FOODHA'S GOURMET DIET

שוק האיכרים כמעט ומתכנס תחת הגג המובטח וזה נראה כמעט מושלם. עשרות בעלי מלאכה עסוקים בגימורים. התחושה שבימים הקרובים יתחילו להתניע את המיזם; המדפים, המקררים וקרשי החיתוך יתמלאו בכל טוב.

שמועות עסיסיות ועובדות בשטח מדברים על הפתעות כבושות מעולם הדגים, הלחמים של לחמים כבר התייצבו בשוק החיצוני, אבל נשאיר מקום למנה האיכרית שבדרך.

דוכני MC מחוץ לשוק המקורה משמאל- בטרם הגיעו בני ישראל

 הבוקר השוק המה מאוד. מלבד הסחורה השגרתית המשובחת התקבלה הצעה לחבילה שאי אפשר לסרב לה – אוכל חינם וטלביזיה. היו שם למיטב הבנתי מתמודדים ממאסטר שף שהכינו אוכל בדוכנים וחילקוהו לכל דורש והיו גם לא מעט מצלמות. השמחה לתל אביבים!

פירות בן דור - התפוז האדום מאחור (ירוק בחוץ)

פודהה הצטייד במנה השבועית ואץ למטבחו לביצוע מעשים טובים במרכולת. תבלין השבוע – זעטר (שלמה אברבנאל, מושב תאשור ) ה-  VIP   (VERY IMPORTANT פרי) של השבוע – תפוז "לב אדום" של בן דור מיסוד המעלה, שעשוי להתמזג בהידור רבתי עם קולגות מהשוק.

הסלט "יבש" לפני הלמנה ושימנוז

 סלט זעטר טרי: עוד משתתפים עגבניות (מתקומה ומקדש ברנע),עירית, רוקט, ריג'לה, מיני-מלפפוני אורגניל'ה (ק"ב), בצל אדום, לפת (תאשור), נבטי צנונית (כרמל יבולים) , גבינת מוסלה מפוררת (צאן-אל) לימון, שמן זית, צנובר, שומשום מלא (קלויים) מלח ופלפל שחור.

שבוע סוער עבר על פודהה בעיקר בשל שני ביקורים חשובים של נציגי חברות הצעצועים, מספר 2 ו-3 בעולם (מספר אחת ביקרו לפני כחודשיים).

לא אלאה אתכם (וגם לא אוכל לגלות) אילו משחקים/צעצועים/עיצובים/פיתוחים והמצאות מצאו חן בעיני המבקרים מטורונטו ומאסצ'וסטס, אבל היו התחלות מעניינות, שכדרכו של ענפנו, עוד ארוך התהליך עד לחתימת עסקה ולמוצר על המדף.

בינתיים נפגשו, כל אחד כשלעצמו עם עשרות  ישראלים: ממציאים, מעצבים, בעלי רעיונות וטכנולוגיות וגם אנשי עסקים. כתמיד הם מתרשמים מישראל ומשפע היזמות, התושייה והדרייב הייחודי.

והכי חשוב – שניהם יוצאים (ולא בראשונה) עם מטען חיובי על האופי הישראלי החם, על מסורת האירוח המיוחדת, הם רכשו חברים וחוויות ויותר מכל זכו להמלצות וטעימות מנחת חיכו של פודהה.

 בתחילת השבוע טיילנו במתחם "התחנה" לגמנו בירה (אני לא מפספס הזדמנות ל-WEIZEN) במרפסת האוורירית עם נוף יפואי מואר של שושקה שווילי, ואחר כך סעודת קבלת פנים בנוסח בשרני אמריקאי משהו בנווה צדק – מקום של בשר, האורח והפורטרהאוז התחברו היטב. (שמחנו לראות המון תיירים נכנסים בשערי המסעדה ומסתובבים באזור)

למחרת אירחנוהו בסגנון משפחתי ופחות מתוייר ב"שקד" העומד בצילו העתידי של מתחם גינדי. שפעת הסלטים תמיד מרשימה (וממלאה) מערכות עיכול וציפיות ובנוסף לכך הדגה ופרי הים היו טובים (בראשם הברבוניות) ושווים מאוד.

    משחקים בדוקה

ביום רביעי זכינו להתארח (אחרי שהמלצנו ובחרנו תפריט…) על ידי החברה הקנדית (ממוצא ישראלי) בחדר המרווח בקומה השנייה של כרמלה בנחלה. כאן נוכחו מרבית הנפשות המובילות ופועלות בפיתוח צעצועים, ושמחנו ליהנות מאווירה נעימה ומפרגנת וכמובן מארוחה משובחת. גם המתחרים הגלובאליים הפגינו רוח חברית, כשהמארחים, שידעו שעמיתם (וידידם) האמריקאי נמצא בארץ הזמינו אותו לשבת ולהתארח גם הוא.

