פודהה אוכל בודהה
בדרכו למשחק השיא של אליהו, עצר פודהה ומקורביו אצל הצ'פרה לסעודונת, שבטרם הוצאת הגרון (על העידוד). אפשר להגדיר אותי כשפוט של מנעד החריפויות של קונפורטי, עוד מימי צ'ימי (זמ"ל), ברם נעמו וטעמו לנו הפופ-קורן שרימפס, שכאן יש להם מעטה עדין וקריספי קמעה, ה"פיצה" טונה, מין טרטר-סשימי אסיאתי על דיסקה אפוי מכיוון הודי. לי זה צרוב היטב בחיך (אבל מייד חולף). השישטו טייגר היא כבר מנה ותיקה לחיכי שתמיד כיף (ושורף – פרובלנו) לאמצה לחיקי. גם לומפיית הברווז היא שעשוע הרכבה, סטייל פקינג דאק, חביב. מאוד אהבתי גם את סלט בודהה הבריאות, מותק של סלטון עם מרכיבים ייחודיים ואיזה קראנץ' מקורי.
הנער שלצדי בחר לקנח, וטוב שכך במלבי הטוב ביותר שעלה על דל שפתותינו, שופע הפתעות ומרקמים וטוב טעם.
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 15:41
yyyyy סלט הבודהה נהדר- גם לשונאת ירקות שכמוני , והקינוח – מעלה בי מחשבות בגידה בקינוח הקבוע שלי שם. חבל רק שהחניה רחוקה, יחסית .
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 17:44
לדעתי יש חניון בדיוק מתחת למסעדה. ואנחנו (מוקדם ב-7 ורבע) בערב המשחק מצאנו מקום קרוב על יגאל אלון.
ולמה לבגוד? אם אפשר לשכנע חבר או אוהב לבוא, לחלוק מנות ולהינות מכל העולמות..
יום ראשון, 07 בדצמבר 2008 בשעה 20:47
או לחזור לפנטזיה שהיתה לי בימי צ'ימיצ'אנגה- לשבת על הבר ולאכול רק את הקינוחים שלהם…אבל זה לא הבלוג הנכון להתוודות על פנטזיות שכאלו
יום שני, 08 בדצמבר 2008 בשעה 22:59
אח ימי צ'ימי האבודים…
עכשיו כשנפרדתי כראוי מאורקה, צפרה בהחלט על הכוונת.
יום שלישי, 09 בדצמבר 2008 בשעה 6:41
זו בהחלט כוונה ראויה.
לי יש חיבה יתרה כשמתחדש לי משהו בחיך, אני מאוד אוהב לאכול דברים מוכרים וטעימים, אבל עוד יותר החידוש בתבלין או מרקם בעיקר כיש בעקבותיו איזו צריבונת בלשון, חיך או גרון… ואת זה אני מקבל שם בשפע.
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 0:01
ואם בענייני מלבי עסקנין, אני ואף הבנזוג (שאינו מחובבי הז'אנר) מתענגים כל פעם מחדש על המלבי של ג'וז ולוז. האמת היא שהוא טוב עד כדי כך, שברגע שאנו מגיעים לשם, אנו מבקשים שישמרו לנו מנה, לבל יאזל. שווה ביותר!
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 10:46
מסקרן מאוד, לבדוק את צמד המלבים ביישור מקורב.
האם נמצא בקרבנו הגיבור שירים את הכפפה, ובעצם את הכפית ויבדוק במו פיו?
אשמח לדווח על התוצאות.
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008 בשעה 23:18
כוונתך להשוות בין המלבי של צפרה לבין זה של ג'+ל ? אשתדל !
יום חמישי, 11 בדצמבר 2008 בשעה 10:24
גסטרו תכריע בקרב הכפיות – הקרב על מלכות המלבי של תל אביב!