ארכיב עבור 'מסעדות'

שרקוטרי

יום רביעי,30 ביולי, 2008

שלושה שבועות מהפתיחה הרשמית והשרקוטרי הומה וגועה מפה לפה וממה למו, עם ישראל מתענג על סיר הבשר, ויש סיבה ואיכות מוכחת. וינס (לשעבר עם תמר) הלך על מתכונת דומה, בשרית באופייה, עם שתיים שלוש אופציות פסטה-צמחוני, סלט עלים ונבטוטים קליל (מתוצרת יבולי כרמל, היוגב ושוק האיכרים). אין תחכום מיותר, יש פרודוקטים מעולים וטיפול קצר וקולע.

החריקות המתבקשות ממקום וצוות חדש, הניצבים מול סרביס מלא ותורות ממתינים לא מאחרות – השירות עדיין בחיתוליו, מרבית צוות המלצרים (החביב ובעל הרצון) לא מכיר (עדיין) את הענף ובעיקר לא את העבודה, ובמקרים מסוימים גם את התפריט והמנות. לי יש נטייה להתעלם משירות (דוב) בעיקר לנוכח האוכל המצוין, אבל יהיו בוודאי שיבואו ולא ישובו. 

dsc02291_s.jpg

היינו במקום מ-8 ועד 11 וחצי. מרבית הערב בקומה השנייה, המעט יותר אינטימית, קרירה וחשוכה (ולא רק בשל בעיות בסוויץ' של החשמל), העיקר תלוי במקררי הזכוכית – תפארת הבשרים המיושנים- מעושנים מאווררים. איזה מראה מרטיט  לקרניבור?

חלצו לשלושתנו  יין ביתי איטלקי (45 שקל) בהתאמה. קיבלנו בזריזות מים והפלגנו לדרך;

פפרדלה אספרגוס ופטריות פורצ'יני, טעים.

פפרונצ'יני נקניקיות (כהות, יש אחרות בהירות) מצויינות  רושטי גס ושומני וחרדל נושכני.

סרדינים קרטאלן – מין אסקבצ' מטוגן ברוטב(קוביות ירקות) חמצמץ וחריף במידה, עדת הפודהה מאוד אוהבת.

כתף טלה קונפי – נזיד-תבשיל קדירה מצויין, מתאים להספגת לחם הבית הקשה-רך במקומות הנכונים.

גמבון סק וברווז – מנה עדינה ומופלאה המדגימה לאילו יכולות מגיע וינס. (את ה"יובש" הרטיבו בשמ"ז)

dsc02297_s.jpg

עוד מנת עילית – פילה טלה (עולה עולה או אולה אולה) עם סלט עגבניות וכוסברה שעונה לשם מדיטראנו.

חלקנו קינוח – אפרסק מלבה, לא מלהיב.

עם 3 משק"לים כ-500 שקל לפני טיפטוף. עם שירות מיומן חבל על הזמן, האוכל כבר משהו בן ז*%# שכמעט וטעיתי וכתבתי רוצו לשרמוטרי….

מעדנו בששון

יום שלישי,15 ביולי, 2008

dsc02225_s.jpg

הקלוריות זרמו כמים ונספגו בחדווה. האמת שמאוד טעים בעת  מגע החיך אולם מייד אחר כך קצת קשה ל"טחון" מצבור שומנים טהור שכזה. היינו שלושה וניסינו לגוון (בעזרת רותם מלה-גאטרי)  וטעמנו משלושה סוגי גפילטע קראוסון, אחד עם גבינות (קממבר וגאודה + ביצה עלומה) שני – דמיקס עם סלמי גאודה וביצה עלומה ושלישי עם פרושוטו כנ"ל.  עינוג חיך מיוחד, כשהחיבור המשולש עדיף על פינו על הגבינות והביצה בלבד.

שמחתי לגלות יין קוט-די רון משובח מבית שאפוטייה (40  לכוס).

dsc02227_s.jpg

מכיוון שכל המוזמנים היו טרודים בענייני פרנסה ועיסוקים חליפיים, הרשינו לעצמנו לחרוג קמעה מהתוכנית המקורית והלכנו בעצת הנוער לבדוק את DIP IT , מטבלת שלגונים חדשה שמנסה לעטות את  כל הציפויים ולעלות על כל הציפיות.  הנער טבל שלגון לבן בשוקולד חלב וחתם בשבבי מקופלת לבנה, חביב. הוריו פנו לגלידה  אה-לה-פלאנצ'ה (קפואה): מיקס של שני טעמים + 2 תוספת, עוגיות קראנץ' לבן ופיסטוק שמעורבים על משטח (שיש?) קפוא. מהלך חביב שסיפק לנו אתנתחא קלורית מאוד מתוקה.