המנה שהכי מצאה חן וחיך הייתה כבדי עוף בציפוי דוקה (או דואה, תערובת אגוזים ותבלינים מצרית במקור) עם מטבל יוגורט- טארטורי.

אבל את שיא ההצלחה רשמתי, כשהאורח האמריקאי אמנם ניגב חומוס ואכל פלאפל, אבל קצת התאכזב שהפעם (בניגוד לשלושת ביקוריו האחרונים…) לא הצליח להגיע לביקור אצל עלי קארוון, כך יש לו סיבה חמימה וטעימה לשוב. הוא אגב זה ששאל מדוע אין עדיין ברשת הקרובה למקום מגוריו איזו מנת מק-סבחה?.

בניגוד אליו, ידידו הקנדי לקח את העסק ברצינות וביומו הראשון, בלי להתמהמה לקח מונית ליפו וחרש את הרחובות עד לשערי המקדש של אבו-חסן. ביומו האחרון יצא לטיסה של 11 וחצי בבוקר, לקח מונית, נסע לרחוב הדולפין, השאיר את המזוודות לרגע קט כשמנוע פועל, אכל בנחת מנה מסבחה, עם הרוטב החריף ויצא לדרכו שמח וטוב לב.

(יעקב בסן, אביה של עליזה, סב ילדי וחמי נפטר בשבוע שעבר)

אדם אהוב ונבון מאוד, זה ממש לא היה סוד ואחזור על זה: תודה על שנתת לי להצטרף למשפחה הכול כך יקרה לליבך והענקת לי את ביתך האהובה ורעייתי הנהדרת עליזה וכן לחוש מקרוב ומבפנים את החום האמיתי המוכר של העדה הבולגרית.

 קל היה לי להתבונן ולראות בזוגיות המיוחדת של בילי ושלך, בהטמעת מורשת האבות לאהבה וכבוד, בחינוך לאיכות ומצוינות. מאוד הצליח לך. ילדים ומשפחה למופת, וזה בא לידי ביטוי בשבוע החולף. ואנחנו משתדלים ללכת בדרכך עם הדור השלישי.

אותה הקפדה על איכות ללא פשרות, ניכרה בכל אורחות חייך, מאוד התחברתי למיומנות המופלאה שלך לבחירת מוצרי מזון מעולים, לגשת בשוק לדוכן עם תפוחי העץ והאגסים הכי טובים, לבדוק בשבע עיניים ובעשר אצבעות, בלי לשכוח את האף כל מלפפון ואפרסק כדי להכניס לפה של המשפחה והאורחים את הטוב ביותר. יכולת לנסוע לחנות נקודתית בשוק הכרמל או לוויסקי כדי למצוא את הגבינה המדויקת או איטריות הקדאיף הנכונות. לא היית בשלן אך תמיד שותף לצוות המובחר של בילי, ובכל משימה במטבח תמיד הייתה עינך פקוחה.

כפי שנהגתי בעבר, מבטיח להשתדל לשמור על המשפחה ועל מורשת אנינות הטעם. ואם יש קיום לנשמות אחרי חידלון הפיזיות, הרי שאתה יושב לבטח על שולחן הגורמה של מעלה. יהיה זכרך ברוך.

בילדותי, כשאפשר היה לספור את שנותיי על יד קטנה אחת, ואולי לרגל נחיתת אורחים מאירופה דוגמת סבתי ההולנדית (מבריסל), קיבלתי מספר הנחיות ונוהלים להתנהגות נאותה בציבור. אחת החשובות שבהן הייתה שימוש במילות נימוס ובעיקר "סליחה". על מנת לקיים תקשורת  ראויה צוידתי, מבעוד מועד, במילה המתאימה – "פרדון" והובהר לי שבכל מקרה חריג, של מגע גופני בלתי מוזמן או (חס וחלילה) איזה צליל גוף העולה בטעות מגרוני, יש למהר ולומר את מילת הקסם.

