אבו חסן – חוזרים למסבחה האהובה
המפגש השבועי האחרון היה לפני למעלה מחודש. המטרה ששמתי לעצמי, לפחות 10 קילו הושגה הבוקר וחגיגה קטנה-גדולה בצידה. מנת מסבחה משובחת כמעט והורידה ממני דמעות גיל (או שמא היה זה הבצל החי?) הצלחתי להסתפק בפחות מפיתה ובאתי על סיפוקי. עוד ראיתי (בעין גדולה) אנשים ששומרים פחות ממני, כאותו אדם שהתיישב עם מישהי וביקש "בשבילי מנה אחת חומוס ומנה אחת מסבחה, ומה בשבילך..?" ביציאה מיפו, ברחוב שבין שוק הפישפשים למבוא ד"ר שקשוקה, יש בזאר המסעדות המשומשות ושם הבחנתי ואמרתי שלום יפה, לעוד ידיד נאמן (שלצערי לא תרמתי לעיסקו ולו שקל בשבועות האחרונים) בעליו של סביח דה-לוקס האיכותי מרח' יהודה הלוי, (לא הסלב). ועל כך נמשיך להתפיית (מלשון פיתוי ופיתה) בהזדמנות חגיגית אחרת.