חזרנו למשכנות פודהה בשלום עם תחושת כבדות שונה  בתכלית משיגרת המשטר החדש בשבעת החודשים האחרונים.

דולצ'ה גאטרי – מעידת ה-30

יום ראשון,13 ביולי, 2008

ובכן בחלוף להם 30 קילו התחייבתי לחגוג (בקטן), ולפיכך אני שמח לבשר על מפגש עתיר קלוריות ב"לה גאטרי" ואחריו קינוח ב "דולצ'ה מלודי". המועד הנבחר נועד (לנסות) להבטיח שהמקומות ואפשרויות החנייה לא יסבלו מעומס יתר.

נפתח בלה- גאטרי ברח' בן יהודה 184 ביום שלישי (15 יולי),  בשעה 13:00   וזכרו שזהו מקום קטן מאוד, כך שיכול להיות שניאלץ לאכול בחוץ (ON THE GO) להיסתפסל או בחצר בעמידה…

משם נעבור ל "דולצ'ה מלודי"  (בן יהודה 122) .

צוות התגובה המהיר של FGD מוזמן להצטרף; לירון, שירה, גסטרו, ענת, שרון, פסיונטה, מנטיסה, רונן, שרי, קרמבולה,  נשמח לארח את מי שיוכל להגיע, אנא אשרו בתגובה או מייל עד יום שלישי ב-10בבוקר.

ומי שלא, אל דאגה. אנו מקווים בקרוב להכריז על תחילת ההכנות והמבצע המיוחד של ארוחת המאה !

הצעות למעידה חד פעמית

יום שישי,27 ביוני, 2008

לבקשת הוועד המנהל של עדת המעודדות (שם רשום) ופונים אנונימיים פודהה מזמין את קהל הקוראים, גם אילו הממעטים להגיב (כן, כן בדיוק אליך התכוונתי!) לבחור  מה תהיה מעידת ה-30 הגדולה.

לקראת האירוע המכונן של הפחתת 30 קילו מתכוון פודהה למעידה חד פעמית (אולי ב-45 תהיה עוד אחת…) בה יחגוג  באתנחתא רבת קלוריות , 30,000 גרם של דחיות (וביטול) סיפוקים.

האירוע יחגג בקרוב מאוד (אני מקווה) ואודיע עליו בדיוק כאן. כל מי שיגיב יוזמן להשתתף.

ומה עליך לעשות? לבחור מהרשימה הבאה את המעידה הנכונה לטעמך:

בורקס שבלול (קומפלט) שוק הכרמל או ליאון ובניו

מנה וחצי חומוס או מסבחה (עלי קארוואן או עפיף בקאלנסוואה)

מנה וחצי סביח (סביח דה לוקס)

מנה וחצי פלאפל (חאג" כחיל או ג'ינה)

פוקאצ'ה גרעינית (בר לחם) שלמה מרוחה בנדיבות בחמאה ואבוקדו

קרואסון עם ביצה ותוספות אצל לה-גאטרי.

קרואסון שקדים או שוקולד-שקדים (אשמח להמלצות מעודכנות)

6 פרליני שוקולד מובחרים (והיכן הכי טובים בתל אביב?)

2 כדורי גלידה משובחת (בגביע אכיל) דולצ'ה מלודי

כאמור יש לציין את בחירתך בתגובה, להמתין למועד ההפחתה וההודעה על האתר המועד לפורענות. שיהיה בכיף.

למען הסר ספק: רק המגיבים לפוסט זה בעניין המעידה החד פעמית יוזמנו להשתתף בחגיגת ה-30 שעל מועדה תבוא הודעה!