במועד המתוכנן ואל מול פני האומה (סבתא בהולנדית) חשתי ברצף שיהוקים או שמא גיהוקים ולא ידעתי את נפשי. אימי דרשה בשלומי, ולכך עניתי (משפט שנשמר מאז בזיכרון המשפחתי הקולקטיבי): "הפרדונים מפריעים לי"…

עברנו קצת את ימי הסליחות, והגענו גם לסיום פרק הפדרונים. הפלפלונים החביבים שסופקו לי נשמרו היטב כשבועיים. כש-20 מהם, נקיים מכל גרעין וגבעול, יבשים היטב ויחד עם מגבות נייר (אנטי-לחות) בקופסה פלסטית אטומה. הם נותרו ירוקים ומתוחי עור ללא רבב. לתוכם הכנסתי קופסה קטנה של כדורוני מוצרלת באפלו קטנים וחצויים, מעורבים בפירורים/שבבים מ-2 כפות גבינה בולגרית, 2 כפות גבינה צהובה קשה ו-4 כפות קוטג'/ הפדרונים הדחוסים הושכבו בתבנית מרוחה קלות בחמאה, ובתווך נמסכו 3 ביצים טרופות ברבע כוס חלב עם קצת מלח ופלפל שחור. הטוסטר אובן על 180 עד חריכה קלה של הפלפלים והתייצבות ביצתית. האגף הבולגרי, כמו כל השאר אהבו.

בחצר הטבחים, הגינה של כתית או מה שזה לא יהיה,  יש אוכל פינוק משובח, לא עתיר פעלולים כמו במעלה המדרגות ובתוככי כתית גופה, אבל לא נטול הפתעות ועונג רב.

החצר אינה מושקעת מהבחינה הויזואלית, ואין בה קסם/פנג-שוואי/ אמביינס מיוחד השורה במסעדה. לעומת זאת יש מקצה מצומצם אך מאוד טעים של מנות מצוינות במחיר שווים ביותר (49 שקל למנה).

מי שאוהב את הבסטה ומעדיף סביבה רגועה יותר, נטולת ניחוחות השוק והמיית נחלת בנימין או שלא הצליח למצוא מקום (או אפילו להגיע לכדי הזמנה בטלפון…) עם מחניודה הפופולארית מידי, יבוא לידי סיפוקו בחצר של מאיר אדוני בכתית. אין צורך לעלות לרגל לעיר הקודש.  יש לנו קרקע יציבה משלנו בואכה היכל התלמוד.

כל שטעמנו היה טוב מאוד עד מצוין. אהבנו (וניגבנו עד תום) את הקובה (עם דגים) וקלמארי עם סלק ברוטב אדום,  מנת הבורי הייתה משגעת, וכל השילובים ה"פשוטים" יחסית עם ביצים עלומות, אספרגוס, פולנטה, טבע עוף טחינה ושאר ירקות עשו לנו את זה.

השירות היה מוקפד ונעים (תודה לארז) ושמחנו לפגוש בקינוחים את שיא הארוחה, עד שממש רצינו לנשק את האדמה של כתית, במקום זאת אכלנו אותה עד גרגר העפר האחרון. מדובר במנה נועזת , יפיפייה ומרתקת, המשלבת מתוק ומלוח, בעיצוב מיוחד, חומרים וטקסטורות מקוריים. יש "חול" שטרוייזלי שחור (מברזל!) וגם אבקה לבנה, יש כובע פטרייתי משוקולד, על קרם פורצ'יני ובסך הכול זו מנה של כמה כוכבים! בכתובים היא מופיעה כדלקמן: אדמה (65) :קרם פטריות פורצ'יני, טראפלס שוקולד מריר והל מעושן, קרמבל טונקה, גנאש שוקולד לבן וכמהין, חבושים בתבלינים, קראנץ' שוקולד לבן קפוא, רוטב שרף. יצירת מופת!

לסוכה הוירטואלית של פודהה נאספו (חג האסיף, לא ?) כמה ירקות נכספים כדי לפנק את אושפיזי בטאפאס עליו חלמתי מאז מדריד 2008 . כל הניסיונות לפלפלונים והטסת זרעים כשלו, עד שהחיפושים המקומיים, על אדמת הקודש העלו בחכתי (וחיכי) גידול מיוחד של פדרונים (צברים גאים, מתוחי עור וזקופים).

מחמת הראשוניות, והיעד המסעדתי המוגבל נאלצתי (בשמחה) להצטייד בארגז של 5 קילו מהאושר הירוק.

לפלפלונים טעם פלפלי מיוחד. יש להם ארומה קלה של חריפות, אך הם מתוקים, בדרך כלל. עד כה כשלמעלה ממחצית הכמות נטרפה, נתקבל דיווח אחד בלבד (לא בטוח, זה היה כנראה חשש לחריף…) של תופעת "הרולטה הספרדית" כלומר פלפל חריף.

