ארכיב עבור 'אירועים'

משובחים

יום חמישי,17 בנובמבר, 2011

מספר טעימות מהעת האחרונה:

  

טריפל קראנץ' הוא החרדל הפופלארי ביותר בביתי.  ממרח הסנדביץ האולטימטיבי של כל תלמידי י"א במעוני. אוליה הפיקו צנצנת המכילה 3 סוגי גרגירי חרדל, היוצרים עונג קראנצ'י חרפרף.

 

אצל חברים בלוס אנג'לס נתקלנו לראשונה בגליל המיוחד הזה. Pastilla Nash רכז שזיפים יבשים שזור אגוזי מלך בצורת נקניק, יוצר טעם לא מתוק מידי, עם עומק של עישון אגוזי וחמצמצות, טעים להפליא כנישנוש עילאי, יתחבר בקלות לגבינות, בעיקר חריפות וכחולות. המוצר מגיע מאוסטרליה ומוכן בעבודת ידה של ג'אן נאש מאז 2002. ניתן להזמין בדואר. בתחתית הקופסא מציינת היוצרת:

יין חדש של יקבי רמת הגולן  2 T שני זנים "חדשים" מפורטוגל יוצרים יין עם אופי משלו.

 לחיים, בתיאבון ומזל טוב ליום ההולדת…

פודהה מצביע ליממלח

יום שלישי,8 בנובמבר, 2011

אורחים מחו"ל מסייעים בצמצום פערי תיור פנימי, שחלקם לא טופלו מאז עבדתי בצופים לפני 25 שנה ומעלה. האורח רצה להעפיל למצדה ולשמוע סוף סוף את סיפור הגבורה. יצאנו לדרך בואכה ירושלים; הכביש במורד יריחו השתנה מאוד בחלוף השנים, שיפורי אספלט ניכרים לצד מאהלים בדואים ב"אמצע הכביש" לפרקים – חומת בטון בין כל מיני שכונות ואוכלוסיות. הנוף האורבאני נגוז במהרה לטובת מדבר יהודה וכבר אנו בים המוות.

אצנו להספיק לסייר כהלכה על המצדה, (ולשוב אחר הצהריים המוקדמות ביותר לפגישות עבודה בתל אביב) ולפיכך הוחלט לוותר על "ארוחת בוקר". התנדבתי להכין סנביצ'ים מבעוד מועד, כך שבסביבות 9 בבוקר התיישבנו יחד עם טיילים ומקיצים בחוף עין גדי. עומרי דאג לקפה מהמזנון, אני פניתי לשירותים המאוד מצחינים. ושמחתי שלאורח לא היה צורך בשימוש. הסרחון מרקיע שמיים לנוכח 2 השקלים שיש לשלם בכניסה. ביציאה התבדחתי שעם כאלו ניחוחות הם יכולים לבקש גם 6 שקל…

האורח ביקש "האם & צ'יז" בלי שום תוספת וזה גם מה (שכמעט בדיוק) קיבל : 2 סוגי כריכים הופקו. האחד גם גאודה מפולפלת ושינקן מעושן והשני עם ברקנית עם שובל תכלת ופרושוטו קרודו. המחלקה לטריות ושיפור הטעם יצאה עם שחר (עת הגיעו ראשוני העובדים) למאפיית בר לחם והצטיידה בלחמניות שומשום מלאות ופלוט מגורען להכרכה. האורח התענג מאוד. המדריכה ואנחנו טיפה יותר כי אצלנו גם היה ממרח הבית: 2 כפות מיונז, כף חרדל מגורגר, כף לימון כבוש וכתוש, כף זיתים שחורים כתושים וכפית מיץ ליים. גם ממוסד החינוך בו מתארח בני הצעיר נרשמו תגובות נלהבות, וידידה, קולגה ושותפה למיזמים רבים שהחלה בדרך חדשה קיבלה דוגמאות טריות מספר ימים אחר כך לשביעות רצון ותיאבון.

המשכנו למצדה, זכינו לסיור מאלף באתר מרתק ומתוחזק. שמחנו לעלות ולרדת (שלא כבצעירותנו) ברכבל, והשמחה הגדולה ביותר הייתה לחכות כחצי שעה בירידה בתור מכיוון  שהיו במקום עשרות אוטובוסים של תיירים דוברי, רוסית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, אנגלית, פורטוגזית ועוד.

