הזורע ברינה, ביוגב יקצרו נבטים
מסע ביקור הורים (במחנה הצופים) ביער הזורע, מזמן מדי שנה אתגר להובלת אוכל "אורבאני" לבני התפנוקים התל אביבים, שנהנו בינתיים מתנאי "הישרדות" בחורשה סמוך ליוקנעם.
ההורים בדרכם להובלת התזונה העירונית אל מחמלי נפשם עברו לראשונה אצל נדב קינוחים, וזכרו שטעמו בעבר באיזה מקום קינוח מתוצרתו. באזור התעשייה של רמת ישי, לא רחוק מלימוזין, יש אוצר קטן של מאפים וקונדיטאות. חשבנו שבאנו רק כדי לרכוש קינוחים לנוער, אבל התמונות הקשות של מיני המאפים, הקרואסונים המדוגמים, עוגות השמרים והלחמים המהבילים היוצאים מהתנור , הושיבו אותנו לקפה ומאפה. קרואסון מושחת אפוי עם אספרגוס וגבינה. ועל זה אמרו כבר מזמן מצפון תיפתח הרעה. כמה שזה היה טוב, ואיזה מזל שהספקתי באותו בוקר לפסוע בגליל התחתון (דיווח בקרוב) ולהגיר קלוריות בטרם פשע.
לילדים רכשנו עוגת גבינה פירורים, שבדיעבד נטעמה והייתה קלילה ולא מתוקה מידי, ומין "שק" שוקולדי מודפס העוטף קרם/מוס שוקולדי מעולה ובתוכו נעוצה עוגית (שוקולד כמובן) של טים-טם. מנה מטמטמת לחלוטין, שהילדים טרפו כהרף לסת, אחרי שניקו את השטח מהמבורגרים וסושי. "אינארי שוקולד" הוא שם ראוי לה. אני משוכנע שהרבה דיאטות של המושבניקיות מנהלל נהרסו בעטייה. עוד נקודה חיובית במקום – מגישים לך (בלי לדבר) קנקן מים קרים.
שבנו מאובקים ועמוסים בשקי כביסה ושבנו במורד לעמק יזרעאל. עצירה נוספת הייתה אצל משק משפחת כרמל בהיוגב, לא רחוק מצומת מגידו. את תוצרתם הכרנו וחיבבנו משוק האיכרים. ב"דוכן לרכישה עצמית",בצמוד לבית המשפחה אין מוכר, בוחרים מה שרוצים, עושים לבד חשבון ומשאירים בקופה את הסכום הנדרש, פשוט מקסים, הזכיר לנו הרבה דוכנים ומקומות בדנמרק. הצטיידנו בשלל נבטים, אספרגוס, פטריות, נבטוטים ועירית. הנ"ל הצטרפו לרכש קודם (משוק נצרת) של עגבניות באלאדי קטנות ומרומזרות בירוק-צהוב-אדום.
העגבניות נקצצו דק (עם טיפה עיבוי של שרי-תמר לחיזוק הגוון האדום) התווסף להם מלח, שום כתוש, לימון טרי, שמן זית ונענע קצוצה, ויצא סלטון נהדר.
יום שבת, 02 באוגוסט 2008 בשעה 11:22
וויי וויי איך פתחת לי את התיאבון
מענין שבבקור האחרון שלנו אצל נדב (שהיה בשבת צהרים) הניב הרבה פחות קלוריות , כנראה שיום ששי הוא היום המומלץ שם .
אצלנו אין בקור הורים והחנוך הקולינרי של המחנה הניב נערה שאוכל שזיפים (חמוצים) ותירס (קלח) – היה נכון !
יום שבת, 02 באוגוסט 2008 בשעה 12:21
מחמאות ממך על נדב…אנסה לשכוח לך תעניין.
יום שבת, 02 באוגוסט 2008 בשעה 12:24
אני משוכנע שאם היית טועם יחד איתי את הקראוסון, היית מגיע בדיוק לאותה המסקנה.
יום ראשון, 03 באוגוסט 2008 בשעה 18:13
מה נאמר, פודהה – כל סלטון – בונבוניירה
יום ראשון, 03 באוגוסט 2008 בשעה 18:28
הדת הפודהיסטית מקדשת את האמצעים האיכותיים ביותר למען המטרה…
תודה ליאור.