפונה" עלים וגבעולי אפונת גינה. הטעם החביב והמוכר בצורה ידידותית לסלט, שאינה דורשת בישול, אידוי או הקפצה.

תודה לגדעון ויובל. עלו  עלו והצליחו!

המוציא ח'וביזה מן הארץ…

יום חמישי,7 באפריל, 2011

בשיטוט בוקר ספורטיבי השבוע נתקלתי (כל אחד יכול בשדה פתוח בעונה זו…) בהמון שיחים של ח'וביזה. נזכרתי בילדות, קטפתי כמה פירות והוספתי לסלט, היה בסדר. קראתי שקציצות החובזיה המיתולוגיות, מהמצור על ירושלים בתש"ח, הוכנו בעיקר מעלים. נקווה שלא נזדקק למתכון בקרוב.

בסלט שלי, המאוד ירוק, התכבדו ובאו גם ראשאד, רוקט, פטרוזיליה ואפונת גינה בוינגרט חרדל.