בירידה מירושלים נחשפתי לראשונה במו עיני וחיכי למאג'דה בעין רפא ( מול אבו-גוש). שמעתי טובות ושמחתי קודם כל לפינה מקסימה , ירוק וכפרי מטופח ומה שערב לאוזני היה שילוב הקולות של תרנגולות הבאלאדי בשדה ליד וקריאות המואזין במינרט הסמוך. לא צריך הרבה מילים כדי להבהיר לאורח היכן אנו נמצאים, 10 דקות מירושלים  45 מתל אביב. שירות חביב בצהריים מעוננים, מסעדה מוארת ופורחת. אהבתי את שילובי המזרח/מערב וניסיונות טעימים בפלאפל השרימפס עם רטבים מיוחדים, בקבאב (לצד פריקי נהדרת) עם גורגונזולה ולקינוח סברינה מדוגמת. יש תפריט יינות האיזור, שתיתי כוס של סוסון ים.

שבנו למישור ולעבודה שבעים ומרוצים.

 

 

באבוה באו ביי וגם ראמן

יום שני,31 באוקטובר, 2011

ככה זה כשעובדים, צ'יק צ'אק חולפים השבועות ועוד שנייה אנחנו בחודש רענן וסגריר. הייתי בחו"ל, מעט מהחוויות בהמשך, ואירחתי בארץ נציג חברת המשחקים הגדולה בעולם לכשבוע.

תוצאות ישירות בתחום העיסוק עדיין רחוקות, אך בכל מקרה אורחי ואני סעדנו היטב, וגם המשקל קיבל תוספת, לצערי. מיעוט הזמן הפנוי והפעילות לא תרמו באגף ההוצאות, ברם כוחותינו שבו בשלום לבסיסם ולהקפדה יתרה על אורחות החיים.

בדרך ללוס אנג'לס לתצוגות, פגישות ופרזנטציות אצל חברות הצעצועים מספר 1 ו-3 בעולם, עוצרים בוונקובר. שילוב מקסים של אורבאניות וטבע, שפע תרבויות והיצע מעורר קנאה של מטבחים בעיקר בסקצייה האסיאתית. היינו בסינית מודרנית   BAO BEI חביבה, נעימה ולא יקרה בצ'יינטאון. הישיבה אגבית, הקהל צעיר והאוכל טעים.

ראמן מצויין היה בדיוק הדבר הנכון , במרקמים הנכונים ובטמפרטורה הנכונה, וגם מאוד קרוב, אחרי רכיבת אופניים והקפת סטנלי פארק המאוד יפה . הלכתי על המנה החריפה יותר ולא צ'טערתי.;Kintaro Ramen788 Denman Street

לדאבון ליבי הרב, הלכו לטימיון תצלומים וזכרונות עסיסיים, פתקי עבודה ומיילים וכמובן טלפונים ותזכורות שניטלו ממני בהיגנב האייפון.

כאמור שבנו למולדת, הצטיידנו באמצעי צילום חליפי ועל הסעודות המשובחות המקומיות בקרוב.

שכונת הארגזים

יום שלישי,27 בספטמבר, 2011

למעלה מ-20 איש צפויים על שולחנו של פודהה עם פרוס סעודת פתיחת תשע"ב, שעוד לא התחילה וכבר שואבת את כוחותי , במסגרת ההכנות .

ארגזי (קרטונים למען הדיוק) הירקות הגיעו אתמול ונכנסו למעגל היצירה. התכנון האסטרטגי מכוייל לתפריט הבא: עופות (נטולי אנטיביוטיקה) וברווזים יעופו מהמושב, פשטידה ואורז תספק חמתי היקרה, האחיינית החמודה תנפיק מרנג לימון, הגיסה והדודיחוס ינחתו ויביאו עוגות תפוחים, אם הגיסה תפיק ריבות מיוחדות להטבלת התפוח (אורליאן של בן דור), ויהיו אולי עוד הפתעות, יינות מפה ומשם.

אצלי מתרקם סלט קינואה- חיטה-אורז בר עם סלק, בצל ירוק, שבבי מקדמיה וגרגרי רימון. סלט עלים בייבי-מיקרו- גרגר-רוקט-חסות- נבטי חמניה בוינגרט עשבי תיבול עם שפע זרעונים קלויים. אספרגוס מאודה ברוטב שמן גרעיני דלעת, חומץ פטל מלח וניל ועוד. ובראש שמחתי ומציץ בפנטהאוז של הארגזים – פלפלוני פדרון נטולי גרעינים, אך מלאים בגבינת פטה ועגבניות מיובשות, עם שמ"ז בתנור . קציצות הפרסה כבר מטוגנות והסרדינים זכו כבר לכיבוש נאור.

שנה דבש, שפע בריאות ושמחת חיים!

ולפתע – פטה מהתנור

יום חמישי,1 בספטמבר, 2011

 

סוף השבוע שעבר היה סוער. גם יורה קטן שהחליט להקיץ באוגוסט ובעיקר תחילת ליגות הכדורגל בספרד ובאנגליה וישראל שהביאו למבול שערים ומשחקים משובחים.