אל תגיד מחר – פן יהיה מאוחר

ג'אפרו

יום חמישי,26 ביוני, 2008

  קפיצה לטבעון בשעות הבוקר המאוחרות הובילה להתחבטות באשר לסעודת הדרכים בצהריים. היהא זה אמיל ושווארמתו,  לימוזין ואומצותיה, אולי סימו ודובי ושיפודיהם. לא , לא ולא (לפחות לא היום). הוחלט לבדוק את ג'אפרו  ביוקנעם, הרי כמה ביסטרו -שף כבר יש בקצה ואדי מילק? הגענו מוקדם ושמחנו לראות שאחר כך התמלא בהיטקיסטים ואחרים. בצהריים ההצעה היא עסקית עם מרבית ממנות הערב במחירים נוחים.

קיבלנו לחם (עם עגבניות מיובשות) ו-3 צלוחיות עם חמאה, טחינה אדומה ושמן שומשום ופסטו עשבים בשמן פפריקה, נחמדים ומעניינים.

לראשונות היו ראשי קלאמרי עם נאצ'וס בשני צבעים ברוטב עגבניות חמצמץ, מנה קלילה ומרעננת וקלאמרי (גופו) ממלוא בפטה עם שעועית שחורה עם שלוליות קטנות של פסטו עשבים ומשהו נוסף  אדום.מנה עשירה ומגוונת. האופציונר הזמין רול סושי עם בטטה טמפורה, שהיה סביר.

dsc00383_s.jpg

בעיקריות לקחנו שרימפס (עסיסי וטעים) מנה גדולה עם קרם חצילים מושחר ועוד רוטב אדמדם עגבנייתי משהו. מנה נדיבה וממלאת. הנער בחר ברביולי גבינה מצויינים עם עגבניות וזיתים שחורים, שוב מנה גדולה עשירה בנפח וטעם.

לקחנו קינוח אחד,  לטעמי מעולה – קדאיפ אורבאני (ביררתי על עיר המוצא, יוקנעם כמובן) ,מעין סנביץ חם ולא עבה של קדאיף עם גבינה וסילאן ובבסיסו פירות יבשים שבלטו (בפיצפוצם) הדבלים. היו גם זירזופים של טחינה גולמית וקישוטי פיסטוק שבסך הכל מהווים מנה מזרח תיכונית מעולה.

dsc00385_s.jpg

בתחום הנוזלים הערנו 2 לימונדות, מים מינרלים , דיאט ושליש הוגארדן וחתמנו בשני אספרסו כפול (ומצויין של מאורו) והגענו לסך של 312 שקל לפני טיפטוף*. סיכום של ערך טוב וטעים תמורת כספנו, ומיקום נהדר לקראת מפעלי הקיץ של תנועת הצופים וההורים.

מהצוות הבנו שהשף (יניב גור אריה) משרת במילואים ולא נמצא עם סכיניו ועל משמרתו. אולם שמחנו להיווכח שהמקום החדש מתקתק היטב גם בהיעדרו.

 

מרוות הקסמים ונפלאות ירושלים או מזרח טחון חדש*

יום ראשון,22 ביוני, 2008

 סיור טעימות מקסים הזדמן לדרכי בשבת בבוקר. החל מהשעה 10 בבוקר בכניסה לשער שכם במזרח העיר וכלה באותה נקודה 6 שעות וחצי מאוחר יותר, עמוסי חוויות, נגיעות, טעמים ושקיות.זה התחיל מיוזמה של ענת סקילי ו-  AVAT  מפורום אורט  והמשיך בליווי מורת הדרך חן גרציאני, שהעניקה פן תרבותי-היסטורי כמעט לכל פינה וביס.

התחלנו בקופסת תות-עץ לבן (10 שקלים לקילו) מרמאללה, שבנדיבות ליבה של חן חולקה גם לעוברי אורח, בעלי חנויות  וטועמים מזדמנים משוק הצורפים ועד שוק הקצבים.

dsc02118.jpg 

ממש בירידה מהכניסה משער שכם, שברנו שמאלה חזק, חלפנו על "הטאבון השכונתי" שנפתח מאוחר יותר ונכנסנו לחנות מכולת, אמה-מה אם משוחחים עם ג'יבלין (עדיף בערבית) ואין צורך להגיד OPEN SESAME , צריך לעבור את החנות ולהיכנס למתחם השומשום, בו מיובשים (בהזזה), נקלים (בתנור) ונטחנים (באבן ריחיים מכאנית גדולה) גרגירי השומשום ומופקים 3 תוצרים: טחינה טרייה, שמן שומשום ושארית עיסה מסיבי שמן השומשום(כוספה)  המשמשת בעיקר מזון לבהמות ובצק משחק (סטייל פליידו) להרפתקנים. רכשתי טחינה (ליטר-16 ש')   ושמן שומשום (40 ש' לליטר). השארנו את החבילות לאיסוף אחה"צ והפלגנו להמשך הסטו"ז*

