מהלך גלילי נבון
בוקר קיץ לוהט ולח, ופודהה – כשיגרת יומו- יוצא לפסוע מוקדם ככל האפשר, בטרם יצרבוהו קרני השמש. 5-6 פעמים בשבוע, כשעה נמרצת של כ-6 ק"מ, מטיבים עם מאזן הקלוריות וההרגשה. בדרך כלל קיימת השתדלות לבחור בנתיבים מוצלים, במידת האפשר לא בסמוך לתנועה מוטורית סואנת או זוחלת.
למיטב זכרוני עשיתי את "צעדי הראשונים" לפני כ-15 שנה. עתה הוגבר מאוד הקצב, ויחד עם הפחתת המשקל המשמעותית עלה בצורה מפליאה הכושר הגופני.
קשה הרבה יותר לשמור על מהלכים נמרצים מחוץ לבית, אולם היו לי (די מזמן) כבר פסיעות מקסימות בסיני על החוף ובמספר מקומות מדבריים כבה"ד 1 במילואים. צעידה שכזו תמיד מזמנת מראות וקולות חדשים.
לפני מספר בקרים שמחתי להתעורר בגליל ולצאת להלך בשדות, אל מול התבור, בואכה כפר קמא. מה רב היה אושרי להחליף את מדרכות הכרך המחורבנות מכלבים (במידה פחותה הרבה יותר מלפני עשור) בניחוח תחמיץ הרפת מהול בצואת עגלי פיטום. את הפן המוסיקאלי העניקו נביחות הכלבים, שליוו את ההלך הזר והעירוני בגליל, והצביעו על כך שיש גם כאלו שעלולים לחמוד בעגלים וברכוש חקלאי לא להם.
וכך התנהלתי, מעט במעלה וקצת במורד, בעיקר בשדות חרושים מלאי רגבים עם חציר יבש, ממתינים לזריעה הבאה. פסעתי בינות מטעי זיתים הן בעל והן שלחין, ראיתי ממרחק טרקטור שפרש את כנפי הריסוס שלו והמטיר חומרי הדברה על הירקות המצטמחים. המראה הנוגה ביותר נגלה בפאתי כפר קמא; עשרות דונמים של מיקשה, בה מוטלים אלפי ורבבות מלונים מרקיבים ועבשים. עצוב היה לחשוב, דקות ארוכות בהם חלפתי על פניהם, האם לא נאספו מחמת מחלה או חוסר כדאיות כלכלי, בכל מקרה החקלאי לא ראה ברכה בשדותיו.
(את הצילום לא צילמתי, אלא מצאתי במרחבי הרשת, ללא קרדיט של הצלם, וזה פחות או יותר הנוף המתואר, במקרה זה של כפר קיש הסמוך)
יום שלישי, 05 באוגוסט 2008 בשעה 19:14
הצבעים הירוקים המעטים – מנחמים.
עלה והצלח בפעילותך הגופנית.