ברחובות שלנו
הצוות הפודהיסטי שומר עד כה על ההישגים. ישנה ירידת מה, אולם מכיוון שהחלטתי שלא להטריד את הציבור במאות גרמים ספורים, אני תקווה שהדיווח המלא והמפורט בוא יבוא בשבוע הבא. בינתיים משמח לפגוש חברים , ליתר דיוק, בנגה ובתגה (בני גרעין). ביומיים האחרונים פגשתי מספר חברים. הראשון, תפס אותי בשעת בוקר נמרצת על המדרכה, עצר את רכבו בכביש (מבלי להוות סכנה לציבור, לא הייתה תנועה) פתח את החלון ומחא כפיים. ועל זה נאמר – תודה יוסי, נשתדל להמשיך. אמש בתיאטרון – לפני שהכנר עלה על הגג – פגשתי את אחת האשקלוניות החביבות עלי ששמה לב והחמיאה לתצורה החדשה.
ובלי קשר ישיר. במהלך הצעידה בשכונת נאות אפקה, ראיתי בחור שיצא עם צמד כלבים לסיור ריקון מעיים. שלא כרוב בעלי הכלבים הוא לא הצטייד בשקית כמארז צואה, אולם לא התנהג כמו קקה. תחת זאת בחר כיוון מיחזורי ושלף הפתעה כשכלבו המסור התחיל לעשות תנועות יציאה. אני אמנם הייתי בעברו השני של הרחוב אבל הייתי חייב להגיב בקול- " באמת חרא של עיתון"…