יסלחו לי הפרדונים
בילדותי, כשאפשר היה לספור את שנותיי על יד קטנה אחת, ואולי לרגל נחיתת אורחים מאירופה דוגמת סבתי ההולנדית (מבריסל), קיבלתי מספר הנחיות ונוהלים להתנהגות נאותה בציבור. אחת החשובות שבהן הייתה שימוש במילות נימוס ובעיקר "סליחה". על מנת לקיים תקשורת ראויה צוידתי, מבעוד מועד, במילה המתאימה – "פרדון" והובהר לי שבכל מקרה חריג, של מגע גופני בלתי מוזמן או (חס וחלילה) איזה צליל גוף העולה בטעות מגרוני, יש למהר ולומר את מילת הקסם.
במועד המתוכנן ואל מול פני האומה (סבתא בהולנדית) חשתי ברצף שיהוקים או שמא גיהוקים ולא ידעתי את נפשי. אימי דרשה בשלומי, ולכך עניתי (משפט שנשמר מאז בזיכרון המשפחתי הקולקטיבי): "הפרדונים מפריעים לי"…
עברנו קצת את ימי הסליחות, והגענו גם לסיום פרק הפדרונים. הפלפלונים החביבים שסופקו לי נשמרו היטב כשבועיים. כש-20 מהם, נקיים מכל גרעין וגבעול, יבשים היטב ויחד עם מגבות נייר (אנטי-לחות) בקופסה פלסטית אטומה. הם נותרו ירוקים ומתוחי עור ללא רבב. לתוכם הכנסתי קופסה קטנה של כדורוני מוצרלת באפלו קטנים וחצויים, מעורבים בפירורים/שבבים מ-2 כפות גבינה בולגרית, 2 כפות גבינה צהובה קשה ו-4 כפות קוטג'/ הפדרונים הדחוסים הושכבו בתבנית מרוחה קלות בחמאה, ובתווך נמסכו 3 ביצים טרופות ברבע כוס חלב עם קצת מלח ופלפל שחור. הטוסטר אובן על 180 עד חריכה קלה של הפלפלים והתייצבות ביצתית. האגף הבולגרי, כמו כל השאר אהבו.