בחנות בה עצרנו לטעום מיץ גזר (ברח' חאן-אל זית) ראיתי שיש קומה עדכנית ובה אינטרנט קפה. שוק הצורפים זימן לנו גם  את המושב הראשון לצורך חומוס , פול וקציצת בשר עטופה בעלה גפן. המקום – כוך פיצפון עם כסאות ספורים, אך החומוס טעים, ואליבא דחן, פחות מסחרי מאבו-שוקרי ולינא הנודעים.

dsc02120.jpg

 

בשל קוטן המקום וגודל התיאבון התפצלה קבוצתנו גם לדוכנון נוסף 2 דלתות בהמשך, איש הממולאים (דור שני) המתמחה במחלקה הפנימית. לב, ריאות, כבד,מוח וטחולים (של כבש) לרוב נמלאו בתכולת הבשר ונעטפו באליה של הכבש, ולפיכך שמם – לחמא בהדין. את ממולאיו אפשר לאכול בצלחת, אפשר לקחת הביתה ואפשר קצוץ בפיתה עם סלט ורוטב לימון-חריף-שומי. מפאת  קידמת הבוקר והסתיגויותי הפנימיות נמנעתי, הפעם) מהטעימה. אך אני מכיר זוג חביב שיעוט על המציאה (א"ס יקרים). הטועמים התלהבו. עוד יתרון ואבן לסימון דרך למחפשים היא שירותי הגברים (בול פגיעה) המצויים מספר דלתות בהמשך הרחוב.

dsc02119.jpg

מרבית הס"טוז* התקיים במתחם שבין שוק-א-זית (רח' בית הבד) לשוק-אל ואד (רח' הגיא). השעה כבר הייתה חצות היום ודקה, מועד ראוי לפתוח (ולחלקנו להמשיך) בבשר. ממול התיישבנו אצל אבו-שאהין, (שוק הקצבים פינת רח' דוד) מלך הקבאב שאפילו זכה בעיטור מטעם מפה אשתקד. הזמנו שתייה קבאב ושישליק כבש. הקבאב אכן היה טוב אבל השישליק יבשושי ומאיכות ירודה. המלפפונים החמוצים ידעו (אולי) ימים טובים יותר, וככל הנראה עזבו את קופסת השימורים כבר מזמן וחיכו במיוחד לנו…

העיכוב הבא נשא גוון מתוק עטאייף (אגוזים וגבינה) ממנו טעמתי קמצוץ, ועוד אני מנגב את קצות אצבעותי הדביקות וחאג'  אבו טאהר (?) מהמסעדה ממול מזמין אותי במחווה מזרחית שאינה ניתנת לסירוב לסיבוב בדיקת סירים אצלו במטבח (מקלובה, במיה, סינייה וחברים). מובן שהתיישבנו לבדיקה מדגמית של חומוס ומסבחה, במיה, וסינייה. סביר, אך כפי שציינה חן גם לגבי אבו שאהין קרה למקום משהו אחרי שהפך "חביב האשכנזים".

המשכנו נדוד עד המדרגות שעולות לכנסיית הקבר ועצרנו אצל זלטימו, שהיה יכול לזכות בתואר יקיר הסלאו-פוד. הוא הפליא להניף ולפרוס את בצק הפילו עד דק מאוד.  בזק עליו גבינה מלחלחה, קיפל, נתן בתנור וכעבור מספר דקות יצא המאפה העדין,(מאטאבה) זורזף בסירופ ואבקת סוכר. בימי המשטר הישן שלי הייתי בולע שני קומפלטים כאלה על בטן מלאה. אולם במדיניות הבלימה הסתפקתי בפינה קטנה וחביבה.

dsc02125.jpg

מתוך מאפיית-קונדיטוריית ה-מטאבה של זלטימו יש דלת ומספר מדרגות הנפתחת אל עולמות רחוקים, בעלי חשיבות לעמים רבים וזיקה להיסטוריה הביזנטית. קיבלנו הסבר (מחן) על שערים וכניסות לכנסיות, אבל פודהה , למרות שהרגיש היטב את משק כנפי ההיסטוריה, היטיב לחוש בטמפרטורה הקרירה ונעימה של המרתף הסודי (על אף החמסין בחוץ) ובעצם ראה מקום מבוזבז שיכול היה לשמש לאחסנת יין.