בכדורסל, נכון לעכשיו הנבחרת עדיין מתקשה ואילו מחר מקווים ליאסו ישראלי על יוון. בינתיים במטבחו של פודהה, מתכון שנשאב מהמסורת היוונית,  ומבוסס על פרוסות גבינת פטה יוונית.

על תבנית או כלי חרס נמוך קומה נמתח נייר אפיה שזורזף בשמן זית. פרוסות (3-4 מילימטר) של גבינת פטה, פרוסות עגבנייה אמיתית של טעם, פרוסות דקות פלפל ירוק או אדום ואפשר גם קצת פלפל חריף. אפשר במערום או כל פריט יתפוס את מקומו בנפרד.

תנור על 180, עוד שפריץ שמ"ז על כל הכבודה. להכניס כשחם ואחרי 10-15 דקות או כשמתחיל להשחים להוציא.

אל אל ישראל!

 

סלט פורח לשנה"ל

יום רביעי,31 באוגוסט, 2011

לכבוד התיכוניסט שעובר בבוקר לרשות מערכת החינוך, "שתלתי" צילום של סלט חינני. כמה פרחים שזורים בצלחת הסלט כדי שתהיה שנה מגוונת. הפרחים שנראים כמו ציפורן אכילים לחלוטין, אין להם טעמי לוואי (כלומר אפשר לאכול יחד עם שאר המרכיבים) על הערך הקלורי אינני יודע אבל הויזואליה חוגגת. משווק (למסעדות ומוסדות נבחרים) על ידי עלה עלה.

חופה בדרך לעיר הבירה

יום שני,22 באוגוסט, 2011

תניה ואסף נישאו השבוע. זוג צעיר ותוסס שהביא את המשפחות, והמון חברים נמרצים ומוכשרים לנקודה מקסימה בין בית שמש לירושלים. בני הצעיר סבר שמדובר במותג קפה חדש ורענן  "נס הרים". למרות הפקקים והמצב שמחנו לנטוש את לחות מישור החוף לטובת אוויר ההרים הצלול.

לא על אוכל יין אספר (הכול היה מצוין) וגם לא על שאר המבחר האלכוהולי שזרם בעת הברכות של צמד האוהבים מתחת לחופה ובמהלך המסיבה, ובעיקר בשירים המקוריים ששרו החברים מהמושב והטייסת, מפה ומשם.

החתן החליט לפנק את אורחיו ולייצר ליין בירות.(תחת השם MURKES BEERS ) ולא סתם בחר בסוג אחד,אלא הפגין יכולות בלא פחות מ-4 סגנונות בירה, אייל אנגלי בהיר, סרבסה מקסיקנית, אייל דבש בלגי בהיר ובירת חיטה גרמנית.

כל הבירות היו טובות (למרות שאני מומחה קטן מאוד) אך לגבי הסגנון הגרמני WIZENN אני יכול להעיד שהוא הטוב ביותר שטעמתי תוצרת ישראל. כך שמבחינתי אסף יכול, במקום לעסוק במקצוע או שניים שכבר יש בידיו, להתמקד בתחביב המקצועני.

מזל טוב  !

 

hit counter script

מו-קפד ומו-שלם

יום שבת,20 באוגוסט, 2011

חבל שזה לא היה שנה שנתיים קודם. אחרי שכבר ידעתי שמדובר במסעדה ראויה ביותר, המלצתי עליה ורכשתי לא פעם באטליז התל אביבי, השבוע סוף סוף הגעתי לרחוב הרצל פינת גאולה ברחובות לצהריים של פורענות. מצעד בשרים ומנות נהדרות.

עוד מימי גרעין אורטל, זכורה לי רחובות כאתר ייצור ושילוח של חומר אנושי משובח, ואותו רושם נותר מהתבוננות הן בקהל הסועדים במקום והן בציבור המלצריות. המרקם והרקע החקלאי-מדעי ניכר לחיוב.

המיקום, ברחוב הראשי של רחובות. HIGH STREET ישראלי טיפוסי עם כל החנויות ומעט החן המקובל. המבנה עצמו יפה, מקושת  ולא מקושט מידי, רצפה נאה, חללים מרווחים, אווירה נעימה ביתית, ממש לא תחושת פאר או התיימרות. באחד החדרים האטליז ומקרר יישון הבשר להתפאר.