הכנת פלפלוני הפדרון פשוטה,  בטאפאסיות במדריד (ובמקור מגאליסיה) הם מטוגנים בשלמותם, בשמן זית ומוגשים עם מלח. לשם הפינוק נטרלתי אותם מגבעולם וגרעיניהם.

המשווק למסעדות הציע גם תירס ("הטוב ביותר שאכלת!").  באופן חגיגי לקחנו ארגז (דרישת מינימום). שיני כל קלח חלקן צהובות ומיעוטן לבנות והוא אכן מתוק וטעים; חי, מבושל (זריז) או על הגריל. בטאפאסיית פודהה הוגש על הגריל מרוח במעט בחמאה, רסק עגבניות טרי, מרוות עגבניות (אוליה) ומעט פפריקה מעושנת ספרדית של LA CHINATA.

במדריד  אכלנו פטריות ממולאות, וגם לכך בוצע שיחזור (בייקון קצוץ, שום ופטרוזיליה קצוצים ושמן זית, מעט מלח. בניסיון הבא אולי אוסיף שבבי עגבניות מיובשות)

עוד בתפריט ה"ספרדי" בצלצלי פנינה ופרוסות סלק אפוי, עם כדורי בוקאצ'יני (מוצרלת באפלו) ומעט אנשובי ( מעודן וטעים מאוד) של ORTIZ .

עד כאן הסקירה הרפואית של הפרופ' פודהה מהמחלקה לאושפיזין לילה.

סרטון חביב של אסף בילט שחזיתי בחומוס להמונים.

מעביר את שמחת החג עם טעמי כל השנה הבאה לטובה.

יום עסל אצלי יום בסל

א' תשרי  שמח ורגוע ברקע.  המשפחה התכנסה אמש לשולחן חג עמוס ותוסס. חלקי בנטל כלל:

אנטיפסטי ירקות ;

* חצילים פיקנטיים(תאילנדיים גליליים וסגולים) עם כרוב ופלפל אדום יבש מתוק, בסויה אינדונסית (Ketjap Manis).

* פרוסות ורצועות קישואים על שמן זית, בתנור מובזקים בפירורי פאנקו, פארמז'ן ואבקת מרוות עגבניות.

*  בצל ירוק עם שמן זית, זעטר וסומאק.

* ארטישוק ירושלמי וגזר בתנור עם שום קצוץ, טימין, שמן זית מלח ופלפל שחור.

* פילה סלמון שלם אפוי ומעושן (של יעקובוביץ, המצויין) עם סורבה יוגורט , שמן קצח, יוזו, קליפת ליים וואסבי (הסורבה – היה די טעים ,אך סבל מליקוי מרקמי…).

* עוף (אורגני טרי) ממולא באורז, "אורז" בר שחור, עדשים, עגבניות מיובשות, פרוסות (קצוצות) תפוח יבש, צימוקים, פלפל אדום יבש, שבבי שקדים ומקדמיה, עירית שום, עירית בצלית ופטרוזיליה קצוצים. כל זה נדחס היטב בעופות הנקיים מכל רבב (נוצה, קנה נשימה, שומן מיותר) ומיובשים.

 עופות נמשחו (ושהו כמה שעות) בשמן זית, תוכן של 2 פסיפלורות, 2 כפות רכז רימונים, 2 כפות דבש, פלפל חריף ו-5 שיני שום קצוצות דק, ומיץ משני ליימים טריים. (שכחתי, מחמת חזירות יתרה, כנראה, לפזר על המכלול הצנוע גרעיני רימונים מתוקים וצנובר קלוי. לא נורא, ישובץ בסלט במהלך החג).

הלול הקטן נכנס לתנור 180 מעלות כשעה וחצי. מבחינה מסורתית- אם מנטרלים אי אילו מרכיבים- הגשתי עוף בתפוח ודבש.

חג שמח!!!!

זו הטובה שאכלתי בישראל, השבוע בתל אביב רבתי, היכן?

מדובר בפורטרהאוס.

תשובות יתקבלו.

עיר אורבאני ואחותו הגדולה (כנראה) בילו את חופשת הקיץ שלהם וטעמו ממדשאות רמת אביב גימל. בדיוק הבוקר, אור ליום שני, בסביבות  7 בבוקר ליחכו השניים את מרבד הדשא ברחוב בראזני 5 .

אכן תמונות חמורות.