עוד משעול קל ומול ההוספיס האוסטרי (לא מיתוג מזמין, נכון?) חיכה לנו זיאד כדי למצות הרבה אפשרויות. האיש אמון על מיצים מיוחדים ובישיבה קיבלנו רצף כוסות פלסטיות עם תמרהינדי, מתוק מאוד, מיץ שקדים מר, מיץ חרובים, סוס (משקה ליקריץ) סאחלב חם עם כל התוספות, תה אניס צהוב, תה סגלגל חמצמץ ונהדר של היביסקוס (הפייבוריט שלי) שנקרא קרקאדה וחתמנו כדי להביא מעט מרגוע למערכות העיכול עם תה מארמיה, היא מרווה, מרוות הקסמים . מסכת הלגימות לוותה בהסברים של זיאד על סגולותיהם המפליגות של המשקאות ובסיסם ה"טבעי", תוך שחן מבארת, מפרשת ומוסיפה אישושים וספיקות על מקורות והשפעות.

בדרך, עדיין בקרבת ההוספיס עצרה החבורה ינעצה מבטים ושיניהם במיני באקלאוות ותרגימות, בעוד שעיני נישאו אל השקים במדרכה ממול. מסתבר שאותה בעלות משווקת גם פקוס )פאוס – מלפפון בהיר) וחומוס ירוק באלאדי. מכיוון שהסחורה נראתה לי הכי משובחת מכל מסעות היום, ביצעתי קנייה. אחד המוכרים בממתקייה הספיק להגניב לי  ממתק שומשום דביק וטעים. מאיר (שואף) השמן שהתענג אף הוא על הממתק סיכם ובצדק שהטריות עושה את ההבדל.

בחאן אל זית (רח'  בית הבד 119) אצל אל-אמאד, אותו אכנה  "מקדש החלבה" נרכשה חלבה מיוחדת במרקמה וטעמה ועשויה מדלעת ואגוזי מלך. טעמנו עוד שנים שלושה סוגים מתוך המגוון העצום.

dsc02126.jpg

מושב מסכם התקיים בממתקי ג'אפר שם נדגמו מטאבה מתוק ועשיר יותר וכמה סוגי כנאפה, שלצערי הרב נטלתי רק זרתונית, אבל זהו אתר ראוי בעיקר לדגם העשוי סולת.

לקראת סיום אספנו את הטחינה והשמן יחד עם  גוש מיובש על בסיס יוגורט (שנראה כהכלאה בין סבון לספוג רחצה אלמוגי) שאני מתעתד לנהוג בו כמצוות עדות פארמז'אן.

סטו"ז מרתק ומעשיר שניחוחותיו וטעמיו עוד יבואו לידי ביטוי.

עוד פירוט וצילומים מקסימים של ענת סקילי בבלוג שלה.

אם למי משאר המשתתפים יש תוספות, תיקונים והגיגים, אנא הצטרפו.

סטו"ז* – סיור טעימות וזלילות

מזרח טחון חדש – לדאבוני זו אינה הברקה שלי אלא של קצביית- מעדניית דלישס בנאות אפקה, תל אביב, וזה היה מודבק שם פעם על מקרר הבשר.

 

חמשישוק הפישפשים

יום חמישי,19 ביוני, 2008

 יצאנו במסע זוגני ליפו. הסיבה הראשונית תערוכתו של מאיר פיצ'חאזדה, שאותו אנו מאוד אוהבים במרכז חייק לאומנות (רח' לואי פסטר) . מומלץ ופתוח עד ה-30 לחודש. משם המשכנו לבדוק מה בנוגע לשוק הפישפשים שהולך והופך למתחם ממוסד ולא רק קוריוז עם אבולעפיה בקצה. השוק מאוד חביב, המון דוכנים ללא סגנון מותווה, חלקם בדומה לשוק נחלת בנימין. יש כל מיני יציאות מזוניות, כמו שומשומיות , משומשום, אורז, טחינה וסילאן, ללא גלוטן וללא תוספת סוכר מגיע מכפר אז"ר. יכול להיות תחליף נהדר לדגני בוקר (או כל שעה) עם יוגורט או חלב, סלט פירות ועוד.

