ארכיב עבור 'פרודוקטים'

אורז אביבי פרסי ירוק

יום שבת,23 באפריל, 2011

אורז ירוק, על פי שרית. הכנתי בדיוק נמרץ, כוס שמיר + כוס(ברה), פול טרי ואביבי משוק האיכרים. רק לחריכה הקראנצ'ית לא הגעתי עדיין, אולי בגלל עודף מים קל, מיעוט שמן או טיגון, או מחמת עכוז סירי החטוב מידי… בכל מקרה מנה מעולה: 

 

"כל אביב הפרסים בכוננות. הנה לנו פולאו שבט (שמיר) ברולי (פול ירוק טרי)

 מטגנים בשמן זית ראש עד שניים של שום טרי (מקלפים רק את השכבה החיצונית, זו עם הבוץ, חותכים לחתיכות לא קטנות מדי. טעים לנשוך שום מתוק) נזהרים בטיגון לא לחרוך. מוסיפים פלפל ירוק חריף קצוץ, אפשר גם שניים למי שאוהב מאוד חריף. מוסיפים לשמן זית שתי כוסות אורז וכשהוא שקוף מוסיפים כוס עד כוס וחצי שמיר קצוץ דק וחבילת סנפרוסט של פול ירוק (יש בשוק מקולף למי שמוכרח טרי). לכל כוס אורז אני מוסיפה כפית נאה של מלח, מוסיפה מים רותחים כס"מ מעל התבשיל (אפשר פחות ואז לשים לב ולהוסיף אם צריך). אחרי שהאורז מבעבע קלות מעבירים לאש הכי נמוכה ולאט לאט מתבשל הנס. כחצי שעה. ליד סלט קלאסי קצוץ דק דק אפשר לפגוש את השכינה.

יש גרסאות נוספות: אפונה קפואה במקום פול ירוק. להוסיף כוסברה לשמיר.

 אחרי הרבה שנים של אורז גיליתי שצריכים פשוט סיר עם תחתית כבדה ועבה. ואז מקבלים בון (ישבן שרוף של אורז שכולם רבים עליו)

 והחוק הכי חשוב: אסור לגעת באורז. הוא נעלב והופך לדבק. מי שמערבב – עליו"

 וידיד, במקורו יהודי קל הבנה ובעל היסטוריה בתודעת העדה הפרסית העיר לי, שזו לא חכמה גדולה, שהרי כל אורז שמשאירים מספיק זמן יהיה ירוק…

 

אביב מרהיב

יום רביעי,20 באפריל, 2011

כתמיד, כמו סיפור שיגרתי מההגדות, התברכנו בתועפות מזון משובח, שיספיקו עד נר רביעי או חמישי של פסח. מהמטבח שלי יצאו קציצות פרסה עם פירורי מצה, סלט חסות ואגוזים ברוטב מיונז לימון-תפוז, ערכת קורנדביף (של דלישס בר) ועופות קטנים וערמומיים מלאים באורז, אורז בר, שיטאקי ושבבי כמהין, מזוגגים בלימון, שמ"ז וריבת פסיפלורה (של עדה שוורץ, לימן) ואת כל עסיסם הגירו הפעוטות לתבנית עתירת ירקות ושורשים (עוד מהסיור בעלה-עלה) שכללה פרובלנו, ויטולט, בייבי בטטה, דייקון, צנון שחור, גזרים מגוונים, שאלוט ובצל סגול ועליהם שמן זית תימין, פטרוזיליה וזעתר טריים וקצוצים, ומי ששכחתי שיקום… בצילום כל הכבודה בטרם נשלחה לתנור. המשך אביב מרהיב וחגים נעימים וטעימים.

hit counter script

יחי הקיסר החדש

יום רביעי,13 באפריל, 2011

כמה סוגי לבבות חסה (של עלה עלה) מלבבים, מלהיבים וללא רבב חתוכים לארבע. עליהם רוטב קיסר מאולתר (עם מיונז הולנדי), נשורת פרמז'ן, קרוטוני "לחמים" והצ'ופר מלמעלה; סרדינים עדינים ונמסים בפה (Sardinillas-Mar de Couso) הישר מספרד. ארוחה משגעת!