על איכות הבשר ואיך פרקנו אותו, מייד בהמשך, וכאן לא היו לי הפתעות. שמחתי לגלות שמישהו במטבח או בצוות ההיגוי יש לו יד טובה וראש במקום.  קודם כל עוד אנו מכרסמים פלוט-באגט חום וטרי ונוברים בסלטון חסה חביב, הבחנתי במלצרית נושאת צלחת פדרונים מטוגנים (32) . מיידית הזעקתי הסברים. משיחה עם הדרגים הבכירים במקום נודעה לי פיסת היסטוריה מקומית: מו ומו היו הראשונים שחיפשו, דחפו, ביקשו ובסופו של דבר קיבלו, טיגנו והגישו פדרונים "צברים". גם אצלם היה זה אחרי חווית חיך בלתי נשכחת בחצי האי האיברי. (עוד סיבה שרק בגללה הייתי מגיע לכאן מזמן סמוך לבכורה בירוק…).

מובן שהזמנו קיבלנו והתענגנו על טוגני פדרונים. כדי להעצים את החוויה ובמקרה סעדו במקום גם עמית שוורץ החקלאי ואיש הזרעים שהביא את זרע הפורענות לשולחנותינו וגם אסי שמגדל בפועל את הפלפלונים ועוד שכיות חמדה. שמחתי להחמיא להם ולברך את מעשיהם והמשך פעילותם. במהלך ארוחת הצהריים, הבנתי גם שאנשי "מו ומו" משתדלים להיות חלוצים ( או שפני נסיון) בכל מיני יוזמות מזוניות, וכך גם היו מהראשונים להגיש במסעדה ובאטליז את העוף האורגני הטרי של אריק מלמד (מכפר הנגיד), גם הוא ביקר במסעדה. חלוציות, נאמנות, יחסים טובים בין ספקים ולקוחות הם עוד סימנים טובים.

נשוב לצלחות ולאוכל במסעדה: כבד עוף קצוץ (ומטגן בשומן אווז…) עם ריבת בצל ודובדבנים חמוצים (32)היה פתיח מצויין, לצד מגוון נקניקיות משובחות על נזיד שעועית,(56) אבל שיא העונג היה דווקא בסלט הקישואים הקיצי (36), קישוא טרי (המגופררים) שהצלחנו לגלות בו לבנה , קוביות לימון כבוש, קוביות צנונית, שבבי גבינה ושקדים ובסך הכל סלט רענן ונהדר, שהובהר לנו שאת כל מרכיביו (כולל לבנה ולימון כבוש…) מכינים מ-אלף ועד תו במסעדה! סלט חובה לשחזור במטבחי פודהה…

כצפוי גם הבשר לסוגיו היה נהדר: סינטה טוסקנה (פרוס) אדום – חלום (148), קבב טלה (56) עסיסי על ציזיקי ואנטריקוט על העצם (138).

בקינוחים מצאנו חן בקערית הקדאיף עם מלוא הקצפת (והמכסה) תפזורת הפיסטוקים וקצת דבש(?) שהיתה אתנחתא לא מתוקה מידי לסעודה נהדרת. אספרסו מעולה של אווה (חיפה) הוכיח שוב שהסתמכות על מקורות מקומיים משובחים היא בדם של מו ומו.

חג אהבה שמח

יום שני,15 באוגוסט, 2011

לכל האוהבים והנאהבים יום נעים וטעים.

זו העוגה הלבבית שהכינה חברתו המקסימה של בני הצעיר

היד הטובה של רפא

יום רביעי,3 באוגוסט, 2011

ואם הגעתם כבר לרוסאס, עם  או בלי אל-בולי אל תחמיצו את אחת ממסעדות הפירות ודגי הים הטובות בעולם. מדובר במקום פשוט ביותר, שיטת הכנה עיקרית אחת – פלאנצ'ה, תיבול מינימאלי (אם בכלל), אבל התוצאות , בעיקר בזכות הסלקציה המאוד משובחת שבוחר בעל הבית, ראפא, מדהימות. המחירים, אגב יכולים להגיע ל-60 יורו לראש.

ההגעה מסובכת יחסית. כדאי לכייל את מכשירי הניווט או מפת הגוגל בנייד.  המסעדה נטועה ברחוב הליכה הומה ועמוס עשרות "מלכודות תיירים" המנופפות בתפריט רב לשוני. הכתובת הנכונה:

 Rafa’s
C. San Sebastiá 56 Roses
 (+34) 972 254 003

 יש שלט עץ בכניסה שרק קצהו מבהיר שזה המקום. יש טבח אחד (ראפא) ומלצרית או שניים, וזהו בערך כך שהשירות יעיל אך בסגנון עדות ספרד, לא בהול.

בתפריט רק דברים טובים שבחר בבוקר ראפא. הפעם אכלנו 2 סוגי שרימפס נהדרים, צדפות חביבות, צדפות סכין גילוח מעולות, וקלמארי בייבי אדמדמים ונהדרים עד שאחרי הדג העיקרי חתמנו בעוד צלוחית אדמדמה-סגלגלה. יש לחם ומבחר יין סביר, סלט פשוט וחביב ושמחת בני המעיים לא ידעה קץ.