 בין לבין התנעמנו מכל מיני הרכבי מוזיקה, קצת מהכיוון הצועני ועוד יותר מצמד יווני עם בוזוקי (אחת הסיבות שנשוב). אבל השימחה הגדולה היתה לפגוש את וינס (מוסטר, לשעבר מוינס ותמר) בשרקוטרי המתהווה שלו, שככל הנראה ייפתח בשבועות הקרובים אחרי גימורים ואישור מתבושש. בינתיים פתחו בחוץ דוכן למבקרי הפישפשוק (לילות חמישי) עם קאווה (16), בירה סאן מיגל מהחבית (16) והעיקר פפרונצ'יני, נקניקיות גזעיות שוינס מכין, המוגשות עם לחם כפרי עב קרום ורך תוכן לצד חרדל נושכני (18). יש גם לימונדה והמון תוכניות עם הרבה בשר למקום שיהיה להיט על בטוח בקיץ והלאה.

בראסרי לייט

יום שישי,13 ביוני, 2008

  פגישת היכרות עסקית וארוחה משפחתית, חברו להם לבראסרי בדיוק בצהרי היום,  כדי להיווכח פעם נוספת כמה מצליח המקום מסביב לשעון. המון צעירים ולא מעט עגלוניות (אמהות על טפן, היו לפחות 8-7 בשלוש שהותנו במקום) ומאוחר יותר לקראת תום הארוחה הבחנתי גם בלא מעט זוגות של סבתות שמשחקות אותה בעסקית הראויה של M & R . בעודי מחכה התחלתי במשחק זיהוי הסלבריטי, מרב מיכאלי  עזבה מפגש על המדרכה.   עוד סעדו שם עודד (שף סטפן) ורעייתו עדן הראל. נדמה לי שגם בן והילה כספית לא אכלו צהריים בבית.

100_0260_s.jpg

למקום יש קסם ומגנטיות שהופכות אותו לסואן ודינאמי. התפריט מספק המון מנות שאוהבים לחזור אליהן לצד אין ספור אפשרויות יומיומיות וספיישלים למי שחייב לגוון, תוך שהוא מגובה בטריות ובאיכות של מפעלות הבייקרי.

בתפריט הופיע, בראסרי – LITE מנה מקולרת ( 600 קלוריות) שכללה סלט איטריות אורז עם כוסברה, פלפל חריף, אגוזים בניחוח אסיאני חבוקים בעלה גדול של באק צ'וי ואחריה סשימי סלמון עם כל הערכה (ואסבי, סויה, ג'ינג'ר) אורז בצד וקערית אדממה, חמוד ויעיל וגם למדיאט האדוק יש תשומת לב וסיפוק. אך גם פודהה, כאחד האדם, חלק את פיתו עם רעייתו וטעם גם ממרק היוגורט המרענן כפתיח, והתענג על סטייק אנטריקוט מצוין, ללא גיד ושומן סוררים. גם בני משפחתנו מסביב השמיעו קולות חיוביים. ליווינו את הארוחה בזינפנדל ATRTEZIN .

100_0264_s.jpg

הקינוח של ארוחת הלייט היה כדור סורבה (פטל) טעים. מסביב נשנשתי בעדינות מטארט טאטין עתיר תפוח ושכבת בצק קלילה ולא מתוק מידי, וכצ'ופר זכינו גם לצלוחית טרטלטי פירות טריים וטעימים.

על אף השאון והיקף הסועדים המלא תדיר קיבלנו שירות יעיל וטוב, ללא עיכובים, המטבח תיקתק לעילא, גם במקרה שמנת בשר הוחזרה כדי לעבור מתצורת מדיום ל-WELL .