לא נגעתי

יום שני,11 באפריל, 2011

בלי בימוי או טריקים של מצלמה. זה מה שראיתי הבוקר (עם הפתיחה) בחנות סטימצקי בדיזנגוף סנטר. על ערימת ספרי בישול של עוגיות מרוקאיות הונחו (בלי כוונה לפגוע בשום עדה) סכיני פלסטיק.

הדרך אל הכפר

יום שבת,9 באפריל, 2011

בילדותי המובן היה ברור, נוסעים לסבתא וסבא בכפר חיים! כל שבת ובכל חופשה מבלים איתם בעמק חפר וטועמים מחיי המושב ועבודת האדמה. לחלק מהחופשות היו מגיעים גם אחי או בת דודתי. כאן בצילום משמאל סבא שמשון, באמצע קים בת הדודה ואני מימין. אנחנו על העגלה, חוזרים מהפרדס, ובתמונה גם החלק הפחות טוב של "החמורה" שורה ביילה (שטיק נביילה). בחלוף 40 ומעלה שנים, הדרך מוקדשת  בעיקר לטמונים באדמה, לאזכרות בחלקת הקבר המשפחתית בבית העלמין המוריק, סמוך לקיבוץ מעברות.

 

בשבוע שעבר ערכתי שיחזור ובגדול של חזרה אל החיים הטובים, הטבע והשורשים. יובל וגדעון מחברת עלה-עלה אירחו אותי. נפגשנו במורד הדרך מהדר עם לכפר חיים. עליתי כטרמפיסט על הטרקטורון וגמעתי בצמא את הסבריו הבהירים של גדעון על כל התחנות במסענו.

עשרות ומאות הדונמים של ע"ע משתרעים בין המושבים הדר עם, כפר ידידיה ובית יצחק (ואולי עוד) ובדרכים חקלאיות עברנו משטח נרחב של חסות בשלבי גידול שונים כשמרחוק ניבט אלינו כביש החוף. טעמנו תוך הסבה מהטרקטורון אי אילו חסות צעירות ומרירות (עדיין).

 פגשתי שדה ניסיוני עם ניצני סלק צהוב, שנועד ליצור זרעים שיכינו אוהדות מכבי לעוד כמה חודשים. ראיתי בצלים ירוקים וכשרים מגוננים ברשתות למכביר כדי למנוע לחלוטין חשש לחירוק ולו הקטן ביותר שיכול לפגוע בכשרות. שדות שתולי חסות תינוקות. הידעתם (אני לא) שגם השתילה מתבצעת במכונה?

 

בחממה (לוהטת) ומרתקת נוספת מצטמחים מגוון תבלינים עתידיים וייחודיים: מרווה בשני צבעים ומרווה תלת גוונית, תימין מגודל בירוק-לבן,  אורגנו ספייסי עם אפטר טייסט חריף ועוקצני בלשון, וגם בזיליקום מעודכן בירוק-לבן. אני משוכנע שעם תום ניסיונות הגידול (בהצלחה) יעלו ויבואו שלל התבלינים על שולחנות נבחרים במסעדות הקרובות לליבנו.

התוודעתי להליך המזורז שעוברים העלים והגידולים מהשדה לצלחת. ההזמנות מהמסעדות מגיעות עד שעות הערב המאוחרות. ועם אשמורת ראשונה לאור פרוז'קטורים נקטפים החסות, העלים וכל שאר הכבודה, ממוינים, נשטפים ונארזים, כל ירק לפי צרכיו ויעדו ועולים ב-4-5 בבוקר למשאיות קירור בדרך למטבח ההכנות במסעדות משובחות רבות בארץ.

אחד הלהיטים שבדרך, לטעמי יהיה "סלסולי אפונה" עלים וגבעולי אפונת גינה. הטעם החביב והמוכר בצורה ידידותית לסלט, שאינה דורשת בישול, אידוי או הקפצה.

תודה לגדעון ויובל. עלו  עלו והצליחו!

המוציא ח'וביזה מן הארץ…

יום חמישי,7 באפריל, 2011

בשיטוט בוקר ספורטיבי השבוע נתקלתי (כל אחד יכול בשדה פתוח בעונה זו…) בהמון שיחים של ח'וביזה. נזכרתי בילדות, קטפתי כמה פירות והוספתי לסלט, היה בסדר. קראתי שקציצות החובזיה המיתולוגיות, מהמצור על ירושלים בתש"ח, הוכנו בעיקר מעלים. נקווה שלא נזדקק למתכון בקרוב.

