המצב מחריף על גדות ההדסון
ה- CIA הפחות נודע מתאומו לראשי התיבות, הוא זה המתמקד בלימודי הקולינריה ולא במודיעין, הוא מצוי בעמק מקסים, עתיר גפנים על גדותיו של נהר ההדסון במדינת ניו-יורק. שפים רבים למדו ולומדים שם. גם שף עמיר אילן למד שם וגם בחזית מסעדתו החדשה, הדסון, בלב מגדלי הבטון והפלדה הוא יושב על פלגי מים, אם כך מסתכלים על הבריכה בחזית המסעדה.
הרוח של סנטה פה המנוחה עוד מסתובבת בעיצוב הפנימי, כך סיפרו לי מקורבים שהיו במקום בגלגול הקודם. המקום רחב ידיים וגבה תקרה ומצויד בבר נפרד ונאה.
אין בהדסון איזו פריצת דרך מסעירה, אבל יש איכות טובה ובני בקר משובחים ופה ושם נגיעות חריפות שנגעו לי ללב ולמעיים . לידי ניטל ונסגר במהרה שרימפס ברוטב שמנתי אדמדם (נמסר שטוב) היה אג-רול שלא חידש ולא ריתק. סלט חסה לבבי ביותר מוזרק ברוטב בין עליו, בתועפות פרמג'ן מפומפם*. סיגר הסינטה הייתה יציאה חביבה, בשר טוב מעוטר וממולא בעדינות.
שיא הארוחה מבחינתנו הגיע בעיקריות: מקצה השולחן דווח על סינטה מצוינת. נתחוני הפילה נאכלו עד תום. קיבלתי ביס מצויין של השאטובריאן וחלקתי בחצי אנטריקוט עסיסי ובשרני.
התוספות היו גפרורי זוקיני, צ'יפסים עגולים ובטטות מגרוטנות כעוגה, בסדר גמור למרות שאין מה לכתוב הביתה. אותי הדליק מאוד הרוטב (חרדל מחוזק בצ'יפוטל, כך הסביר המלצר) את השכרון החריף הזה שליווה את שניצל הלבן על העצם. לצידו היה "סלט אסיאתי" שהיה מתוק מידי בלי זסט חריף-חמוץ.
מיטב הנוער , המיומן במוזס ואגאדיר ונגזרותיהם החמיאו מלוא פה להמבורגר הנפלא, ואיני יכול שלא להסכים – שווה ביותר.
עוגת הגבינה של ניו-יורק עם תותים וקרמבו חביב ולא מתוק מידי חתמו את הארוחה. הבאתי יין דלתון סירה רזרב פתוח מהבית, ועל אף שבטלפון אמרו שייגבו דמי חליצה, נמנע הדבר בעת החשבון.
אם היתה עולה תוכנית ריאליטי חדשה בשם "מלצר גנוב נולד" אין ספק שבהדסון היו לה כמה וכמה קנדידטים שמגיעים לשלב הגמר. נדמה היה שכולם רוצים , כולם חדשים , כולם משתדלים, אבל תהליך זרימת האינפורמציה והמזון מהשולחן למטבח וחזרה לוקה בכל מיני מעצורים וכשלים. בשולחן הוזמנו 2 מנות סלט חסה קיסרי , אחת הגיעה והשניה ("סליחה") בשלהי הראשונות. תהליך מזיגת המים לא היה הרמוני , והלחם (חינם אמנם) הגיע רק אחרי ששאלנו, כשעל צלחות המנות הראשונות נותר רק רוטב אם בכלל. ישתפשפו קצת המלצרים תשוייף המערכת ואנו שוף נשוף ואחר – נשוב.
יום רביעי, 06 בפברואר 2008 בשעה 20:16
אשריכם שזכיתם בסינטה מצוינת
אנחנו זכינו בארוחתנו שם במלצר מעופף ולכן אימצנו מלצרית מנוסה וחמודה ששמרטפה עלינו עד שחלפו 40 דקות והמנות העיקרוית כולל הסינטה הצחיחה הגיעו
בצהרים אכלתי שם סלופי ג'ו שהיה טעים מאד
כמובן שאתן להם צ'אנס נוסף.
אני מנילה שכבר אין 20% הנחה על התפריט, האין זאת ?