התוכנית לבירווז תל אביב

יום חמישי,5 ביוני, 2008

אינני יודע אם יש לתוכניתו של דודו גבע חלק בסיפור, אבל האמת  שמאז ברווזו של דודו גבע על גג העירייה, לא נתקלתי בעיר בברווז. עד אמש. במסגרת ארוחה בסלון של אייל שני  (ארוחה נהדרת וטובה מהראשונה שאכלתי שם, שגם הייתה מעולה) הוצע לנו כאחת המנות העיקריות הדבר הבא: "3000 גרם של ברווז חופש טרי (אין דבר כזה בארץ אבל לנו יש) צלוי בשלמותו עם עשבי פרא שקטפנו לכבודו מהר שלם. נח על פוקאצ'ה עטופה בתפוחי אדמה בוערים רווים בשמן.    נפלא לחייהם של זוג 290 ₪  לכל הברווז."   

   ומההלכה – בדף התפריט, למעשה – מה שהתקבל על שולחננו:  צלחת גדולה עליה פוקאצ'ה עגולה ושמנמנה (מעין קן לציפור) ובקן במקום לדגור על ביצים, ישב הברווז על רצפת תפוחי אדמה אפויים (ובכלל לא שמנוניים). אייל בעצמו בצע את הברווז באבחת סכין אחת, והציע שמכאן ואילך הכול יתנהל בצורה ידנית (האופיינית למהלך מרבית הארוחה). היינו שישייה  מסביב לברווז, וכבר אגלה שזה היה הברווז הטוב ביותר שאכלתי על אדמת ישראל! גם השיטה התאימה מאוד, כל אחת בצע לו כנף, שלח יד לחזה ותפס עור ברווז עד לחזון העצמות היבשות… המנה הייתה הכי קלאסית לארוחה משותפת, והיה המון בשר ולא מעט התעסקות.

הפוקאצ'ה כמנשא  - רעיון מעולה, היא ספגה את כובד המשא והיה כיף גם בקץ כל בשר ועור. ועכשיו מותר לגלות שהחלק הכי מדהים היה המילוי: לחם משאור מלא שנאפה קודם לכן (ולתדהמת המלצר החביב שלנו) ומייד נחתך לקוביות, ספג קצת עשבים והרבה מיץ אפרסקים טרי ומעט חריפות ויחד עם הגורגעלה מילא את כרסו של הברווז בשעות הארוכות  בתנור. המילוי היה פשוט אדיר. עוד אנו מלקטים את הפיסות האחרונות סיפר לנו שחר סגל (אחד הבעלים, המסתובב כל העת במסעדה) שזו מנה חדשה וזה להם הערב הראשון להגשת הברווז, ולמען האמת אנחנו השולחן הראשון שמקבל אותו, ומוצאו, של הברווז מרמת הגולן.וכך היו לנו (אחרי המון דברים אחרים טעימים) גם ברווז, גם מילוי, גם פוקאצ'ה ותפ"א וגם חלוציות במחיר אחד !

 

באבוהה באו בה

יום שלישי,3 ביוני, 2008

 dsc02053_s.jpg

מקום חדש, קיצי ומקורי בגישה נפתח באבן גבירול 138.  ב- BAU מוכרים ומכינים דים סאם  TO GO וגם אכול על אחד מארבעת השרפרפים. שני השפים (עופר אלמליח וקובי בנדלק) בוגרי ברקרולה ועוד, שהפעילו במקום זה את ZUPPA החורפית, עברו למתכונת קיץ ופועלים יום יום מחצות ועד חצות.

המצאי משתנה מידי יום והכיוון אינו סיני מסורתי, אלא קנקן דים סאם, ותוכן מקובל ומאתגר כאחד.  הקנקן-ציפוי בצק הוא אחד משניים;  באו – לחמנית מאודה ומנופחת או גיוזה (קרעפלה יפני) מאודה.  את המליות (עוף וג'ינג'ר, שרימפס ועגבניות, בקר וחצילים, כרוב וקבנוס ועוד מבחר גם מתוק) מכינים השפים ונותנים למומחים הסינים לקרוץ את הקנקנים.

המבחר שטעמנו היה טעים ומשביע ולא מכביד, אמנם קצת יתרות פחמימות לפודהה, אבל לפחות הייתה שם חיטה מלאה וללא טיגון. בעבור 5 גיוזה או 3 באו משלמים 28 שקל וקומבינה של 2+3 תעלה 30 .

האם אנחנו על סיפו של טרנד חדש?  האם הטורטיות והלאפות סופן לעלות באדי הדים סאם, עדיין מוקדם לקבוע, אבל ראוי לנסות.