בסלט שלי, המאוד ירוק, התכבדו ובאו גם ראשאד, רוקט, פטרוזיליה ואפונת גינה בוינגרט חרדל.

חדר שני משמאל

יום שלישי,5 באפריל, 2011

מתוך הזדהות מוחלטת עם שביתת ודרישות הרופאים, והדאגה שלי מקרב הלב לתנאי עבודתם המאוד קשים, בחרתי בצילום מהמחלקה הקרדיולוגית (אשפוז יום) של ד"ר ישי בבית החולים… מו ומו, ששמו בויטרינה מגוון חלקי פנים ( בלי תרומה ובלי כרטיס אדי…) וכך הסבו את תשומת ליבי  ללב הפרה, שכל כך דומה למה שפועם ומחזיק אותנו להלך על פני האדמה.

La Cafe – שוק הכרמל – פינת שפ"ר

יום שישי,25 במרץ, 2011

שוק הכרמל ממשיך לצבור פינות חביבות משלו, ונקודות לאתנחתא איכותית. אחת חדשה שכזו היא של האחים ממשק דותן (לה פרומאז'רי) שפתחו דוכן/בית קפה – סנדביציה איכותית עם ברז בירה גרמנית ועוד חטיפים לעולים ויורדים השוקה. התחלתי באספרסו כפול ומשובח (קפה דיאם) תוך שחצילי הבאלאדי, עגבניות השרי המתקתקות והאפונה הטרייה נחים בשקיות למראשותי, ויכולתי להבחין בכריך משובח נאכל מימיני. בפעם הבאה נבוא עם תיאבון ואולי בן משפחה רעב.

ilhit counter script

שייטל סורפרייז

יום שלישי,22 במרץ, 2011

הפעם הגעתי לקצב ישי, ובעוד אני מבקש הפחתה בעומק השומן בשכבת המגן של הסינטות לשבת. הוא שלף צ'ופר  ואמר " כשחותכים את השייטל מתחבא לו שם הנתח הקטן הזה", הוא ניקה את ה"SILVER SKIN" שכבה כמו גידית והגיש לי את השייטלון כתשורת הפתעה. המלחתי ופלפלתי ונתתי בגריל עז 2 דקות מכל עבר והתוצאה, רכה ועסיסית עם טעם של בשר, "סוג" של נתח קצבים. היה סבבה, רמת ישי (גבוהה) כאן בנמל תל אביב, בלי להיכנס למכונית שרד.

שניצל חציל

יום שישי,18 במרץ, 2011

4 (+1) אחייניות חמודות, נבונות וטובות מראה יש לי. שתיים מהן, כעת בשירות הוד גנצותו, בחרו בצמחונות. כך שמעת לעת מזמן לי סוף השבוע אתגרים קולינאריים במחוזות ללא עצמות…

לפני ויקאנד או שניים הכנתי לציבור המשפחתי שניצלים (אפויים) וטעימים. אך מה יהא על האחיינית הצנפית?

נטלתי חציל אחד די ארוך, חציתי לשניים לאורך, והשארתי 2 פרוסות בעובי (כ-3 ס"מ) ובתוכן יצרתי כיס כמעט עד קצה החציל. ומה מילאתי בכיס? אגוזים? לאו דווקא. הלכתי לכיוון של 2 כפות טפנד + 4 כפות של תערובת פירורי גבינות (גאודה, כחולה, פארמז'ן), ערבבתי והכנסתי לשני הכיסים, באופן שוויוני.

מכאן ואילך הם זכו לנוהל שניצל שגרתי, וקיבלו יחס מועדף בדיוק כמו אחיהם שטוחי החזות האורגניים;  איבוק בקמח, טבילה בביצה טרופה וציפוי בשכבת מגן של תערובת פירורי לחם, שומשום, גרעינים וזירעונים למיניהם.  גם השניצלים הצמחוניים זורזפו בשמן זית הונחו בתבנית עם נייר אפייה משומנת כנ"ל עד שיזפון בתנור ב-180 מעלות. כוחותינו דיווחו על פגיעות טובות במטרה.